ראיתם סדרה הרופא הטוב?

[arana1]

הדמות מציגה מאפיינים משותפים להרבה א"ס

אחרת לא היו כותבים כזאת בכלל, הוא בהחלט אדם שנוטה לחשיבה מערכתית ומקיפה ועניינית על חשבון מה שנחשב כאמפטי וראוי בעיני הכלל הממוצע, עד לרמה שממש גורמת לאנשים להזדעזע, למשל, ולא מעט מאתנו בדיוק ככה, גם אני, זה בטוח

 

[נתנאל6589881]

לא ראיתי

אבל אמא תמיד אומרת שאני חי בבועה ואכפת לי רק מעולמי הפנימי ולא מאף אחד אחר , ואחי אומר שאין לי ממש רגשות לסביבה ואני חיי בספירה אחרת ועסוק רק בדברים גדולים ואין לי עניין של יום יום .

 

[XFeralChild]

רגשות ניגודיים

&nbsp
גם אני צפיתי, היו לי רגשות ניגודיים, ראינו המון סדרות (גם עדכניות) סרטים/סדרות הכוללים דמות על הספקטרום, היו סדרות אחרות שיותר אהבתי.
&nbsp
גם לי זה הכאיב הרבה, לדעתי זה יותר מידי סטראוטיפי, הם לא יכלו להראות מישהו שנראה ״רגיל מידי״, אז הם העדיפו להראות משהו שהוא לדעתי לא אפשרי.
&nbsp
לא אפשרי בגלל ששון לא ילד - הוא בטוח כבר נכווה הרבה בחיים - בסדרה הוא כל כך חסר נסיון וללא פוסט-טראומה, הדמות שלו נשמעת לי לא-אמיתית.
&nbsp
עוד משהו זה שאין סיכוי שבית חולים היה מאשר משהו כזה, בטח לא באמריקה, לצערי הרב מאוד כמובן. אבל זה פחות מפריע לי (שהסדרה לא מבוססת על המציאות), כי זה ״רגיל״ לסדרה - אחרת זה יהיה כמו דוקומנטרי.
&nbsp
הפרקים הראשונים יצאו לפני כמה זמן, ואז היתה הפסקה בשידור (כי הם לא הכינו את הכל כי הם חשבו שלא תיהיה לזה הצלחה), אני עצרתי בפרק השביעי.
&nbsp
היה לי קשה לצפות, זה מאוד כואב, אנשים מטומטמים כ״כ חושבים שהם טובים יותר כי יש המון מהם - כמו עשבים שוטים.
&nbsp
לא מתכוון להמשיך לצפות, זה כואב מידי.
&nbsp
אגב בעוד יומיים יוצא הפרק הראשון של ״על הספקטרום״, אני לא יכול לחכות, בן־זוגי חושב שזה יהיה אסון (הוא לרוב צודק).

 

[arana1]

ברור שזה יהיה אסון אבל צריך לראות את התמונה הגדולה

והתמונה הגדולה מספרת שבדיוק כמו במקרה של הלהט"ב וההומואים במיוחד דברים השתנו ומשתנים בעיקר אם לא רק דרך היצוג במדיה, שבהתחלה החריגים מוצגים כמפלצות, ובצורה סטראוטיפית, ועם הזמן הם מקבלים קווים עגולים יותר, עד שבשלב מסויים הנורמה, כפי שמיוצגת דרך היוצרים, מצליחה לעשות את הבלתי יאומן וממש לשאת קיומם של החריגים ממש כאילו היו בני אדם שיש להם זכויות כמו לכולם.

אז זה קורה, וכרגע אנחנו בשלב הסטראוטיפי, ומתישהו גם זה ישתנה, ואולי אחרי זה סוף סוף גם כל מי שמתחזים לחוקרים ואנשי מקצועי יתחילו לשם שינוי לתת עבודה,
הרי גם הומוסקסואליות נחשבה למחלה על ידי שרלטנים שהיום פוסלים אוטיזם כזהות לגיטימית, עם הזמן זה השתנה, לא בזכות האקדמיה אלא למרותה, אז שוב, נחכה

 

[HollyGolightly]

כמה דברים:

ראיתי כמעט את כל הסידרה (נותר לי פרק אחד).

שון לפי דעתי פוסט טראומטי: בכל הקשור למה שקרה לאחיו הוא פוסט טראומטי.
גם מה שהוא עובר וגורם לו להתפרצויות: הרי זה טראומטי בשבילו. בגלל זה הוא הרי מתפרץ.

מערכת היחסים שלו עם ד"ר גלסמן מעוררת בו טראומה קשה. זה נראה בבירור. כאשר גלסמן שהיה המשענת של שון כל השנים מגיע לתובנה שאין ביכולתו לשמש יותר כמשענת של שון, זאת טראומה ענקית לשון. ואח"כ כאשר שון מגשש דרכו חזרה לגלסמן ומגלה מה שמגלה (בלי ספוילרים למי שלא ראה): זה טראומטי בשבילו.

לי אין ספק ששון הוא פוסט טראומטי. ועל הטראומה הזאת ובנוסף אליה מתווספות הטראומות שלו בפגישות (התכופות כל כך כל כך) עם המציאות היום יומית שלו.

אם זה אפשרי או לא, אין לי מושג. הסידרה היא לא אמריקאית במקורה. היא דרום קוריאנית. אין לי מושג עד כמה היא קרובה למקור. ראיתי כמה קטעים מהסדרה הקוריאנית, אבל מודה שאין לי מושג קלוש לגבי דרום קוריאה ואם זה איכשהו ייתכן שם. זה הקישור ב-IMDB למידע על הסידרה המקורית:
https://www.imdb.com/title/tt3184708/?ref_=fn_tt_tt_9

זהו... פחות או יותר השנקל שלי.

 

[מלאת תקוות]

את צודקת לגמרי

 

[arana1]

פוסט טראומה שוללת אוטיזם ?

או מהווה הסבר אלטרנטיבי להתנהלות כמו אוטיסטית ?

לי נדמה, ואולי אני טועה, שלפחות כרגע אי אפשר להיות אוטיסט בלי לחוות את הקיום כטראומה מתמשכת, גם בגלל זה, למרות שגם אני מאובחן גם ככה וגם אחרת, יש לי השגות על עצם הפרשנות של פוסט טראומה כאילו הייתה תקלת זמן

 

[HollyGolightly]

בכלל לא מה שהתכוונתי

שון הוא אוטיסט והוא פוסט טראומטי. וכמוך, גם אני לא מבינה איך אפשר להיות אוטיסט בלי לחוות את הקיום כטראומה מתמשכת. מצטערת אם הובנתי לא נכון.
הגבתי למה שכתב XFeralChild: "לא אפשרי בגלל ששון לא ילד - הוא בטוח כבר נכווה הרבה בחיים - בסדרה הוא כל כך חסר נסיון וללא פוסט-טראומה, הדמות שלו נשמעת לי לא-אמיתית."

אגב, אם יעניין אותך: בהמשך השרשור שמתי קישור לפרק הראשון של הסדרה המקורית, הקוריאנית. מסתבר שהיא נמצאת ביוטיוב עם כתוביות באנגלית. הספקתי לראות חלק מהפרק הראשון. היה מעניין (וכואב מאד). למרות שממה שהספקתי לראות קו העלילה של הסדרה האמריקאית מתיישר כמעט אחד על אחד עם קו העלילה המקורי-קוריאני, זה היה מעניין מאד בזכות עצמו. מקווה להמשיך לצפות.

 

[arana1]

לא הנחתי שהתכוונת, שאלתי אם נכונה כאן אבחנה מבדלת

תודה, אני צורך את הדברים האלה במינונים קטנים, ולאט, ובמקוטע, אולי גם בגלל שזה סוג של טריגר בשבילי לראות ככה את הדברים על המסך.

אהבתי גם את אטיפיקל, אגב

 

[HollyGolightly]

כנראה שלא הבנתי אותך

מבינה לגבי הצריכה במינונים קטנים.

לא שמעתי על אטיפיקל עד עכשיו. עשיתי חיפוש. האם אתה מתכוון לסרט הזה? https://www.imdb.com/title/tt6315640/?ref_=nv_sr_1

 

[arana1]

כן

זה קצת פחות סביב המיתוס של האוטיסט הסופר מן הגאון הכל יכול ששולף שוב ושוב פתרונות מזהימים כי רואה מה שאף אחד לא רואה ( מיתוס שיש בו הרבה אמת לדעתי) והרבה יותר סביב הצדדים היותר מביכים של החרא הזה אבל דווקא בגלל זה יש בה משהו מאוד נעים ואנושי יחסית.

אם כי,
כואב לי מאוד, אישית, לראות איך גם שם ובוודאי במציאות, ממש לא ניתן למצוא אוטיסטים שבכלל מעיזים להאמין שתיתכן גם גירסה אוטיסטית, תקפה, רלוונטית, "לגיטימית", למשל לאהבה וזוגיות,
כל כך מובן מאליו לכולם, ובוודאי לאוטיסטים, שזה או ללמוד את דרכי הנורמה או למות,
ולדעתי ולתחושתי ונסיוני בעוד שאם נאמר אפשר לחיות עם זה בכל מיני תחומים טכניים יותר ( לדעתי לא כי חלק מהעניין שהטכני הוא גם הכי רגשי) אז במצב זה ובגלל זה בעצם הסביבה משאירה לאוטיסט רק 2 ברירות,
האחת היא למות,
וגם האחרת.

 

[grayart]

בסידרה הזו, החברה של הבחור היא גם א"סית לא מאובחנת?

 

[arana1]

לא נראה לי, אבל הולכת לקראתו הרבה

 

[מלאת תקוות]

איזה חברה? לא הבנתי..באיזה פרק? אחרי פרק 18?

 

[HollyGolightly]

לא יודעת מה לכתוב אראנה. כל כך כואב מה שכתבת

הסדרה תכנס לרשימת ה"לראות" שלי. לגבי כל השאר:. זה כמו סכין בלב. הלוואי שהייתי יכולה לכתוב "יהיה טוב". אבל בולשיט אתה אוכל מאז שנולדת, ובולשיט זה גם משהו זר לי. ואולי זה אחד הדברים הטובים בפורום: יחסית לשאר העולם הוא די חף מבולשיט.

פשוט סכין בלב, ואין לי כל רעיון איך לשנות את מה שכתבת.

 

[גורג42]

הוא אומר "אין אוטיסטים שמאמינים באהבה מיוחדת ולא נורמטיבית"

ומצד שני מתנפל בשיטתיות על כל אוטיסט שמנסה להביא גישה אחרת לחיים, ולאהבה, וליצירת קשרים עם אנשים.

נכון, זה מצב כואב. אבל הוא מביא את המצב הזה על עצמו. מצטער על הבוטות, אבל אין דרך יפה לומר את זה.

והלוואי הפורום הזה היה חף מבולשיט. הבולשיט פה הוא אולי שונה ממה שקורה שם בחוץ, אבל הוא לא פחות מסריח.

 

[arana1]

אתה שולל את זכותי לדעה ? לתחושה ?

מבין ומכיר כמה אתה מבוהל לשמש כמודל אבל מותר לי לפקפק במידה שבה אתה מייצג אלטרנטיבה ראויה לנורמטיביות הממאירה.

לדעתך גישתך אחרת, לדעתי היא דומה מדי, וזו דעתי ואין בה שום דבר בוטה, בניגוד להתנהלותך כאדם שצורח כאן כבר שנים שחייבים לסתום לי את הפה ולגרש אותי מכאן כי אני הורס הכל ולכולם, מה שאני לעולם לא עושה, משום מה, אז שוב, בדוק את עצמך.

ואני לא נכנס בכל אוטיסט, למשל לפני שנים היה כאן אחד רונן, אז בו נכנסתי קצת, ובדיוק מהסיבות שאני נכנס בך, לתחושתי זו זכותי וחובתי לבקר את גישותיך גם אם לדעתך הן מגלמות את האמת האולטימטיבית והיחידה, ומה לעשות תצטרך לחיות גם עם ביקורת.

ואין מקום חף מבולשיט, אני מעולם לא טענתי לגלם או לייסד או למסד מקום כזה, שוב, בניגוד שאין מוחלט ממנו לך ולאנשים כמוך,
בסך הכל מבטא את עצמי ואת נקודת מבטי שישמרנו האל האיום והנורא היא שונה מזו שלך

 

[XFeralChild]

יפה כתבת

על שתי הברירות אני הייתי מוסיף ברירה שלישית - להלחם! כלומר להסביר לכולם שהם חיים בסרט...

אני גם ראיתי את הסדרה (אטיפיקל) ומאוד אהבתי!

 

[arana1]

יש ברירה עדיפה מהסברה

וגם הרבה יותר פשוטה ויעילה ממנה, והיא למצוא מישהו שאשכרה מבין אותך, ולא צריך יותר מזה, גם כי ברגע שזה קורה, אם, אז ההסברה מתרחשת מעצמה, לא כפעולה מכוונת ומאורגנת אלא פשוט נגזרת מעצם קיומך, מעצם זה שאתה בסביבה, נע ופועל כפי שאתה, מה שאולי גם תואם יותר לחיבור הספונטני לאוטיסט בין תואר לפועל, בין תיאור לפעולה, בין הכותרת למעשה...

 

[גורג42]

רק לשיטתך זה בלתי-אפשרי, לא? אז איזו מין "ברירה" זאת?