רגע לפני פסח - משהו על קרבן

רגע לפני פסח - משהו על קרבן

אז בפסח מקריבים קרבן, כמו בעוד כמה חגים.
מהו קרבן? קראתי איפשהו ברשת, שקרבן - משורש ק.ר.ב...
האם כדי להתקרב למישהו אנחנו מוותרים על משהו מאיתנו?
האם כדי להתקרב לאלוהים, או לומר תודה או לכפר על חטא אנחנו צריכים לוותר על משהו מעצמנו?
למה?
משהו שם לא נשמע לי הגיוני בפירוש הזה? למה לא להיות שלמים עם עצמנו, להתקרב לעצמנו
בלי תחושת הקרבנות של לוותר על עצמנו, כי ברגע שוויתרנו על עצמנו בעצם - "לקחו לי, שתו לי, אכלו לי" - מגיע לבקר.

מה דעתכם?
 
בואדי זה מאוד נכון

כל דבר שאנחנו רוצים להדבק בו ולהתמסר אליו גובה קורבן מסויים מעצמינו.
חלק מסויים דפוס, מחשבה וכדומה שמועלים על המזבח

 
אני לא ככ מתחברת לויתור על חלק ממני

אחרת לא הייתי אני.
כן חושבת שאני מוסיפה רבדים ולא מוותרת. ואם אני מוסיפה אז נותר לי רק לחבר את זה עם מה שאני מכירה ויודעת
ולהפוך את זה לדרך חדשה...
 
כדי ליצור רבדים חדשים למה שקיים

את צריכה לבנות משהו חדש.
כדי לבנות את צריכה להכשיר את הקרקע ולסלק דברים שמפריעים
מה שאת מסלקת זה הויתור
 
בדקתי ויתור במילון - הנה..

&nbsp
וִיתּוּר
&nbsp
&nbsp
1.
&nbsp
הסכמה לתנאים של יריב במחלוקת; התפשרות.
&nbsp
&nbsp
2.
&nbsp
. נטישת שאיפות, הפסקת פעולה מתוך ייאוש.
&nbsp
3.
&nbsp
. מוכנות לוותר על זכויות המגיעות על פי חוק.
&nbsp
ויִתּוּר - יִתּוּר, +ו החיבור
&nbsp
הפיכת דבר-מה ללא נחוץ.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
ואני ממש לא מסכימה לזה שאני מוותרת על דברים בחיי...
כל מה שאני ולמדתי הינו נחוץ בשביל הדרך החדשה.. זה לא ויתור (לפחות מהמשמעות של המילה ויתור - ועם המושג הזה קשה לי)
 
כן קלטתי את הראש שלך ואיך הגלגלים מסתובבים


זו פשוט מילה שנשמעת לך בקונוטציה שלילית אך היא לא תמיד כזו
על כל פנים הבנתי אותך
 

בני33

New member
***דעתי שונה לחלוטין מכך,,,,,,,,,,,,,,,

ציטוט ממך;תוכן:
כל דבר שאנחנו רוצים להדבק בו ולהתמסר אליו גובה קורבן מסויים מעצמינו.
סוף ציטוט;
ממש אינני סבור שכל דבר שאנו,,,כך וכך כמו שאת כותבת,,,,,,,,,,,,
גובה ''קורבן'' ממש לא.
זו להבנתי השלכה שאינה במקומה [בהקשר למשמעות ה''קורבן'' במקור.
כל דבר לדעתי,,,גובה [במילה שלך] מחיר ולא קורבן.
והדבר הוא בעל ערך עבורך,,,,,,,,,
על פי המחיר שאת מוכנה לשלם עבורו.
ובהמשך למילותייך למעלה,,,,,
דפוס ,מחשבה וכדומה,,,אינם מועלים על המזבח.
במקור,,,המזבח והקורבנות,,,היו דרך להכריח אותנו ,,,,,,,,,,
למשמעות של ''אלוהים'' שהרי הוא אינו נראה וכו'
לכן על מנת שנוכל,,,כאילו,,,השתמשו בקורבנות של,,,כל מה שאנו מורגלים בהם.
כך,,,כמו דברים רבים אחרים,,,,,,,,,,
כפו עלינו כל מיני,,,כך וכך.
**************אז,,,,
האם זה שאת כותבת כאן,
את מקריבה בכך קורבן ?
ממש אין זה כך,,,
את משלמת מחיר,,,
והמחיר הוא הזמן שאת מקדישה לכך.
 

בני33

New member
***מחיר כבד ? זה יחסי,,,,,,,,,,,,,,,,

כל עוד את ממשיכה,,,,,,,,,,
להיות ולכתוב בפורומים,,,,,,,,,,
כלומר;
את מוכנה לשלם את המחיר,,,,
יהיה כבד ככל שיהיה.
אינך ''קורבן''.
זו בחירה מודעת שלך בלבד.
 

בני33

New member
***מה זה משנה,,,או מדוע תגובתך היא זו?

כל עוד המחיר משולם,
את רוצה בכך.
כלומר,,,את מוכנה לשלם את המחיר.
כמובן מהסיבות שלך.
את קונה ורוכשת זאת,,,כי את מעוניינת בכך
ולא חשוב מהו המחיר כרגע.
כי את משלמת אותו.
לכן,,,,,,,,,,,,,
בדקי אצלך פנימה ,מדוע את ממשיכה לשלם את המחיר,כאשר למעשה [את אפילו כותבת] אינך מעוניית בכלל במוצר.
 
בראיה פילוסופית

זה עניין של אהבה , כאשר אתה אוהב מעבר לכל המשקל הרוחני של כל מעשיך מחשבותיך רגשותיך כלפי הכל ,
ואז מפנה את היכולת לאהוב מעבר למשקל הרוחני הנ"ל שהופך לדלק משני לעומת פנימיותך האוהבת .
ואז דפוסי הנרטיב במשקל במשקל הרוחני שיצאו מאיפוס , מעברים את קילקולים האלה לקורבן ,
ואז חוזרים למצב אוהב ובריא .
אז אתה לא מותר אתה מקבל .
דוד
 
מים עכורים

האדם היה לנפש חיה , ודגש על חיה ולא בהמה .
צדיק יודע נפש בהמתו , דהיינו ל-6 מיתוך ה-7 רמות המטאפיזיות באיש נקראות "מה " .
ובהמה היא איזה ערך של מה תפוס חיצונית לי בבהמות (פרות וכו') ,
הבילבול של המים העכורים זה להגיד שבמקום חיה שזה פנימי , להגיד בהמה שזה חיצוני ,
ולהחליף כאילו לנו יש בהמה פנימית .
לא חברה יש לנו חיה ולא בהמה .
והתנהגות כאילו אנו בהמות , או לא להבין איזה מוח יש לנו מעל ה-6 רמות , מרדד אותנו לכמו בהמה .
נא לזכור שיש איש בכל רמה , עם אינטרפייס משפיע החוצה על הבהמה , וכמה אנו משרים על הבהמה ,
קילקולים בנרטיב של ה-6 (3-4 רמות)רמות מעבירים לחיות המוקרבות , ואז אצלינו חוזר למתכון המתוקן ,
הבהמה (פרה יונה תר וכו')סופגת את הקילקול , ואז מה עושים עם זה עבודת הקורבנות ,
וזה לא מקריב אותך לאל זה מתקן את הנרטיב שלך מהאל העובר דרכך .
ומתקן אותך , ואז האהבה וכוח החיים זורמים תקין .
דוד
 

niva99

New member
רעיון הקורבן

אז ציינת נכון קורבן - קורבן מלשון להתקרב...
אקח זאת צעד אחד קדימה - באקט הקרבת הקורבן יש מהמסחרה.
אני הקטן אקריב בשבילך - אבל אתה הגדול תתגמל אותי על כך,
בכך שתיענה לבקשתי/ תפילתי.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 

ינוקא1

New member
הרבה נכתב על זה.

אך בגדול , קיים באדם חלק "בהמה" , וחלק "אדם".

המהות של הקורבן היא אכן מלשון "לקרב" - לקרב את הבהמה שבנו אל האל.

דרך ביצוע המעשה בבהמה ה"חיצונית" , הבהמה הפנימית שבתוכינו (היצרים , התשוקות) היתה "עולה" ומתעלה גם כן.

והכהנים היו יודעים לעשות זאת בכוונה טהורה , וכך היו מכפרים על עם ישראל ועל העולם כולו.
 
הרגת אותי עכשיו


לא... לא מקובל עליי הדימוי 'בהמה שבתוכי'. ממש לא מרגישה כך, אף פעם לא הרגשתי כך
לא כלפיי ולא כלפי אף אחד.
סליחה. קשה לי עם זה.
יש יצרים ותשוקות - אבל הם לא נמשלים בעיניי לבהמתיות - ההיפך - לקודש.
ואנחנו לומדים ל'התעלות' בעיניי, על גחמות רגעיות..
בלבלת אותי
 

ינוקא1

New member
מה לעשות , חלק מאיתנו הוא בהמה לכל דבר.

כל התשוקות והתפקודים הפיזיים שווים בנו ובבהמה - אכילה , שתיה , התרבות וכו'.
כנ"ל עיקרי רגשות - פחד , תשוקה וכו'.
מהבחינה הזו אנחנו בהמות.
ועל זה כתוב : "ומותר האדם מן הבהמה אין".

לעומת זאת , החלק האנושי שבנו , זה החלק שתופס את המופשט.
זה החלק שבו יש לנו יעוד , משמעות , שפה , ויכולת בחירה.

כשהבהמה שבנו משרתת לאדם שבנו , הבהמה עצמה מתעלה והופכת ל"אנושית".
אך כשהאנושי שבנו הופך להיות "משרת הבהמה" , כשהאדם רואה את יעודו רק בהגשמת תשוקותיו , החלק האנושי הופך לבהמה גם כן.


הפרקטיקה של הקורבן היתה מעשה שהיה גורם לכך שהתשוקות שלנו היו מותמרות אל האינסוף , אל המופשט.
 
למעלה