אני לא חושב שווטרס התכוון
שהוא היה המנהיג בתקופת בארט. ואמנם צריך להתחשב בדברים בצורה כזאת: כשבארט היה מנהיג הלהקה, אין זה אומר שווטרס לא היה ראוי להנהיג אותה יום אחד. הוא לא היה בשל באותה תקופה, והכי חשוב: לא היה צורך בנוכחות שלו, כי בארט כתב שירים נפלאים. אין לי ספק שווטרס לא טוען שהוא היה המנהיג, והוא גם יאשר שבארט היה המנהיג הבלתי מעורער בתקופה. אני לא חושב שיש מקום להשוות בין עזיבת סיד, לעזיבת ווטרס - לכן אין פה שום סתירה. העובדה היא שווטרס עזב כאשר הלהקה היתה מפולגת. לגילמור יומרות כתיבה של הלחנה בלבד. אינני מצפה לאלבומי קונספט, אבל אלבום שלם שאת רובו כותבים כל מיני אנשים שלא היו קשורים לפלויד, פוגם מבחינתי בהנאה. האם הלהקה בהנהגתו של גילמור לגיטימית? אי אפשר לדעת, מכמה סיבות: הם הוציאו 2 אלבומים במשך יותר מ-20 שנה. הם הוציאו אותם אחרי הרבה אלבומים בהם הורגלנו לגישה של רוג'ר ואנחנו מצפים לסאונד מסויים. זה גם לא יהיה פייר לשפוט אותם כשניתנה הזדמנות לשאר הפלוידים לכתוב רק כשהם באמצע שנות ה-40 לחייהם, טיבעי שהם לא יהיו בשיאם. בנושא אחר, אני מאמין לרוג'ר כשהוא אומר שהוא ויתר על קרדיטים כמו במקרה של speak to me. אני יכול להבין באופן מסוים את המרמור שלו, ואני חושב שהוא מזלזל באחרים בגלל אותו מרמור, למרות שלזה כבר אין שום הצדק. למרות כל אלה, אין ספק שיש סתירות מסוימות אחרות בהתבטאויותיו שלא מחדשות לנו הרבה, ומזכירות לנו את אופיו הבעייתי שוב. ודבר אחרון: ווטרס ניפח וניפח את הבועה של איחוד הפלויד, וניפץ אותה בראיון הזה, בבת אחת. מצד שני, הוא לא סתם את הגולל, כי אצלו דברים יכולים להשתנות בין רגע - הכל תלוי בכמות האגו שהוא מרגיש שיש לו. מה שכן, ללא ספק - ההתבטאות הזאת לגבי איחוד היתה ריאליסטית, ואיחוד כרגע, נראה ממש קלוש.