רומן ווישניאק- תמונות טרם שואה.

[נגה כוכבית]

אחרון

 

[נגה כוכבית]

סוף ביקור

 

[אנימו]

נגה. תמונות מיחדות. מעניין שהרשו

לצלם בין כתלי הכלא. שבת שלום.

 

[אנימו]

מיחדות=מיוחדות

 

[Ivan Ivanov]

תמונת משפחת סבי מ 1926.

ויטבסק בילורוס(ברה"מ) - 1926. סבי יושב על ברכי אביו בצד ימין מאחוריו אמו. במרכז סבא וסבתא של סבי- זלמן ומוזה בסקין. עוד בתמונה 5 ילדיהם של זלמן ומוזה ובני זוג שלהם. התמונה קטנה יחסית בסריקה זאת...

 

[doram44]

ברלין -לודז'

תמונות של משפחתי

 

[doram44]

התאומות בברלין

 

[doram44]

הסיפור על מר פוזרק..

ההורים שלי יושבים מול הDVD החדש... שניהם יושבים מול ה DVD החדש ורואים סרט. רותי גרוס שלחה סרט שעשו על אבא שלה... הסרט דובר גרמנית . אבא שלי אומר שזה מהיר מידי ואפילו לו קשה להבין .. אני חושבת, איך רותי גרוס מחזיקה בביתה בחושך את כול הנגטיבים, כול התיעוד המצולם של הקהילה בברלין כול המילחמה וכמובן שגם כול מה שלפני. לפני המלחמה הוא החליט לתעד את כולם ... צילם את רותי ואחיה בבית הספר ובגן, בבית הכנסת ובתנועת הנוער , הוא צילם את ליל הבדולח בכול בתי הכנסת האורטודוקסי והרפורמי הגדול החסידי ובתי כנסת שבפרנצלאו ברג, אלה שבאיזור היהודי של ברלין במה שקראו לו בסלאנג הפלאצל ועשירים, כול היום והלילה הוא נסע וצילם.... צילם את הקינדר טראנספורט והדוד שלי תיאו בדרכו לאנגליה... הוא צילם את הקהילה היהודית, בית התמחוי והמכבסה, הוא צילם את הילדים מנקים את הרחובות את סבתא שלי והשלט שעליה.. הוא צילם את הנשים הנוצריות שהפגינו והתנגדו, את הספורטאים, את הנגנים, את השחקנים, את זמרי האופרה, הוא צילם את המקהלה, הוא צילם את אמא שלי ואחותה, צילם אותן בבית היתומים , צילם אותן שוב ושוב. הן היו חמודות בזהות הפיסית הזו שלהן שתי ילדות בובות כך קראו להן בבית לפני הכול "הבובות"(de pupen) הוא צילם כי הן היו החברות הכי טובות של רותי , הוא צילם בחירוף נפש את המישלוחים ואת דודי בנו עם קבוצת הנוער שלו בדרך לבית שבו אספו את כולם שם, ליד הקבר של מנדלסון.. הוא צילם עד שהיה חייב להיסתר .. אבא של רותי גרוס ישב בחדר חושך ופיתח תמונות בבית, מוסתר, במרתף. אישתו אמא של רותי גרוס הצילה אותו... נלחמה בשבילו, אישה פשוטה, נוצריה, כמו נמרה, הגנה על האיש שלה ועל ילדיה במיסתור, היא עשתה כול מה שהיה צריך כדי שימשיך לצלם, שימשיך לפתח את היומן המצולם שלו. ואולי בזכותה בעצם, במרתף של בית גרוס, ביתו של בן הכומר שהתחתן עם בת הצלם.. וגם ביתה של אלמנת הבן של הצלם, זו שהתגיירה והבית שלה יהודי למהדרין.. קיים הארכיון הכי גדול של הקהילה היהודית בברלין בשנים ההן. כול ספר שיוצא כול מחקר שנעשה מעמיד על סף הדלת את החוקרים לבקש מרותי את הרשות להשתמש בהעתקים של הצילומים האלה.. ואם ראיתם תמונות כאלה שתדעו לכם את התמונות צילם האדון פיזרק, אבא של רותי גרוס.

 

[doram44]

סבתי דבורה =לודז'

 

[בני הרשקוביץ]

מעניין מאוד

ותודה ששיתפת אותנו.

 

[גסטי1]

יישר כח + תוספת יוקר

תבורך, אלי, על האתר המרגש שחשפת בפנינו. זה עולם שהיה, עולם שעלה בעשן והותיר אחריו, להוותנו, רק תמונות. נותר לנו רק להביט בתמונות, להיזכר בסיפורי הורינו/ סבֵינו ולהפעיל את דמיוננו לפני כשנתיים, במהלך השתלמות ב"מכון החגים" בקיבוץ בית השיטה, ראיתי ספר ובו אוסף צילומים של רומן וישניאק. האוסף מדהים ביכולתו לתת תמונה אותנטית של חיי היום יום של היהודים (בייחוד העניים שביניהם) במזרח אירופה, בין השנים 1936-39. הצלם סיכן את נפשו ולא שעה לאזהרות, הסתובב בעיירות שונות עם מצלמתו וצילם וצילם. בהקדמה לספר הוא כותב:I was living in Germany in the thirties, and I knew that Hitler had made it his mission to exterminate all Jews, espescially the children and the women who could bear children in the future. I was unable to save my people, only their memory ברשותי שני ספרים ובהם צילומיו של רומן וישניאק. אחד הספרים - children of a vanished world - שנערך ע"י בתו של הצלם, כולל צילומים מרגשים ביותר של ילדים, שירי ילדים ביידיש והתווים המוסיקליים שלהם. רכשתי אותם באמצעות AMAZON ואני מצרף את הקבלה, הכוללת את שמות הספרים ומחירם. אני ממליץ בחום רב עליהם. אם תזדקקו לפרטים נוספים, אני לרשותכם שתהיה לכולכם שנה טובה.

 

[גסטי1]

והנה שמות הספרים

 

[חנה גונן]

תודה על הצילומים המרגשים!

 

[shara1]

אין מילים לכל התמונות .פשוט אין

מילים. ממש תודה למפרסמי התמונות.

 

[ענת אדרת]

תודה לכל מי שהעלה תמונות לפורום