רגליי נרדמות לעיתים קרובות..

[m d m]

רגליי נרדמות לעיתים קרובות..

לאחר ישיבה. מה יכולה להיות הסיבה? האם ניתן לאפל?

 

[ד נ ה ה ר מ ן]

תתחילי לעשות ספורט

זרימת הדם תשתפר במה עוסקת? אולי ישיבה ממושכת?

 

[דה ניא אל]

יושבת ברגליים משוכלות ?

ישיבה ברגליים משוכלות עלולה לעצור את זרימת הדם ובעקבות כך הרגליים יכולות להירדם אם לא,,,אז יכול להיות שאת צריכה באמת יעוץ יותר מקצועי... מעניין מה לאלישוע יהיה לומר בנתיים שתהיה שבת שלום

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

שלום מדם

ממתי התופעה הזו קיימת. אני מניח שלא נולדת איתה. באופן כללי אני מסכים עם דעתם של חברי, שמה מדובר בזרימה לקוייה של הדם. כמו כן תיתכן בעיה על רקע עצבי או סידני. האם נבדקת כבר, ואם כן מהי האבחנה וההמלצות. מבחינת הראיה שלי מדובר בסימפטום שגופך יצר מסיבותיו. נצא מנקודת הנחה שהגוף חכם ויודע לנהל את עינייניו. על מנת להבין את התופעה צריך לשמוע את הסיפור שלך. יש נקודות שחשוב לדעת למשל האם זה קורה רק לאחר ישיבה או אולי עוד במהלכה, אולי גם בזמן שינה או שכיבה, האם זה רק תחושתי או שמה גם תפקודי ( תנועה ). זאת ועוד פרטים חשובים על מנת להבין קודם כל את משמעות הסימפטום. לאחר מכן אפשר לבחור רמדי מתאימה לך ולסימפטום ואת שאר העבודה הגוף יעשה בעצמו. חלמתי חלום. בחלומי אני מוצא את עצמי קם מישיבה ורגלי רדומות. התעוררתי בבוקר, זכרתי את החלום וניסיתי להבין מה התת מודע מנסה לומר לי. בשביל להבין את החלום יש צורך להבין מהי משמעותה של "ישיבה" ומה משמעותן של "רגליים". רעיונות בבקשה וכיד הדמיון. ואחרי הכל. השאלה החשובה היא, האם יתעוררו רגליך בזמן על מנת להגיע ולקבל את הרמדי ?

 

[ד נ ה ה ר מ ן]

אנסה להמשיך את הקו של אלישוע

רגליים מניעות אותנו קדימה ובעצם מסמלות את כל כיוון ההתקדמות שלנו רדום = לא זז/נע/מתקדם אולי משהו בפנים מבקש לעצור? אולי ההתקדמות לא נכונה לך? ואולי זהו פחד מהעתיד? מעלה רעיונות אשמח אם נמשיך דנה

 

[ד נ ה ה ר מ ן]

אפרופו רגליים

אלישוע וכולם אשמח לשמוע אותכם מה בדבר ורידים ברגליים....

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

הכיוון הכללי הוא נכון. ולצורך הדיון

העקרוני - הכיוון אינו קשור בתנועה עצמה אלא בתחושה תוך כדי כך. זהו הבדל ממשי. כשאדם אומר שרגליו נרדמות אחרי שהוא קם מהישיבה הוא מתכוון שהחלק שקשור בתנועה פועל תוך כדי שינה. זה כמו שאדם הולך בשנתו. אם חלק בגוף הלך לישון בזמן שהוא צריך להתעורר, זה אומר שערות זה מצב בעייתי עבור האדם כולו. צריך לזכור תמיד. הקיקלקול הוא תמיד נובע מהמרכזים הפנימיים. הפ החולים האמיתיים והסימפטום הוא בסך הכל ההשתקפות החיצונית של החולי.

רגל = הרגל = שיגרה. רגל = ראה גע אל (ראה והגיע אל ). האיבר ראה זיהה אם ביכולתו או שלא לבצע מטלה וקבע ברירת מחדל, יכול או לא יכול. אם הרגליים נרדמו זאת אומרת שאין בהן רצון. כאשר אין באיבר רצון זה בעייתי. הוא יכול להתעורר לאחר זמן מה, אבל הרצון צריך להיות זמין תמיד. זה ההבדל הבסיסי בין בריאות למחלה. זה כמו לא לרצות לצאת מהמיטה בבוקר. אבל כשמדובר בישיבה זה קצת אחרת.

ישיבה = ישב = יה שב. כלומר. כאשר האדם יושב ( לא בכלא

), יש שב, יה שאב, הוא חש שהחיים שבים אליו. הוא חש את הטוב האלוהי שחודר אליו ומרגיע אותו. ישיבה היא מנוחה ורוגע. כאשר, חלילה, עומדים לבשר למישהו בשורה קשה, לא עלינו, מציעים לו לשבת, אחר כך כוס מים. התרגום הוא כזה - האדם, שרגליו אינן מתעוררות כשהוא קם מישיבה, אינו רוצה לבצע שינויים. לא רוצה לנוע ממצב למצב. אפילו שהחיים דורשים זאת. הוא לא רוצה להתחתן, הוא לא רוצה להתגרש, הוא לא רוצה להחליף עבודה, הוא לא רוצה....אבל בתוכו יודע שהוא חייב. אז הוא מושך עוד קצת זמן. גם אם יש בעיה בזרימת הדם, זה ביטוי של הדם לנסיבות. למעשה ככל שהבעיה יותר בועאת כך איברים רבים יותר משתתפים ועד כל הגוף כולו, באין פיתרון ובשלבים המאוחרים, דבר שיכול להמשך הרבה שנים. טיפולים כימיים רק מסבכים את הבעיה עוד יותר ואפילו מזרזים את התהליך כולו. בכל הנוגע לידיים זה אותו רעיון אך כאן מדובר בעשיה, אחריות וכו'. רמדי שתענה על הרעיון הזה תרפא את האדם כולו. קפיש ?

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

רצון = רץ און כלומר

במצב של בריאות, האון = הכוח = האנרגיה, נעים מבפנים החוצה, מלמעלה בכיוון מטה, כמו פקודה היורדת עד לחייל הקטן שבשטח. כמו שנוסעים על צד ימין ( או שמאל ). גם החולי בא מבפנים ונע כלפי חוץ אלא שהוא מלווה בסימפטומים תחושתיים ו/או תפקודיים. כי ההבדל כאן הוא שהרצון או העברתו נפגעו. כאילו שההוראות אינן מגיעות אל יעדן. הדם מוביל את את הרצון עד לאיבר. כאשר איבר איבד את יכולתו ניתן לומר במילים אחרות שהרצון שמחיה אותו נחלש או נדם ( נמק למשל - לא מגיע דם ). באופן נורמאלי הרצון נמצא בכל הגוף ובכל תא ותא. אבל הבעיה נובעת ברצון העל שבמילים אחרות נקרא האהבה. אם אין אהבה אין רצון. אין רצון אין יכולת. מה שרציתי לומר שהדם הוא האיבר שמזרים את הרצון האנרגטי, את האהבה, בצורה גשמית ומעביר אותו לכל מקום בגוף. גם לרגליים.

אהבה = אהיה בה = מצב של הכלה. אני אוהב, אהוב = מכילים אותי.

 

[דה ניא אל]

איזה יופי של הסבר - הדם הוא הנפש !!

לכן אסור לאכול את הדם ? כי זה הרצון !!! אפשר לאכול את הבשר, אבל את הרצון צריך לכבד ולהחזיר לאדמה... סידרת לי את הדברים תודה !!!

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

הוא

אינו הרצון הוא רק מוביל אותו ואת הודעותיו. זה כמו הנהר. הדם נושא את הנפש אבל הוא אינו הנפש. ניתן לומר שאם אדם אוכל את הדם הוא קונה בעלות על הרצון של החיה שנשאה אותו והוא הופך להיות דומה לה. דרך דם זה הכי חזק. זה קורה גם דרך אכילתו מבושל אך בצורה איטית הרבה יותר. ועל זה נקרא קניבל = קנה בעל = בעלות על הרצון של הנאכל

. או כפי שהאם אמרה לביתה - קני בעל והא לך נדונייתך. מעניין שעל פי המקרא האדם הראשון היה צמחוני. בכלל בני ישראל במדבר לא הוזנו בבשר וקיטרו על זה ועל כך יצא קיצפו של האל עליהם. בסיפור עם השלווים. ובאוהל מועד עמדו כיכרות חלה - לחם הפנים, וקערת המן. רק בחוץ היה הבשר וכל השאר. ובאחרית הימים גר זאב עם כבש, כלומר אפילו האלוהות מעדיפה צמחים. תנו לחיות לחיות

 

[דה ניא אל]

../images/Emo45.gif

 

[noati]

אם זה אכן כך...

למה למשל ידיים נרדמות בד"כ בזמן מנוחה,לילה? למה הן לא "מפסיקות לקחת אחריות" בזמן האחריות ? ובכלל אשמח אם תפרט יותר על ידיים נרדמות... יש מקרים בהם נרדמת רק יד אחת...יד שמאל למשל מה זה היה אומר לך? ואפרופו חום ואש ביום שישי קנינו תנור חדש ) שיהיה שבוע נפלא ולא שורף

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

הרובריקה "תנור" ../images/Emo49.gif,

צריכה להרשם ב"רפרטורי" שלנו בפרק הכולל את נושא החום והאש.

רפרטורי = זהו ספר המצאי של ההומיאופתים. בתוכו רשומים כל הסימפטומים שרמדיס הומיאופתיות מסוגלות לרפא או לגרום. הוא מסודר באופן מערכתי ולמעשה מקיף את כל מבנה האדם על גופו ועל רוחו. הסידור הפנימי שבתוך כל פרק ( למשל על אוזן, קיבה, נשימה, שתן, שינה, חלומות, נפש..)מתוחכם וחכם ביותר ומכיל את כל הסימפטומים שמאפיינים רמדי מסויימת, תנאים ונסיבות בהם מופיע מוקל ומוחמר הסימפטום, וכן הלאה. למעשה כאשר ההומיאופת ניגש למלאכת פתירת סיפור המחלה הוא עורך הצלבה בין הסימפטומים הרלוונטים לסיפור שלפניו, ובוחר מתוך מספר רמדיס רלוונטיות את זו שהכי הומיאופתית = דומה לסיפור. איברים לאו דווקא נרדמים בזמן המנוחה ו/או בלילה. הם נרדמים בכל מיני נסיבות. יתכן שהמודעות לסימפטום מתגברת בתנאים האלה. נשאלת השאלה "מה הכוונה ב"הרדמות". האם הכוונה היא לתחושת הנימול, אולי כובד, אולי תחושת ספוגיות, אולי חוסר יכולת תנועה עם תחושה או להיפך, כל הדקויות קובעות את ההבנה העמוקה יותר. לא הבנתי למה התכוונת "במנוחה" האם לשינה או סתם ישיבה או שכיבה, כי זה משנה את ההתייחסות. הכי מיוחד ומוזר מבין כל אלה יהיה הרדמות איבר בזמן שינה ( נסי לומר לי למה ). אם איבר נרדם בזמן מנוחה "עירה", זה אומר שהאיבר רוצה ללכת לישון עמוק יותר ולא איכפת לו מהן הנסיבות. זה מעיד על כל האדם באופן כללי. אם האיבר נרדם אחרי המנוחה בזמן ההרצה חזרה להמשך הפעילות, זה אומר שהאיבר אינו רוצה ללכת עם האדם, ולא איכפת לו מהן הנסיבות. זה כמו ילד שלא רוצה להצתרף לטיול הוא עומד בפתח הבית מרים ושומט כתפיים וממאן. אז תריך לדובב אותו, לשכנע אותו ואם זה ממש ממש חשוב לתת לו צ'פחה קלה וייאלה קדימה. כמו פרד. בכל מקרה האיבר לא הולך עם הגוף. נוצר פער, הפרדה, תהליך התנתקות וגם כאן לא עורכים משאל עם. מצב אחר שבו הרצון כולו דוחה את האיבר, זה נושא מאוד מעניין. כאילו שהקהילה נידתה החרימה את האיבר ( וגוף הוא קהילה ). בפי המערבית "מחלות אוטואימוניות" = כלומר מייצור עצמי. לדעתי כמעט הכל הוא אוטואימוני (התאפקתי שלא לכתוב, הכל, כדי לא לצאת פנאט ). באיברים הסימטריים ( ידיים, רגליים, אוזניים..) כאשר נרדם איבר אחד מתוך שניים זה אומר שיש קונפליקט. צד ימין וצד שמאל מייצגים פנים שונים של אותה המטבע. הם הניגודים המשלימים אחד את השני. כמו שיש זכר-נקבה, אור-חושך.. צד שמאל מייצג את הצד הנקבי. וצד ימין את הצד הזכרי. כל צד הוא בעל איכויות ומהות אחרת. והחלשות או התחזקות של צד אחד על חשבון האחר מלמדת הרבה על מהלך העיניינים - ובשביל זה לא צריך שהאדם ידבר הגוף עושה זאת בשפתו לא פחות טוב ממנו. כאשר יד שמאל נרדמת זה אומר שהיד הנקבית לא מתפקדת כחלק מהקהילה ובקשר הזוגי ( יד ימין ), היא נודתה - הרצון אינו מזין אותה, או שאינה רוצה להנות מן הרצון המזין אותה. אחר כך אכתוב יותר על המהות של הצדדים. אבל אם מישהו חושב שהוא יודע אהלן וסהלן.

 

[ד נ ה ה ר מ ן]

קראתי בשקיקה

ונהנתי מכל מילה!!!! עכשיו אהיה מודעת יותר תודה

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

הי דנה שבוע טוב

 

[noati]

או זו תהיה רובריקה

מעניינת ועם מלאיין תת רובריקות... האמת..מאז ומתמיד היה לי קשה עם הרפרטורי אבל אי אפשר בלעדיו מממממ מעניינת הראיה וההסברים שלך... ומעניין אותי לשמוע עוד על מהות הצדדים כי לא ממש הבנתי...מה ז"א לא מתפקדת כחלק מהקהילה? היד אכן נרדמת בזמן מנוחה. לרוב בלילה בעת שינה..תחושת נימול כואבת שמעירה לפעמים וגם כובד. לעיתים יש את התחושות האלה בזמן מנוחה כשהיד סטטית ליותר מידי זמן בשבילה ואל "תדאג" היד השניה לא נרדמת אבל שם כואב המפרק...לכל יד יש מה להגיד מה שאני מנסה להבין זה מה הן אומרות לי בעצם. למרות שאני לא מאוד פעילה כאן קוראת אותכם כל הזמן וזה ממש תענוג ומעניין באמת יופי של פורום

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

../images/Emo140.gif הפורום מודה לך על המחמאה

ומן הסתם את חלק ממנו. "קהילה" במטפורה. הגוף הוא מדינה המורכבת מאנשים = תאים, ערים = איברים.. לגוף כמו במדינה יש שילטון מרכזי. יד היא עיר בתוך מדינה. קורה שעיר מכריזה על שביתה, או שהשלטון המרכזי מחליט מסיבותיו "להקריב" אותה לטובת שאר ערי המדינה. במלחמה למשל על הגבולות, כאשר המלחמה הניתשת קשה, עשוי השילטון המרכזי להחליט על פינוייה והקרבתה למען שאר הגוף. כך קרה עם לנינגרד במלחמת העולם הראשונה, כך קורה עכשיו בעת תהליך ההפרדות וההתנקות.

 

[דה ניא אל]

רגליים נרדדמות - שאלות והצעה

שלום לך שוב... אני התנסיתי ברגליים כבדות. כשהייתי הולך לעבודה שלא אהבתי. ממש היה לי קשה ללכת, כאילו כל רגל שקלה טונה. על המשקל הזה הייתי בודק אולי מתי נרדמות הרגליים. האם תמיד כשאת יושבת ? האם בעבודה ? בלימודים ? שיעור ספציפי ? ישיבה ספציפית בעבודה ? נסי לראות מתי זה קורה ומתי זה לא קורה. כי אם יש הבדל כזה אז אולי תוכלי לראות היכן יש הירדמות. שינה היא גם מקום של טרנספורמציה. ואולי יש בך משהו שהיה רוצה לעבור טרנספורמציה באותו מקום. אבל הכל ספקולציות.... אני בכלל לא בטוח שאת מעוניינת בכזו חשיפה אז שתהיה לך שבת שלום ! דניאל

 

[m d m]

ובהמשך להתייחסותכם...

ראשית אני נהנית להגיע לעבודה ולמקומות אחרים אליהם אני הולכת, רגליי אינן נרדמות במקרים מסויימים. זה קורה לאחר ישיבה ממושכת וכן אני יושבת הרבה מול המחשב/ליד שולחן העבודה אך נהנית ממעשיי.... באשר לספורט ? הנושא באמת בעייתי, באשר לזרימת דם...כנראה שיש עוד על מה לדבר.

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

לא ענית מתי זה החל.