ק-צ-ו-נ-י-ו-ת...

[תולי טול]

זה מה שאני אעשה.

למרות שהמשפט שכתבת "לברר את הנושא מהכיוון הסיבתי בשאלות שרשרת מנחות" נשמע ממש מסובך...

תודה

 

[isaacm]

לאיזה אפקט את מצפה?

1. בגדול, אם את שמה לו מלים בפה, יש סיכוי סביר שבמקום לחשוב ולהעמיק, הוא ישתמש בהן. אז אם אץ רוצה שהוא יחשוב ויעמיק, תני לו "לשבור את הראש". אם את רוצה לברר את רמת העניין שלו ב"לגייס אותך", את יכולה לבדוק איך הוא מצפה שתעזרי לו בעניין ה"קיצוניות, והוא יגיד לך. 2. בהחלט יש את הרגע המתאים לשאול שאלות רלוונטיות. אין טעם להכניס את השאלה סתם כך שוב. מה שתוכלי לעשות זה לבדוק את העניין כאשר הוא יעלה שוב. אז זה יהיה בזמן. ואני מאד מעריך את זה שציינת את ההפרדה בין להיות מאמנת ומטפלת. בהצלחה איציק

 

[כרם33]

שלום, כותבת לראשונה

מבקשת להתייחס לנושא הקיצוניות שהוצג כאן. (אציג את עצמי בהמשך..) בעיניי קיצוניות איננו "נושא לאימון" אלא תכונה או תחושה או מאפיין שמלווה את תהליך האימון. כמו שכתבו כאן בפורום כמובן שיש להציף את זה באימון גם אם יש תחושה של "סטייה" ממטרת האימון המקורית כביכול. מנסיוני זה מה שבדרך כלל קורה באימון. המטרה המקורית מתחלפת כאשר הפרדיגמה החוסמת צפה. ובאשר לקיצוניות זו פרדיגמה גנרית שמאפיינת מס' מתאמנים שלי בעבר. זו נטייה לראות את הדברים בשחור ולבן, והיא נכנסת לכל תחום בחיים. מתאמנים מתקשים למצוא איזון בשל כך, או מחמירים עם עצמם מידי בשל כך, או לא מסוגלים להיות שלמים עם בחירה והחלטה בשל אותה ראייה בשחור ולבן. לתפיסתי, תפקידנו כמאמנים הוא לייצר אפשרות לראות את הדברים בצבע ולפרוש יחד עם המתאמן מניפת אפשרויות לכל סיטואציה או חוויה שהוא מעלה באימון.כך הדברים לא יקבלו פרשנות חד ערכית ותתאפשר צמיחה....בהצלחה

 

[תולי טול]

תודה כרם.../images/Emo140.gif יפה כתבת.

 

[tlingit]

../images/Emo60.gif../images/Emo15.gif

מצטרפת פה למה ש Yin כתב, אני כן הייתי אומרת שאני שומעת המון דרמה אני כן מעלה את עניין הדרמה באימון, ומסבירה שהיא יוצרת המון "רעש" ו"מסך" שמסתיר ומקשה עלינו לראות את לב העניין. ומבקשת מהמתאמן לנסות יחד לראות מה יש מאחורי הדברים. למשל אם מתאמן מתכונן לשיחה עם גרושתו איתה יש לו מערכת מלאה רעמים וברקים אני אשאל מה הנושאים שהוא רוצה שיהיו בשיחה, ובכל פעם שהוא יגלוש להסברים, או תיאורים מלאי רגשות כעס וטינה (למשל) אעצור אותו ואצור איתו רשימה "יבשה" של נושאים (רצוי קצרה). בכל פעם שאני עוצרת את שטף תיאורי הכעס, ההיסטוריה והטינה הצבורים אני בעצם מפסיקה את הדרמה. אני גם אומרת זאת: "בוא ננסה רגע להשאיר את הדרמה בחוץ, לכמה דקות. אנחנו פה מנסים ליצור רשימת נושאים לשיחה. אז מה עוד תרצה שיהיה בשיחה?" ולאט לאט אנחנו מתמקדים בתוכן ולא ב"מהומות" מבחוץ. בהתלבטות שלך את מתארת חששות. מעניין מהם? אם למשל אחד החששות הוא לא "להעליב" את המתאמן בכך שנקרא לדברים דרמה, אני יכולה לתרום לך את מה שאני עושה בהקשר כזה והוא לומר בדיוק מה ש Yin אמר, שבאימון אני היא הכלי שאני משתמשת בו, לעיתים כמראה שמשקפת מה שאני מרגישה, ומה שאני עושה הוא להעלות מה שמהדהד בתוכי אל השולחן, כדי ששנינו נבדוק את העניין. אבל, אני לא מחוייבת לדבר/מחשבה שאני מעלה, במובן שאני לא "נעלבת" או משוכנעת שזהו האבחון המדוייק של המצב. יכול להיות שהוא לא נכון או מדוייק, ולכן אני מעלה אותו המתאמן הוא המומחה לחייו, והוא שיבדוק ויאמר אם יש בדברים משהו או לא. מתוך ההסכמה הזו, אנחנו יוצאים להתבונן וללמוד מהדברים, וביחד בוחנים אותם וחושבים עליהם.

 

[Yin]

יותר מעניין

זה מה שכתבת: "אני חייבת להודות שבמהלך השיחה התלבטתי בשאלה הזו ולכן לא פתחנו את הנושא..." לדעתי, אחד הכלים החזקים ביותר להקשבה הוא ההד, של דברי המתאמן, אצל המאמן. אני פשוט אומר מה ש: אני שומע/מרגיש/מהדהד לי/חושב/.... בתוספת של ?. עדי

 

[תולי טול]

אתה צודק! וזה הלקח שלי מהשירשור הזה.

אחד מהם...

 

[tlingit]

../images/Emo45.gif

 

[מיהי]

איך ומה

אין לי מה להוסיף על התגובות שקבלת רק אמירה כללית על האמירה שלך-"לא על זה הוא בא להתאמן".יש את ה'מה ' שעליו הוא בא להתאמן ,ויש את ה'איך' שלעיתים הוא המכשול שמפריע להגיע אל ה'מה'. כשמנסים להגיע אל משהו בדרך בלתי הולמת לא מצליחים.

 

[תולי טול]

תודה