לא בדיוק,
אני מציע כל כך הרבה איפוק ושליטה בסיטואציה שבסוף לא יהיה מתי להתגרש. (תשימי לב שזה לא משפט שלך ב-100%)
לא אמרתי שטיזינג ילך עד אין סוף. אמרתי שדרך טיזינג את מכירה את בן אדם וגם אחרי שבוע של טיזינג את יכולה להגיע למסקנה יותר מוסכלת אם להמשיך הלאה, מאשר בלי טיזינג. אמרתי שלא חייבים לנהוג כמו עם בן אדם שמכירים רק ברחוב שאין כל כך הזדמנויות אחרות לפגוש אותו ולכן חייבים למהר להגיע לעומק העיניין
בעבודה יש לך הזדמנות שחסרה במקרים אחרים - את יכולה לפתח את הקשר יותר לאט, מה שיכול או להאצים את הקשר או לנפות את כאילו-קשרים.
מה שאני אומר, שאני לא בטוח שיש תשובה "כן" או "לא" בקשר לרומן בעבודה. הסטטיסטיקה מדברת נגד, אבל זה רק כי כמעט כולם נדלקים ברומן כזה כמו נרות דקיקים שנשרפים מהר.
אני אומר שאולי יש דרך שהסטטיסטיקה לא התחשבה בהן - פיתוח קצת יותר ארוך של היחסים לפני שמגיעים למדורת ל"ג בעומר הרומנטית.
אבל, כמובן שנסיוני האישי מוגבל מאוד - אין בו את המדגם הדרוש כדי לבנות מודל סטטיסטי. לכן, כל מה שביטאתי, זו רק דעתי, שייתכן עם הזמן תשתנה אם נסיוני יתן תוצאות נוספות ששונות ממה שהיה עד כה (-:
בכל מקרה, בלי שום קשר למה שאמרתי - גם אם סטטיסטיקה נגד רומנים כאלו, האם זו סיבה מספקת לא לנסות?
אם המסקנה הייתה ברורה שכל מה שנוגד סטטיסטיקה לא שווה בדיקה, האם את חושבת שמישהו היה ממלא כרטיס הגרלה? למה לעשות זאת עם סיכוי לזכות הוא אחד למספר כלשהו עם הרבה מאוד אפסים?
או באותה מידה, למה התחתנו בפעם הראשונה, אם הסטטיסטיקה ניבאה את הגירושים עם סיכוי די עובר את חמישים אחוזים?
דעתי (הלא מוסכלת) - אם את יכולה, תשקלי לנסות.
אני אוהב מאוד ממרא זו: מי שלא מסתכן - לא שותה שמפנייה