רופאות נשים מול רופאים גברים

[עכשיו אמא של גל]

מה גם שבהחלט נעשים ונעשו מחקרים

שמצאו קשר בין עודף משקל רציני לבין בעיות פוריות. אני יודעת שד"ר יריב גדעוני, למשל, עוסק בזה.

 

[yaelia]

משקל עודף יכול להצביע על בעיות

מסוימות, מצד שני הוא גם לא. אני אדם בריא לחלוטין וזה מה שחשוב כאן. לא תמיד המשקל הוא אישיו.

 

[תוכי]

גם אני חושבת כך.......

 

[מעיןבר]

כאן אני חולקת עלייך.

אולי כרגע את מרגישה בריאה, אבל משקל עודף הוא בעיה. זה אומר שאת בסיכון למחלות שונות ככל שתתבגרי והסיכון הוא שזה יחל אצל בגיל צעיר יותר. אולי כרגע את עדיין לא, אבל עצם המשקל העודף הוא מחלה, גם אם את תופסת את עצמך כבריאה. אני לא באה פה "להלקות" או להיות שיפוטית. אני בעצמי סוחבת את הק"ג העודפים שלי, אבל הגישה של "אני אדם בריא לחלוטין" = לגישת בת היענה.

 

[ח נ ש ו קי ת]

יש לי ניסיון גם עם רופאים וגם עם

רופאות, ונורא קשה לי להכליל. ישנם רופאים מקסימים ורופאות מכשפות וההיפך. מציעה לך לא להיצמד לתאוריה, אחרת כל רופא גבר מלחתחילה יתחיל במינוס אצלך.

 

[yaelia]

כל גבר באשר הוא גבר

מתחיל אצלי במינוס, אבל זאת כבר בעיה שלי.

 

[חושחושה]

../images/Emo6.gifאת מצחיקה!

 

[תוכי]

הייתי גם אצל

גניקולוג (עד ההריון) וגם אצל גניקולוגית (במהלך ההריון) אף אחד מהם לא אמר לי לעשות דיאטה או העיר הערה כזו או אחרת מבחינתי לא משנה לי גבר או אישה

 

[אמא של פילפילון]

זה תלוי באישיות

אבל ככלל, רופאי הנשים שפגשתי היו יותר מכבדים ונעימים מרופאות הנשים. אצל הרופאות (כמעט כולן) הרגשתי תחושה של "אני יודעת בדיוק איך את מרגישה" אבל זה לא נלקח לנתיב האמפתי אלא לנתיב המתנשא והשיפוטי. אצל גברים הרגשתי משהו בסיסי אחר. למעשה, הבדיקות אצל הרופאות היו כמעט תמיד כואבות יותר פיזית. יחד עם זה, פגשתי רופאת נשים מקסימה וכמה רופאי נשים לא הכי הכי. אישית, הרופא שלי, פרופ' צלאל מאוד נעים לי, בעל חוש הומור (אצל רופאות, אגב, כמעט לא פגשתי את זה, אולי זה מעין "תגובת נגד" חברתית, כאילו יש להן צורך להוכיח שהן הכי רציניות שיש) ומאוד קשוב לאיך אני מרגישה (אחרי הגרידה השניה, כאשר אני התקשרתי במחשבה שאני די מפונקת, לספר לו על כאבים מסויימים, הוא מיד שיגר אותי לבדיקה דחופה, מה שבדיעבד הציל את הרחם שלי. הרופא שאצלו עשיתי את ההיסיטרוסקופיה הניתוחית לתיקון המצב (שנוצר, אגב, על ידי רופאה אבל אני מניחה שזה לא בגלל שהיא אישה, אלא בגלל שהייתה לא בעלת נסיון מספק) אמר לי שיש לי מזל שהוא הרופא שלי, כי רוב הרופאים היו מזלזלים בתיאור שלי ושולחים אותי להמתין למחזור.) בקיצור: לא יעזור לו, אני מטופלת שלו לנצח, אפילו אם הוא יעשה ניתוח לשינוי מין.

 

[Rplus1]

אם כבר נוגעים בהומור

כנראה שגם זה, כמו שאר הדברים שנזכרו בשרשור הוא תלוי אדם ולא תלוי מגדר. פרופ' צלאל למשל, היה מצחיק בסקירה הראשונה, אבל בסקירה השניה מיחזר שוב אחת לאחת את אותן בדיחות (אולי בגלל זה את הסקירה השניה הוא הקליט לנו בלי קול, שלא יהיו הוכחות

) ורופאת הנשים שלי היא אחד האנשים הכי מצחיקים שיש.

 

[ח ת ו ל ה פרסית]

אז זהו שאני לא מרגישה ככה

מכירה מעט מאוד נשים מצחיקות. משום מה "להריץ קטעים" זה לא משהו שראיתי נשים עושות. פגשתי מעט מאוד נשים שבשיחות חולין במפגשי חברים או משפחה או סתם בארוחת צהרים בעבודה אומרות דברים מצחיקים. משום מה זאת נוטה להיות מנת חלקם של גברים. באסה.

 

[אמא של פילפילון]

מסכימה אותך

ובאופן אישי מכירה לא מעט נשים מצחיות, אבל חלקן ישמרו זאת לרגעים מאוד אינטימיים או נשיים ולא יפגינו זאת בחברה.

 

[ח ת ו ל ה פרסית]

אבל למה?

יש איזו נורמה חברתית שמביאה לזה כנראה. אני מעידה על עצמי בפה מלא שאני בחורה שנונה ואוהבת להצחיק (לפחות בחיים האמיתיים) אבל בהחלט מרגישה חריגה וחורגת מתחומי הג'נדר שלי

גם יצאתי פעם (אחת בלבד) עם בחור שלא אהב את זה שאני מצחיקה והעיר לי משהו בסגנון "אני לא אוהב שבחורות עושות חיקויים ומבטאים...".

 

[גוליגל]

כמוני כמוך

גם אני בחורה מצחיקה יחסית (לפחות בעיני עצמי

) ויודעת שיש לא מעט גברים שעבורם זה טרן-אוף רציני ביותר. אחי הקטן, שגדל בקרב אחיות מצחיקות, מחפש בנרות בחורה שתהיה מצחיקה, ולא מוצא

(פסיכולוג בן 28, גבוה ונאה, תואר שני - יש הצעות?). הוא אומר שהן כנראה חושבות שזה יותר נשי רק לחכות שיצחיקו אותן ולצחקק בעדינות. (בעיני אין דבר יותר כייפי, ומושך, מהצחקה טובה)

 

[אמא של פילפילון]

אני ממש מושלמת בשבילו ../images/Emo8.gif

אבל כבר נשואה. מאחלת לו למצוא את האחת המיוחדת והמצחיקה.

 

[אמא של פילפילון]

יכול להיות

(אישית, הסקירות שלי לא היו מצחיקות, אז לא זכיתי להרבה בדיחות), אבל התכוונתי להומור במובן הרחב של המילה, גם כחלק מתפיסת חיים, לא ל"הופעה" להורים. (וזה מזכיר לי, שכשר אני מרצה, אני תמיד בפאניקה שאולי את הבדיחה הזו כבר סיפרתי בקבוצה הזו בשיעור שעבר או שיש סטודנט ששומע את הבדיחה הזו פעמיים, כי הוא כבר למד בסמסטר קודם. זו באמת בעיה כשעודים באותו מקצוע הרבה זמן...)

 

[נונינקה]

הייתי אצל שני גניקולוגים בלבד

ושניהם היו שונים לחלוטין זה מזה. אציין שאצל רופאת נשים מעולם לא הייתי, כי זה לא היה אישו אף פעם אצלי. מה שכן הייתי במשך כל חיי וגם במשך ההריון אצל גניקולוג שהיה נעים, אבל קצת חפיפניק ותמיד היה לו מה להגיד על עודפי השומן (ואני ממש לא שמנה - גם לא מאד רזה) ועוד לפני שילדתי עברתי לגניקולוג אחר איתו אני עד היום, כי הוא היה שם קצת לפני שילדתי (בחודש שמיני) וליווה אותי,תרתי משמע, באדיבות, סופר מקצועיות והרבה תמיכה ואיתו אני ממשיכה מאז. לא יודעת,אבל אני לא חושבת שאפשר לעשות שיוך מגדרי למקצוע.

 

[עכשיו אמא של גל]

בהריון עליתי המון במשקל ובקצב מהיר

היה לי רופא ואח"כ רופאים גברים במעקב סיכון גבוה. אף אחד מהם לא אמר לי מילה בנושא העלייה במשקל.

 

[עכשיו אמא של גל]

מה שכן קרה לי זה שהייתי כבר בחדר

לידה והרופא שם אמר לי משהו עלצירים, לא זוכרת מה ובאותו רגע הרגשתי שאני חייבת לומר לוואמרתי גם: "איך אתה יודע ילדת פעם?" והאמת שלפעמים נגיד אפילו רק עם פטרייה, שכל מי שחוותה יודעת שזה סיוט, אני אומרת לעצמי, אצל הרופא, שכמה מקצועי הוא יהיה, אין לו מושג איזה באסה זה. מצד שני ברוב תחומי הרפואה אין לרופא מושג מה מרגיש הפציינט, חוץ משפעת.

 

[יעל י]

זה הכל תלוי באישיות...

גם גבר וגם אישה גם רופא וגם רופאה יכולים להיות עיניינים או חסרי רגישות זה הכל תלוי באדם שהוא/היא לי באופן אישי יש רופא נשים-זכר אבל זה בגלל שיש רק רופאה אחת שאיזור והיא לא נחשבת למשהו משהו ואילו הרופא שלי הוא ממש בסדר לא חביב במיוחד וגם לא אנטיפט אבל מאד מקצועי ועינייני