רוטמן בדרך לגרימת נזק כבד לאינטרסים המדיניים והבינלאומיים של ישראל.

[Harrington]

הצעת החוק מטעמו של יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, לשלילת זכות העמידה של הרשות הפלסטינית מהגשת עתירות לבג"ץ הישראלי זו
הצעה שמקורה, במקרה הטוב, בבורות מזעזעת,

נו, אז למה שלא תחכים את חה"כ רוטמן הבור המזעזע ואת קוראיך כאן בפניני חוכמתך ותספר לנו מהי אותה בורות, מדוע מדובר בבורות (ועוד מזעזעת ר"ל), וכו'? למה להסתפק בסיסמאות ריקות מתוכן ולהעציב בכך גם את קוראיך האדוקים וגם את יו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת?

ובמקרה הסביר יותר – זדון ורצון לחבל באינטרסים של מדינת ישראל, ממניעים פוליטיים צרים.

כי... כיצד זה אמור להיעשות בדיוק אם הצעת החוק תעבור?

 

[Cranio]

כמקובל אצל רוטמן, ההרס מרוסס לכל הכיוונים. מאיפה נתחיל? קודם כל, הצעת החוק הזו באה להתערב בהליך תלוי ועומד בבג"ץ.


בשנת 2008, כשבג"ץ דן בעתירות נגד הסדר הטיעון שנחתם עם נשיא המדינה היוצא משה קצב, ושר המשפטים דניאל פרידמן שקל להגיש הצעת חוק שתצמצם את השפיטות של עתירות בעניינים כאלה, השופט אדמונד לוי לא חסך את ביקורתו,
מעל דפי פסק הדין:

"ראשית, זהו איום גס שמערכת המשפט טרם ידעה כמותו ואשר נועד, ככל הנראה, להשפיע על פסיקותיה; שנית, התנהלות זו הינה מתכון בדוק לפגיעה אנושה בדמוקרטיה, לסיאוב השלטון ולשחיתות נמשכת".

 

[Cranio]

עלבון כזה לא היה מדגדג היום את קצה הזרת של רוטמן.
להיפך, הוא גאה בכך שהצעת החוק שלו מטרתה להשפיע על עתירה תלויה ועומדת בבג"ץ.
הוא אפילו טרח וכתב זאת בדברי ההסבר להצעת החוק שלו.


"הצעת החוק", כתב רוטמן בדברי ההסבר,
"מוגשת על רקע עתירת הרשות הפלסטינית הנדונה בימים אלה, במסגרתה מבקשת הרשות לבטל חוק שעניינו פיצוי משפחות נפגעי טרור ישראליים מכספי הרשות הפלסטינית".

עובדה זו לבדה הייתה אמורה לפסול את הצעת החוק.
במקום זאת, שני תאומי ההפיכה המשטרית כבר משתפים פעולה –
הצעת החוק של רוטמן אמורה להגיע ביום ראשון הקרוב אל שולחנה של ועדת השרים לענייני חקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, שמחדשת את פעילותה במקביל לתחילת מושב החורף של הכנסת.


אתמול (שלישי) כבר הודיע רוטמן כי ועדת השרים עתידה לאשר את הצעת החוק שלו, וזו תגיע, כבר בשבוע הבא, אל שולחנה של ועדת החוקה, בראשות רוטמן עצמו.
"מתקנים את עיוותי בג"ץ" הוא הסלוגן שנבחר הפעם.
כי בלי לרסס עוד רעל לכיוון בית המשפט העליון, בשביל מה בכלל לקום בבוקר.

 

[Harrington]

"מתקנים את עיוותי בג"ץ" הוא הסלוגן שנבחר הפעם.

חבל שנדרשים לעסוק בזה בתקופת מלחמה. אבל משהדבר נדרש, נקווה שהפעם הקואליציה תפעל נכון ותעביר את זה במהירות וביעילות, בלי להתמהמה ולהמתין תוך כניעה לצווחני קפלן וחבריהם.

 

[Cranio]

שופטי בג"ץ לא זקוקים לרוטמן, או להצעת החוק הזו,
כדי להציב את עתירת הרשות הפלסטינית בהקשרה הראוי.
בדיון שהתקיים בעתירה בתחילת חודש אוגוסט, תהו השופטים יצחק עמית, יעל וילנר וחאלד כבוב, מה ההצדקה שרואה העותרת לפסילת החוק שקיבלה הכנסת, לשלילת כספים מגוף שהחוק הישראלי רואה בו "מתגמל טרור".

עורכת הדין המייצגת את הרשות הפלסטינית, סאוסן זהר, דווקא נתנה תשובה לא רעה:
החוק לא מדבר על שני צדי המשוואה, אלא רק שולל מהרשות הפלסטינית כספים שהיא זכאית לקבלם במסגרת הסכם אוסלו; במקביל בתי המשפט האזרחיים בישראל ממשיכים לדון בתביעות כספיות נגד הרשות הפלסטינית, ופוסקים בעניינה.

הטענה הזו תקפה גם ביחס להצעת החוק של רוטמן בעניין שלילת זכות העמידה:
הוא לא מציע להפסיק את המצב שבו הרשות הפלסטינית מתייצבת כנתבעת בבתי המשפט האזרחיים, הפוסקים לחובתה פיצויים לטובת נפגעי טרור;

הוא רק מציע לשלול ממנה את זכות העמידה בבג"ץ.

 

[Cranio]

רוטמן אולי חושב שהוא שוב משחק בארגז החול של הניסיונות לקצץ את כנפיו של בג"ץ, כחלק מההפיכה המשטרית שהמאמצים לקדמה מעולם לא נפסקו.
אבל הפעם הוא בדרך להסב נזק כבד לאינטרסים המדיניים והבינלאומיים של ישראל.


שלילת זכות העמידה מהרשות הפלסטינית בבג"ץ חותרת תחת חובותיה של ישראל במסגרת הסכם אוסלו, שישראל ממשיכה לקיימו באדיקות למרות הרטוריקה ההפוכה מצד פוליטיקאים לאורך שנים רבות.

שלילת זכות העמידה של הרשות הפלסטינית בבג"ץ עשויה לגרום גם לצמצום בזכות העמידה של פלסטינים תושבי יהודה ושומרון, מה שיביא להסתבכות נוספת של ישראל אל מול מוסדות המשפט הבינלאומי.

 

[Harrington]

שלילת זכות העמידה מהרשות הפלסטינית בבג"ץ חותרת תחת חובותיה של ישראל במסגרת הסכם אוסלו

מעניין. האם יכול הכותב להפנות לעמוד בהסכמי אוסלו (וכמובן לקלסר המדויק ולהסכם המדויק) בו ישראל התחייבה לתת לרשות הפלסטינית זכות עמידה בפני בית המשפט העליון שלה, ביושבו כבית המשפט הגבוה לצדק?

שלילת זכות העמידה של הרשות הפלסטינית בבג"ץ עשויה לגרום גם לצמצום בזכות העמידה של פלסטינים תושבי יהודה ושומרון

לא שזה רעיון רע בפני עצמו, אך כמובן שאין כל קשר בין הדברים. האחד לא מוביל לשני ולא בטיח.

, מה שיביא להסתבכות נוספת של ישראל אל מול מוסדות המשפט הבינלאומי.

כי מצב בו "מוסדות המשפט הבינלאומי" משוות בין ראש ממשלת ישראל למנהיג החמאס ומבצע מגה הפיגוע של שמחת תורה התשפ"ד, לא מהווה "הסתבכות" ברמה שפשוט לא ניתן עוד לגבור עליה, נכון ? בחייך. לא יודע מי הכותב (פותח השרשור קצת עושה את עצמו כאילו זה הוא, אבל כנראה שזה לא), אבל הוא פשוט מצחיק (לא נכתב בציניות).

 

[Cranio]

לסיכום :

אם דלתותיו של בית המשפט הישראלי אינן פתוחות בפני הרשות הפלסטינית – הלגיטימציה לדיון בערכאות בינלאומיות רק מתעצמת.