רוחות רפאים
...

S

scooby4

New member
רוחות רפאים../images/Emo121.gif../images/Emo63.gif../images/Emo16.gif...

בנושא הזה הוא אחד מהנושאים הכי מעניין בתחום של אגדות אורבניות, ובכלל. ראיתי מלא תוכניות דוקיומטריות על רוחות רפאים, ואנשים שחוו את החוויה עם לגור איתם בבתים, ולהכיר אותם באירועים לא רצויים. הנה לכם קצת מידע שאני יודע על רוחות רפאים: ברוב המקרים רוחות נמצאות בבתים שנבנו בעבר (כלומר 1700-1900). רוחות הרפאים היו חייבים למות מאיזשהי סיבה בתוך הבית או בגדרותיו. למשל: שריפה, טביעה בנהר ממול, רצח או כל דבר אחר. רוחות הרפאים לא נראות לעין, אפשר לראות רק את הצל שלהם, להרגיש אותם, ולשמוע אותם. הסיבה היחידה שרוחות הרפאים מתקיפות את בני האדם היא בגלל שבני האדם "משתלטים" על הבית, שהיה שלה לפני. הרוחות כועסות והדרך והדרך היחידה שלהם להוציא אותנו מהבית היא להבריח אותנו. בני אדם החוו את החוויה עם הרוחות מספרים כולם בפה אחד שהרגישו אווירה חשוכה וסגורה, וקור עז. הרוחות מסוגלות לעשות כמעט הכל, מלפרוץ לבתים עד לחזיון לעתיד. המומחים טוענים שלכל בן אדם יש חלק בגוף שלו שיכול לתפקד בכל תקופות סמן, ובכל מקום, אפילו אם הוא מת. הם אומרים שהאנשים שהופכים לרוחות הם האנשים שהמוות שלהם היה לא צפוי, כך שהלב מפסיק לעבוד הנשמה עדיין בהלם, כך שהיא נשארת חיה לנצח נצחים. הדרך היחידה לגרש את הרוחות מן הבית הוא טקס גירוש השדים, שיכול לקחת שעה עד 3 שעות וכך גם הלאה. לפעמים הטקסים לא עוזרים וחלק מהרוחות עדיין נשארות בבית, ושום נפש חיה לא תוכל להוציא אותם משם. עכשיו, אני כבר חושב שאני מאמין ברוחות. מי מאמין, מי לא
- כי אני רוצה גם הסברים.
 
W

WallFlower

New member
אני מאמינה-לא מאמינה....../images/Emo4.gif

בוא נגיד שאני סקפטית אבל אני לא פוסלת עד שיוכח ההפך (זכאי עד שתוכח אשמתו)... אומרים שבסרט "שלושה גברים ותינוקת" מסתתרת רוח רפאים באחת הסצינות ושהדירה בה צולם הסרט רדופה ע"י אישה זקנה... ראיתי את הסרט, אבל לא ראיתי שום רוח רפאים (חוץ מזו שלי שמנסה להמלט על נפשה מהשעמום...)
 
W

WallFlower

New member
חחחח...

ראיתי את זה אם אח שלי והוא מבין בזיוף תמונות ומתמצא בתוכנות כאלו והוא אומר שהן מזויפות אחת אחת... הוא אמר לי שהתמונה בפינה הימנית התחתונה בקובץ האחרון,זאת עם הדבר עם העיניים הבולטות והצבעים המוזרים גורמת להתמוטטות עצבים אם מסתכלים בה הרבה זמן...אני משערת שזה גם סוג של אגדה עירונית...
 
S

scooby4

New member
אתם לא צודקים...

אני גם מבין בתוכנות האלה, אפשר להגיד ש3/4 מהתמונות כאן הם אמיתיות, והם לא קצת. מרשים...
גם הסרט וידאו טוב...
 
S

scooby4

New member
אתם לא צודקים...

אני גם מבין בתוכנות האלה, אפשר להגיד ש3/4 מהתמונות כאן הם אמיתיות, והם לא קצת. מרשים...
גם הסרט וידאו טוב...
 
M

Me 4eVer

New member
וגם אם כן..

בחלק מהתמונות שם רוח היא בן אדם חצי שקוף.. חלק משהו לבן לא מוגדר.. חלק משהו לבד קצת יותר מוגדר.. חלק סתם פיקשושים עם האור.. חלק זיופים.. והעיקר- הכל לפי מיטב המסורת. בדיוק כמו שלימדו אתכם שרוח צריכה להראות.. לדעתי גם אם יש משהו כזה.. זה לא יראה ככה.
 
C

catolit

New member
דעתי הלא מלומדת

אני בהחלט מאמינה בהן. בתור התחלה אם יש גלגול נשמות, כמו בכל דבר בטבע יש את המוטציות, במקרה הזה, נשמות שלא הצליחו להתגלגל. דבר שני - בכל אמונה שהיא, מהיהדות האדוקה, דרך הבודהיזם והזן, עד השמאניזם ואמונות עתיקות אף יותר, מוזכרים שלושה מרכיבים לאדם - גוף, נפש ורוח. רוח רפאים במקרה הזה מתייחסת דווקא להגדרה של נפש לדעתי כיוון שרוח האדם קשורה יותר למחשבות והנפש לרגשות ואופי. לכן כשהגוף מת, כנראה שהמחשבות מתות איתו אבל יש את המרכיב הזה, ניצוץ החיים שלא יכול להיות שפשוט נעלם עם הגוף. לגבי הסרט שלושה גברים ותינוקת, אפשר לראות את ה
של הילדה מאחורי הוילון רק בגרסה הקולנועית (בשביל טלווזיה מצמצמים קצת בצדדים). ואני כמעט בטוחה שראיתי את הדמות. אגב, מאז גיל 12 כל פעם שמספרים לי את הסיפור הזה יש לי צורך בלתי נשלט להסתובב לראות שאין אף אחד מאחורי... הסיפור הזה תמיד מעביר בי צמרמורת, גם עכשיו.
והנה כמה סיפורים שהיו לי בזמן האחרון. דבר ראשון אני מגדלת שתי חתולות (כן, אני יודעת שאני מכשפה) מידי פעם אני תופסת אותן נועצות מבט מרוכז בקיר, בנק' שכביכול אין שם כלום. לפעמים הן גם מתחילות לעקוב במבט אחרי משהו, שוב על קיר לבן לחלוטין, או בחלל נטול תנועה. לא מזמן התעוררתי משינה רגועה בפחד נוראי, הייתה לי הרגשה של ידיים קרות חונקות אותי. לא זכרתי שום חלום שהתקשר לזה, רק קור על הצוואר (ואני ישנה מכוסה עד מעל הראש) והייתה לי הרגשה נוראית שיש עוד מישהו בחושך. אתמול בלילה, לפני השינה הרגשתי משב רוח קל וקר. אני ישנה עם תנור והחדר מחומם, אבל חשבתי שאולי שכחתי את החלון פתוח. אני מניחה שאתם מבינים כבר שכשהתעוררתי ראיתי שהוא סגור לגמרי. כשיצאתי מהחדר, אסותא (אחת ה
) שבדר"כ נכנסת בריצה איך שאני פותחת את הדלת, הראתה כוונה לרוץ פנימה, אבל בכניסה היא הסתכלה פנימה הסתובבה, והלכה אחר כבוד לחדר של אחותי. רוחות או לא, יש משהו מאוד מאוד מפחיד אצלי בחדר (היום אני ישנה אצל אחותי בחדר
) לילה טוב.
 
W

WallFlower

New member
היה קטע שבלילה אחרי הצלצול לא

ישנתי בערך מ 4:30 בבוקר עד 5:30 וזה לא בגלל שפחדתי או משו כי בדרך כלל אחרי שאני עוזבת את אולם הקולנוע אני כבר לא מפחדת, אבל כל הזמן ראיתי תזוזה בחדר אבל בגלל שאני צריכה משקפיים כדי לראות (
) לא יחסתי לזה חשיבות...ממש לפני שנרדמתי שוב, הייתי בטוחה שמשהו נגע לי בחיבור בן הצוואר לגב כי - א. כשמזיזים את שמיכת הפוך העבה שלי היא עושה קול מוזר ובהחלט היה את הקול הזה, ב. ממש הרגשתי שמשהו נוגע לי בצוואר וממש קפצתי כשזה קרה...וחוצמזה אני זוכרת שכל הזמן חשבתי ש"אסור לאישה לגעת בי" ובגלל זה ישנתי עם הפנים לכיוון הדלת, וכנראה נרדמתי קצת והסתובבבתי מתוך שינה כשכל המקרה קרה... אבל מצד שני בד"כ כשמתעוררים לפנות בוקר ישנים-לא ישנים אם אתם יודעים למה אני מתכוונת - זה כמו כשהחלום מתערבב עם המציאות...אולי זה מה שקרה... עקרונית, אני מאמינה בגלגול נשמות וגם בגן עדן...אולי זה לא קונבנציונאלי אבל לי יש תפיסה מיוחדת שלכל העניין.... אבל אני יכולה לספר ולומר שמבחינת היוגה אין כזה דבר אופי או נפש אלא רק תודעה -mind ולכן בד"כ היוגיסטים לא מאמינים הרוחות אלא בגלגול נשמות, לי אומנם זה נראה לא הגיוני שעמוק בפנים אין לי דבר שמעצב לי את האופי כי אני סבורה שיש נפש שמשפיעה על המחשבות אבל בסופו של דבר אנחנו לא יכולים לדעת...
 
S

scooby4

New member
כתבתי סיפור../images/Emo70.gif

על רוחות רפאים. השם שלו יהיה......אממממ.....:בית הרוחות. כן, זה שם טוב. הסבר לפני שאני מפרסם את הסיפור: הסיפור בנוי בצורה שונה מכל סיפור אחר. יש קטע הסבר לפני כל פיסקא, ותחשבו על כל פיסקא כזאת כאל פרק חדש. (לפעמים זה גם 2-3 פיסקאות). והסיפור לא נגמר, יש עוד המשך. ביינתיים יש רק, 2 פרקים. אני אפרסם את שניהם. תבלו.
 
S

scooby4

New member
בית הרוחות. ../images/Emo82.gif../images/Emo121.gif

זה הכל התחיל מאז שאני, מייקל והילדים עברנו דירה. הבית החדש היה מרתק, הוא היה כל כך גדול ויפה, במיוחד בגלל שהוא כל כך עתיק ועדיין שמר על איכותו. עברנו במיוחד לבית הזה, בגלל שמייקל, בעלי, עובד בשדה, והבית קרוב לֵדשה וזה היה לו נוח. אז זהו, אז עברנו, הכל היה טוב, אבל אז, העניינים החלו להיות קצת חשודים. "אז זהו, עברנו דירה אבל עכשיו אני גיליתי שאין פה שום זרם מים, ויש כאן מלא בעיות של ניקוז, אתה יודע, כאלה דברים". - "תשמעי גברתי, הבית הזה ישן מאוד, אני לא יודע אם אני אצליח לתקן את כל החפצים למיניהם שנמצאים שם". - "בסדר, רק תגיע כמה שיותר מהר, אנחנו לא יכולים לחיות ככה". - "אוקי, אני אעשה את מיטב יכולתי". - "תודה, תודה רבה". - "להתראות". - "ביי". ודברה ניתקה את הטלפון. מייקל ניגש מחלון המטבח, "נו אז מתי הוא בא?", דברה ענתה לו "השרברב? כן, הוא אמר שהוא יבוא כמה שיותר מהר". - "כן, זה באמת נוראי ככה". - "אתה מספר לי על זה…", "הנה אח שלך הגיע". מייקל אמר לדברה. דברה שטפה את ידיה ויצאה מהבית. האוטו של רוי, אחיה של דברה, חנה על החול., ורוי יצא להגיד שלום לאחותו דברה ולבעלה, מייקל. "מה שלומכם?" אמר רוי. "אתה יודע, מסתדרים, יש כמה בעיות ניקוז אבל זה יטופל". - "ואיך הילדים?" - דברה ענתה לו, "אמה בחוג בלט, ותום הקטן משחק עושה עכשיו פאזל בבית". - "לא ראיתי אותו הרבה זמן, את יודעת?" אמר רוי. "כדי שאני אלך לבדוק מה שלומו". ורוי נכנס לתוך הבית. "איזה בית יפה יש לך פה, הא?" - "כן, בית מצוין". - "כן, אפשר לראות את זה לפי איכות העץ". "דוד רוי!" צעק תום ורץ לחבק אותו. - "מה שלומך קטנצ'יק?" - "הכל בסדר". ענה תום בביישנות. - "אתה יודע מה?" אמר רוי. "הבאתי לך מתנה קטנה, היא באוטו, אתה רוצה שאני שניה אלך להביא אותה?" - "כן!" ענה תום בהתרגשות. "טוב, אז אני תכף חוזר". רוי יצא מן הבית ופתח את האוטו להוציא את המתנה של תום. כשרוי סגר את האוטו והלך בחזרה לתוך הבית וראה צל של ילד בחלון. בקומה העליונה. הצל היה של ילד, לא ילדה, והוא היה נראה קצת יותר גדול מתום. רוי נכנס לבית וראה את תום מחכה לו על השטיח בסלון. רוי התבלבל ושאל את מייקל ודברה, "יש מישהו למעלה", מישהו היה למעלה?" - "למעלה?, לא. למה?" - "לא כלום". אמר רוי. ככה זה התחיל, וזה לא נעשה טוב יותר. זה פשוט הוסיף לעצמו עוד שכבה ועוד שכבה, כמו כדור שלג שלא מפסיק להתגלגל ולגדול. זה היה מפחיד. זה בהחלט היה מפחיד. דברה הייתה במטבח עם השרברב שבא לתקן את הצינור. - "טוב, אני חושב שסיימתי את עבודתי כאן, גברתי". - דברה פתחה את הברז ואמרה: "או יופי, עכשיו יש סוף כל סוף מים". "תודה רבה". דברה שילמה לו את שכרו, והשרברב הלך. לאחר זמן קצר, דברה הסתכלה בחלון של המטבח להגיד למייקל שיש מים. אז היא פתחה את החלון וראתה את מייקל, עובד בשדה, במרחק של 10 מטרים ממנה בערך. היא צעקה לו: "מייקל!" - ומייקל הסתכל עליה. - "יש מים!". דברה צעקה לו בהתרגשות. מייקל הרים את האגודל, חייך והמשיך לעבוד. ודברה שוב צעקה לו: "מייקל!" - "מה?", מייקל ענה בחוזקה. "מי זה הילד הזה לידך??" - מייקל הסתכל אחורה, והסתכל בחזרה על דברה ואמר: "מה?" - "מי זה הילד הזה, שעומד שם איתך?" - "איזה ילד?", ענה מייקל בבילבול. דברה התרגזה, יצאה מהבית והייתה בדרכה אל מייקל. מייקל לא הבין מה היא רוצה, וכשהיא באה, היא אמרה לו: "שאלתי, מי זה הילד, הזה?", והצביע על דחליל שעמד במקום. "דברה?", אמר מייקל. "זה דחליל", "לא ילד". - "מה?" אמרה דברה בבילבול. "מה? - אני נשבעת לך, ראיתי פה ילד. הוא קפץ ורקד". - מייקל ענה לה: "את בטח קצת מותשת, את צריכה לישון קצת, עבר עלייך יום קשה". - "אתה צודק", אמרה דברה, והלכה בחזרה לבית. לפתע דברה עוצרת, מסתובבת אחורנית למייקל, ואומרת לו: "לא קצת קר כאן?", מייקל ענה לה, "כן, פתאום באמת קצת קריר". ודברה המשיכה בדרכה אל הבית.
 
You must log in or register to reply here.

Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.

למעלה