כרגע מאחר וטרם פורסמו נימוקי פסה"ד, לא שייך לדבר על "פסק דין שהוא בכייה לדורות". יתכן שיתייחס לאירוע הספציפי מבלי לקבוע מסמרות באופן כללי וגורף.
עם זאת, כמובן שגם אם פסק הדין ייקבע שיש לאפשר תפילה בהפרדה מספר שעות יום אחד בשנה, אין בכך שום "בכייה" זולת עבור שונאי הדת/יים. פסק דין כזה יאשר את היות העיר תל אביב עיר של סובלנות והכלה, ליברליזם ופלורליזם, דבר שהיא מצהירה על עצמה בריש גלי אבל שכחה לקיים בעניין זה.
פסק הדין החזיר את בית המשפט (בג"צ דווקא) ולו לרגע קט לתפקידו המקורי, קרי המגן על זכויות המיעוט. הוא איפשר לאותם אלפי תושבי תל אביב שאינם מוגדרים דתיים ביומיום לקיים את אמונתם בהתאם למסורת היהודית, במדינה היהודית כזכור, על אף שיש כאלה בעירם שמסרבים שיוכלו לעשות זאת.
התפילה אגב, צפויה להתקיים כמתוכנן. רק לא תחת 'ראש יהודי'.
המשווים בין 'ראש יהודי' לחמאס, אפשר לומר עליו מספר דברים שאחד מהם בהכרח יהיה נכון:
- או שהם קשקשנים פרובוקטורים שנזקקים לפרובוקציות כדי להזכיר לציבור את קיומם.
- או שאין להם מושג מי או מה זה 'ראש יהודי'.
- או שאין להם מושג מי או מה זה החמאס.
- או שהשנאה לדת אבותם (ככל שהם אכן משתייכים אליה) העבירה אותם על דעתם.