הוא חייב לתקוף כמובן. ככל שההצעה הנוכחית, מה שנקרא הצעת לוין-סער, תעבור ותהפוך לחוק, יו"ר הלשכה בכר יהיה זה שתחת הנהגתו לשכת עוה"ד איבדה את כוחה ומעמדה בוועדה לבחירת שופטים (כמדומני שנכון להוסיף, לאחר עשרות שנים). במידה רבה זה יירשם לחובת בכר, שכן בנטילתו את מושכות הלשכה והפיכתה לשחקן פוליטי מן המניין על כל המשתמע מכך, וזאת כמובן בקצה השמאלי של המפה הפוליטית, הוא זה שהוביל לתוצאה זו במו ידיו ובמידה רבה אחראי לה אישית.
ברור אם כן, שראש לשכת עוה"ד עמית בכר תקף את ההצעה החדשה. בכלל, הוא חלק מהשמאל הקיצוני וככזה כמובן לא מוכן לפשרות (גם לא אם יקבל שם את מלוא דרישותיו) כאשר (גם) הימין חתום עליהן ועשוי להרוויח נקודה פוליטית מעצם התקדמותן.
יוצא שלראש הלשכה יש יותר מסיבה אחת לצאת נגד ולתקוף את ההצעה הנוכחית. ברוך ה' אלו שאינם רל"ביסטים קיצוניים ו/או משמיצי הקואליציה על אוטומט, כבר מזמן הבינו היכן החמאה של מר בכר מרוחה, וספק אם מישהו במדינה או בכל אופן בקרב השחקנים הרלוונטיים, לוקח אותו ואת עמדתו ברצינות.