ערפד הערפילים דף1 אחרי הפרולוג
``גאוות הממלכה`` מאברמיט התנודדה במי הדיו של נמל מי מצולות.רוח לילה משועשעת הניעה את חבלי המפרשית,שנחבטו ברעש כנגד הסירה בשקט של השעה המאוחרת.הרוח גברה,גורמת לדגל להתנופף נמרצות,הסמל שעליו-עץ זהב מול שמייםכחולים כהים,מלאי כוכבים,מתנחשל.במרחק, צילצלו מצופים אזהרות ידידותיות.ריח דגים ומי מלח תלה באוויר הקר,הלח. ממקום מבטח בסימטה,בהתה דמות ארוכה בגעגוע במפרשית.אורה שלסליון הפך את עורו של האלף המוזהב ללבן פניני ואת גלימתו הכחולה השחוקה לאפור זהה לזה של חולצתו ומכנסיו.שולי הכסף הדהויים של החולצה לכדו עדיין את קרינתה החלבית של הלבנה. ג`נדר סנסטאר היה גבוה יחסית לגזעו,כמעט חמש רגליים ותשעה אינץ`,ורזה.תווי פניו היו נקים וחדים,מרוככים עכשיו בכאב הזכרונות.אזני אלף התחדדו לנקודות חינניות,כמעט עובדות,אך לא לגמרי,בשפעת הזהב של שערו.המגפיים,שלא השמיעו קול על הלוחות ספוגי המים של הרציף,היו מעור אפור רך והגיעו לאמצע השוק.פגיון פשוט ומכוסה נדן קישט את מתנו השמאלית. עיני הכסף של ג`נדר היו מלאות צער.כמה יובלות חלפו מאז שראה לאחרונה ספינה מארץ מולדתו? אברמיט המהוללת,ארץ של יופי והרמוניה.הוא לא יראה אותה שוב לעולם.אצבאות רזות וארוכות התהדקו על השכמיה,מהדקות אותה אליו כדי להסתירו מעיניים חקרניות. האלף לא יכל לשאת יותר.הוא הסתובב ונע בדממה מהרציף אל לב העיר לה קראו בני האדם מי מצולות.גם מקום זה היה ביתו למשך זמן,לפני שקראה לו תאוות הנדודים אל כליונו. אוקי זה לא כל הדף אבל זה דיי לשכנע אותך שהוא נורמלי