זה באמת נוטסטלגיה
היו לי כמה דייטים לא מוצלחים בחיי, אבל הדייט שרק חיכיתי שייגמר היה הדייט הבא:
 
בתקופה הפרהיסטורית לפני עידן פייסבוק והמסנג'ר (שנת 2000 אם נדייק), נהגתי לשוחח בצ'טים, ובאחת הפעמים באמצע שיחה סתמית אמרתי משהו כללי על תפקידי הצבאי והבחור שצ'וטטתי איתו (ולא על דברים מעניינים מדי למען האמת), שאל אם במקרה אני מכירה מישהו מסוים שלגמרי במקרה כן הכרתי אותו, הוא שירת איתי ביחידה, בחור מאוד נחמד. מסתבר שזה הספיק לאותו בחור לפנות למכר שלי ולבקש ממנו את מספר הטלפון שלי ולהחליט מעצם זה שצ'וטטנו שאני רוצה לצאת איתו לדייט. החלטתי לזרום, שאלתי את המכר שלי כמה שאלות במטרה לנסות להבין במה מדובר ושאלתי גם על המראה שלו, ואמנם אי אפשר לתאר איך בנאדם נראה אבל הוא אמר לי שהוא דומה למישהו שאנחנו מכירים אז הלכתי על זה.
 
השורה התחתונה: הבחור נראה ממש ממש זוועה (בכלל לא דומה לאותו בחור שאנחנו מכירים), ובנוסף היה בחור מאוד משעמם ויבש וגם מוזר באופן כללי - ישבנו בבית קפה והוא לא יצר איתי בכלל קשר עין ודיבר על דברים יבשים שממש לא עניינו אותי. הייתי מנומסת ולא ברחתי לו, ובסיום הדייט חשבתי שהוא הבין שזה לא ימשיך, אבל כשהוא ניסה לנשק אותי הבנתי שטעיתי.
 
 
