ראש בראש

[afon]

ראש בראש

קבלו אותם... משמאל במשקל של 23 דקות הישר מהדיסק המצוין meddel יצירה ליום שישי אביבי, מוזיקה שמאתגרת את האוזון ומירב האפקטים, קבלו אותו... echoes מימין עם מסה של 23 דקות born and raised ב atom heart mother יצירה פומפוזית וחזקה, סולואים מצוינים ועדת טרומבונים וחצוצרות מאחוריו קבלו אותו.... היצירה atom heart mother יאללה מכות!

 

[One Echoe]

אין בכלל מה להשוות.

אקוס לוקח בהרבה מכל הבחינות. אקוס זו אחת היצירות, לטעמי, שיצרו את ההרמוניה המיוחדת של הפלויד שמבוטאת בשיא בדארק סייד אוף דה מון. אין מילים שיתארו את היצירה. אחת היצירות היפות של הפלויד, אם לא היפה בהן. וכמובן הביצוע שנותן את הפירוש הכי טוב ליצירה הוא מפומפיי. כל שנייה של מוזיקה, שווה זהב

.

 

[שלום חן]

אין ספק ש....

אקוס מגיע כפיבוריט לקרב והנתונים מראים על ניצחון וודאי לאקוס, המסטרפיס של הפלוייד עם אפקטים מצויינים ומאד הרמוני,פשוט מושלם בכל הקטגוריות, והפופולרי בכרב רוב המעריצים ובטוח שהעידוד והתמיחה יהיו מאחוריו לאורך רוב הקרב

, אך, ahm מגיע כפייבוריט ואל לזלזל בו, מאוחריו בתמיכה רבה של עדת מקהלה הטומנת בה הפתעות, נכון עם קורטוב של ג'יבריש, ולא נותנת ביטוי חריג בשיר ועוד מאחוריו תומכים חצוצרות וטרומבונים חזקים המשלימים את רייט וגילמור עם הסולויים הנפלאים ומשלימה את אלמנט ההפתעה ביחד עם המקהלה, מתאבק נפלא המלא בהפתעות, ולא נופל מאקוס. שיר ניפלא, שני מתמודדים נפלאים. תיקו.

 

[One Echoe]

שמע.

AHM זו יצירה ממש טובה, ומיוחדת. אבל באמת שאין מה להשוות אותה לאקוס, במיוחד אם מסתכלים על זה באופן לא כ"כ אובייקטיבי, אלא באופן יותר פינק פלוידי. אין מה לעשות, אקוס זה פ י נ ק - פ ל ו י ד. אין יותר פינק פלויד מזה. זו פשוט יצירה שכל הכלים בה משתלבים, כל ההרמוניות, כל הגאונות, כל האווירה המיוחדת שהלהקה יצרה. הכל! בניגוד לAHM. יצירה לא טיפוסית של הפלויד... אין בה את האווירה שיש לפלויד בדר"כ בשיריה, לפחות לא בעיני. את התזמורים ליצירה רון גיסין תזמר...כך שזה גם לא מאה אחוז פלויד... בכל זאת, זו יצירה ממש טובה ואני במיוחד אוהב בה את הגיטרה של גילמור.

 

[שלום חן]

תיקון קטן....

התכוונתי ש- ahm מגיע כאנדר דוג.

 

[thezanani]

אני בשוק! אני עמום!

one echoe מעדיף את אקוס! כל התחזיות קרסו! ירדנה היפה מכינה שוקו!אנשים קופצים מהגג! בורסת פלויד הורוד בחזקת אייל הנפט ציפרוסקי נחרבת! כל איש לנפשו! בכל מקרה,אני איתך ידיד!

 

[One Echoe]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

 

[NIR Y]

echoes

ברור שאת שניהם אני מאד אוהב, אבל אחרי הכל אין יותר מידי מה להשוות, אקהוס הרבה יותר עמוק הרבה יותר מיוחד והרבה יותר מושלם.

 

[Liorking]

Echoes

Echoes יותר מגובש, יותר סוחף, לא מרגישים מריחה

 

[vegetable man]

טוב...אז ככה

AHM היא יצירה בומבסטית ופומפוזית כמו שנאמר כבר לא מעט. אף אחד מחברי הלהקה לא אוהב אותה, או יותר נכון, אף אחד לא מרוצה מהתוצאה הסופית. גילמור מדבר על הבעייתיות שלה, בכך שהם הקליטו את עצמם אח"כ הוסיפו את כלי המיתר והנשיפה. מבחינת שלמות היצירה, היא גם בעייתית. היא נשמעת כמו חלקים שחוברו יחדיו ליצירה, יותר מאשר יצירה שניתן לחלקה לחלקים. זה אחד הדברים שלא לזכותה, חוסר ההומוגניות הזאת. החלק השלישי שלה, Mother Fore, כבד למדי ואני לא מזהה כתיבה של אף אחד מהפלויד בו, אולי רון גיסין הלחין אותו. הקטע של המקהלה נהדר בעיני, אבל ההרגשה הכללית שהיצירה ארוכה מדי. האמצע שלה לא משמעותי באופן כזה שמחייב לחזור על החלק הראשון והשני בסופה שוב. את הקקפוניה שיש באמצע אני לא אוהב. את הסולואים של גילמור אני כן אוהב. מעל הכל, החלק התזמורתי ביחד עם העטיפה של הפרה - הם הגימיק המרכזי שגרם לאלבום הזה להצליח עד היום. וכל ניסיון לשייך את פ"פ לפרוג - מגוחך בעיני, למרות נקודות ההשקה המסוימות ביניהם. בסה"כ, הלחן המרכזי עליו היא נשענת בהתחלה ובסוף, לא מעניין או סוחף במיוחד. לגבי Echoes, אני אכתוב בהזדמנות למה מדובר ביצירה טובה. מעבר לזה, אין מקום להשוות בכלל בין שתיהן, גם אם AHM כן היתה טובה יותר. כך אחת מהן משהו אחר לגמרי, וזהו.

 

[LEnnA no 1]

לא מדובר כאן על איזה מהם יצירה

טובה יותר.... אלא לאיזו מהם אתה מתחבר ומה אתה אוהב יותר

 

[vegetable man]

וזה לא מה שאמרתי?

זה בדיוק מה שניסיתי לומר: גם אם AHM היתה טובה יותר בפני עצמה, אין מקום לדרג אותן. כל אחד ומה שהוא אוהב, וזהו.

 

[LEnnA no 1]

אהה סבבה =]

חשבתי שהתכוונת שאי אפשר להשוות בין היצירות האלה משום שהם שונות לגמרי מבחינת הסגנון, ואיך שהם בנויות

 

[Ivory Flower]

דווקא

בתור לא מוזיקאית ולא אמנותית, אני אוהבת יותר את AHM.

 

[NIR Y]

זאת הסיבה הכי טובה

 

[LEnnA no 1]

גמני בניגוד לרוב

אוהבת יותר את אטום.... גמני לא ממש מבינה במוזיקה... ואולי אני טועה, אולי אכוס בתור יצירה של פ"פ במת יותר טובה,אבל אני אישית מתחברת יותר לאטום

 

[איש מכוכב אחר]

את לא טועה

כי טעם במוזיקה זה דבר אישי ולא מלמד על אמת כל שהיא.

 

[oribarak]

אין בכלל מה להשוות זה חסר טעם

אטום הארט מביא לך בום לראש כשאקוס מביא לך בום ללב, לשניהם נקודות תורפה ונקודות חוזקה שונות אטום זו יצירה סימפונית פרוגרסיבית לא מגובשת, במיטב המסורת הפרוגרסיבית, ומאוד מושכת כאשר רוב הריפים מבינה גורמים לך לעיוותים. לעומת זאת אקוס, יצירת רוק ארוכה(פרוגרסיבית, בערך) שהמילים בה סוחפים, המוזיקה רובה טובה, אבל מה...יש רגעים של בזבוז ושפל ביצירה, ועל זה בדיוק דיברתי בפורום אגדות רוק השכן, שיש רגעים שפשוט נמשכים יותר מדי זמן אישית, אני מעדיף את אטום הארט, אבל ממש בקצרה כי אם זה עניין של חיים ומוות, אני אבחר לשמוע את אטום הארט

 

[wish i was here]

AHM

כי אני עם האנדרדוג וגם כי לדעתי זה מראה איך הפלויד מותחים את גבולות המוזיקה

 

[ציףציף1000]

Echoes לוקח, לטעמי

קטע שאין בו אף דקה מיותרת, לכל הדעות. זהו אחד השירים היחידים שבאמת מצדיק 23 דקות שלמות. Echoes בנוי, נדבך על גבי נדבך, עם עליות וירידות, שיר שלוקח אותנו ממקום אחד - מעמקי הים, אולי - אל עבר השמים והשמש. AHM לעומתו, הוא קטע שנמתח ונמתח ונמתח, ללא כל פואנטה ברורה או רעיון כלשהו. לא התחברתי לקטע הזה עד היום.