מסכימה לגבי הלגיטימיות של הבחירה
אבל לא מרגישה צורך לקחת חלק. נראה לי פרוזאי על גבול הלא מעניין (במובן של לא רלוונטי מבחינת קריטריון לרצוני לתקשר או להתחבר). נראה לי אגב, שהצומת האמיתית, המשקל הכבד, מונח - או לפחות צריך להיות מונח - על הבחירה בהורות. לו יותר אנשים היו מתייחסים בכובד ראש לבחירה הקשה הזו, ומוותרים עליה כי זה לא מתאים להם, עולמנו היה נראה הרבה יותר טוב. ממש לא כל אחד חייב להיות הורה, וכדי להיות הורה טוב מספיק, נדרשת מסירות נפש וויתורים מרחיקי לכת, שלא מוצדק להיכנס לזה (בעיני), סתם כי מתחשק, או מקובל, או החמות לוחצת.