אני פלצן ../images/Emo3.gif ?
לדעתי יש קשר רב בין רדיוהד לפרוג, בOKC וב KID A. לגבי הראשון, זה מכה בך כבר מההתחלה: התיזמור של איירבג, עם הצ´לו והחשמלית, די מעניין (רב שכבתי בשבילך, פולי). העיבוד מזכיר בגישה שלו הרבה אמני פרוג-רוק: תופים בדיסטורשן ובלופינג. פאראנויד אנדרויד? אין צורך להרחיב, בעיני. ואולי בכל זאת: שיר עם חלקים נרחבים במשקלים א-סמטריים (7 שמיניות), הרמוניות לא צפויות, טריטונים, דיסטורשנים מטורפים, מורכבות רחבת ידיים. השיר השלישי (אין לי כוחות פיזיים לאיית את השם שלו
) הוא לא יותר מידי פרוגי (רק הפתיחה שלו, מהלך טריטון על הגיטרה, וגם זה די בולשיט, אבל שיהיה), ויחד איתו גם Exit Music, Karma Police, Electroneering, Climbing up the walls, Let Down, No Surprises, ו Lucky. הרבה שירים, נכון, אבל השאר מחפים על כך ומחזיקים את האופי החדשני והמתקדם של האלבום. Fitter Happier הוא פרוג במלוא מובן המילה, במישור הרעיוני והקונסופטואלי: לתת למחשב להקריא את הטקסט! Say no more. The Tourist גם הוא, בעיקר בגלל היחודיות בהלחנה הכל כך מעניינת שלו, ובביצוע היוצא דופן אפילו ללהקת אלטרנטיב כרדיוהד. נכון, הרשימה שנתתי פה עלולה להראות מאולצת - אבל, זה מה שיוצא שעוברים שיר שיר כדי להסביר מה מתקדם בו, אני מניח
. בכל אופן, ההגדרה שלי לפרוג לא מסתכמת רק בלחנים מורכבים ורב שכבתיים, אלא גם בפריצת גבולות, וזה משהו שOKC יכול להתגאות בו לחלוטין. נכון שעוד המון להקות קטנות אחרות פורצות גבולות, אבל במסגרת הרציניות של רדיוהד, ובצורה מעוררת ההשתאות בה הם עושים זאת, זה ראוי להקרא פרוג-רוק בעיני. לגבי KID A, אני לא מסוגל לפרט בכתב. כל ההרגשה של האלבום הזה (שמבחינתי הוא יצירה אחת גדולה, ולא אסופת שירים כOKC) פשוט פרוגית לגמרי, קשה לי להסביר. זו פשוט דעתי, נטו. תודה שקראתם, אם הגעתם עד פה
אליאב.
