רגעי השבר..

[יאדה יאדה יאדהההה]

המתכבים,כמובן... אצלנו כולם בכו

חוץ מזה, הבכי הראשון שלי בפולין היה בברק באושוויץ בירקנאו, למשמע השיר "מראה של ילד" (תישן ילד תישן) ועד היום, כשאני שומעת את השיר הזה, אני מסוגלת לפרוץ בבכי... זו מין הרגשה כזו שקשה מאוד להסביר. חוץ מזה, ברגע שחזרתי לארץ בכיתי, בכיתי כל הדרך באוטובוס כי גם נודע לאחד החברים שלי על משהו שקרה למישהו במשפחה שלו, בזמן שהיה שפולין... וברגע שראיתי את אמא צעקתי "אמא!" ונחקנקתי מהבכי...

 

[irashady]

מכירה את זה...

גם לי יש שירים ששמעתי בפולין ואני יכולה לשמוע עכישו ולהתחיל לבכות... כמו מקיץ אל חלום שגם שמעתי בבירקנאו והיום לפני שלושה חודשים בדיוק הייתי שם

 

[baatel]

בזבילטובוסקה גורה , יער הילדים

היה חשוך לגמרי והמדריכה (סופי) סיפרה על הורים שהצטרכו לירות בילדים שלהם וזה היה בערב שישי והשמיעו שיר 'דמעות של מלאכים' ושמה כמעט כל אחד נשבר .. אני בכל אופן לקחתי את זה ממש קשה התחלתי לחשוב על המשפחה שלי ועל האחיניות הקטנות שלי ודימיינתי שהם שם וכל מה שרציתי באותו רגע היה לדבר עם המשפחה .. בכיתי איזה שעתיים בלי הפסקה :/