רופאים "רוסים" המפיצים בחינות גנובו

[La Folia]

רופאים "רוסים" המפיצים בחינות גנובו

הפרשה, שבעקבותיה הוגש כתב האישום נשוא הערעור, נחשפה לאחר קבלת מכתב אנונימי, עובר למועד הבחינה שנקבע לתאריך 14.7.94, במזכירות הוועדה לבחינות לרפואה, אשר התריע על כך כי הבחינה נמכרת בכל הארץ. תוכן המכתב הובא לידיעתו של פרופ' שנקר אשר הורה להדק את הפיקוח על הנבחנים, שהביא מאוחר יותר למציאתם של טפסי בחינה מתחת למושבו של אחד הנבחנים, מר מירבי מושיאשווילי. כמו כן נתפסו טפסי בחינה של מועד ינואר 1994 אצל בוריס אוסטובסקי וטטיאנה ויסמן אשר עברו את הבחינה בהצלחה באותו מועד, ואצל נבחנת בשם לודמילה קצף נתפסו טופסי בחינה של יולי 1994. חקירת המשטרה, נשענה גם על מידע מודיעני מקדים, בדבר רופאים "רוסים" המפיצים בחינות גנובות. עפ 071103/01

 

[דר כרמית טל עוד]

להיזהר מהכללות...

לה פוליה, גם אני קראתי את תקציר פסק הדין הזה הבוקר ונדהמתי לשמוע שהבחינות הופצו כנראה על ידי המתרגמים לרוסית. יחד עם זאת, צריך להיזהר מהכללות: אני בטוחה שיש רופאים שעברו את הבחינות הללו בעבודה קשה ולא באמצעים לא חוקיים.

 

[אריה מלך החיות]

סיפור עם סוף טוב ושאלות בסוף סתם כך

הוא לא עבר את הבחינה, כי הוא לא ניגש לבחינה.

הוא לא חייב בבחינה, כי יש לו וותק של 20 שנה ברפואה (אלה הנוהלים בארץ שלנו).

הוא עבד ברוסיה במשך 20 שנה בתור סגן מנהל מחלקת ילדים בבית חולים, לפני שעלה לישראל.

אין לו סיכוי להיות רופא בישראל, כי הוא מבוגר (מעל גיל 50), כי ככה זה בארץ שלנו. השופטים הנכבדים החתומים על פסק דין עפ 071103/01 (וגם על כל פסקי דין אחרים) הם צעירים (מתחת לגיל 70, גיל יציאתם לפנסיה), כי ככה זה בארץ שלנו. המושג "צעיר" הוא יחסי...

הוא לא הגיע עדיין לגיל פנסיה, הוא צריך להתקיים, הוא צריך להתפרנס.

הוא עובד לפרנסתו בניקיון במלון דירות, בין היתר.

בזמן עבודתו בניקיון הוא שמע זעקת אם צעירה: "תצילו את הילד שלי, הוא לא נושם".

פקיד הקבלה הזמין אמבולנס, אך המצב כבר נראה אבוד.

ואז רץ למקום המנקה של מלון הדירות והחל לבצע בתינוק בן 9 חודשים פעולות החייאה – הנשמה ועיסוי לב. אחרי דקה וחצי, שנראו לכל הסובבים כנצח, חזר התינוק לנשום, שב להכרתו ופרץ בבכי. כעבור מספר דקות הגיע האמבולנס והעביר אותו להמשך טיפול בבית החולים.

"זה האושר הכי גדול להציל חיים של ילד", אמר איגור וסילנקו (59), וחזר לדלי והסמרטוט כדי לשטוף את הרצפה בלובי.

התינוק שוחרר ביום ד' בערב מבית החולים, הוא מרגיש טוב.

סוף טוב לסיפור טוב, ועכשיו לשאלות:

האם הוא עושה גם פנלים? כמה הוא לוקח לשעה? למען הסר ספק: שאלתי את השאלות האלו סתם כך. מי שבכל זאת מתעקש לענות על השאלות האלו, מוזמן לעשות זאת בפורום "רופאים עושים עליה" בשפה הרוסית, אם וכאשר הפורום יוקם בתפוז. ושוב למען הסר ספק: אין אני רואה את עצמי מתאים לנהל את הפורום הנ"ל.

מהו ההיגיון מאחורי ההחלטה שמי שיש לו וותק של 20 שנה ברפואה לפחות – פטור ממבחן הרישוי ומקבל את הרשיון סתם כך?

מהו ההיגיון מאחורי ההחלטה, שרק יוצאי מדינות מסויימות חייבים בבחינת רישוי לרופאים, ויוצאי מדינות אחרות מקבלים את הרשיון סתם כך?

האם יש כבר תקדים משפטי לטענה לאפליה בשתי השאלות האחרונות (פטור ממבחן הרישוי על סמך וותק של 20 שנה ברפואה לפחות, או על סמך ארץ מוצא)

על אילו חוקים צריכה להתבסס תביעה זאת? האם יש לה סיכוי סביר?

מהי הגדרת אפליה בחוק?

ושוב למען הסר כל ספק, אצטט מתוך פסק דין עפ 071103/01 בלב שלם: "סיוע לקבלת רישיון לעסוק ברפואה בדרכי רמיה הנו תופעה נלוזה אשר יש לגנותה בכל פה, ולמנוע הישנותה."

בברכה, אריה מלך החיות

 

[חיותה בר זוהר]

תשובות, אולי

אם זה היה תלוי במשרד הבריאות אז כל מי שלמד בחוצלארץ היה חייב בחינות רישוי בארץ. ככה זה מקובל ברוב ארצות העולם. נראה אותך, בוגר בי"ס לרפואה הטוב ביותר בצרפת, נניח, מנסה להיות רופא בארה"ב. תצטרך לעבור בחינות קשות מאד, ואם תעבור את הבחינות של ניו יורק אז הן לא תופסות בטקסס... אבל, ארצנו קולטת עליה והלובי של העולים והקולטים הביא לפשרה, לפיה מי שלמד במדינות שבהן רמת הלימודים מוכרת ונבדקה ומערכת ההסמכה לרפואה דומה לשלנו או לפחות באותה רמה, ואם עבד המון זמן כרופא בארץ אחרת וכו' - יקבל רשיון בלי בחינות בארץ. כמו כל קריטריונים שקובעים גבול בשרירות מסויימת - לא תמיד הם משקפים את הידע הממשי ואת היכולת המקצועית של כל אחד ואחד. רק לשם דוגמה - ברפואת שיניים ישנן מדינות בגוש המזרחי לשעבר שהעניקו רשיון ל"מרפא שיניים" או משהו כזה, לאחר לימודים על תיכוניים של שלוש שנים שכוללים לימודי צבא, הסטוריה קומוניסטית וכל מיני דברים שאין להם קשר לריפוי שיניים. האם היית רוצה שמישהו שזה כל מה שלמד יטפל לך בשיניים? ואם כבר מדברים על רפואת שיניים, אז בניגוד לרפואה - ברפואת שיניים יש בארץ בחינות רישוי (מעבר לבחינות של האוניברסיטה) ל-כ-ו-ל-ם, כולל בוגרי הארץ. כשניסו בעבר להחיל חובת בחינה דומה על בוגרי הארץ ברפואה קמה זעקה וההסתדרות הרפואית עמדה על הרגליים האחוריות, והסטודנטים לרפואה פרצו בשביתה.. אגב - אמנם כל הכבוד למנקה הרוסי שהוא רופא במקצועו, אבל כדי לעשות החיאה לתינוק לא חייבים להיות רופא, רק צריך קורס קצר (בקרוב נפתח במד"א ירושלים קורס נאמני החיאה, מומלץ!) וטיפה קור רוח.

 

[אריה מלך החיות]

שלום לך, חיותה בר זוהר ../images/Emo13.gif

שלום לך, חיותה בר זוהר לא ראיתי את התשובות שלך, אולי, כמו שכנראה, ד"ר כרמית טל עו"ד לא ראתה את השאלות שלי.

אחזור על חלקן בקצרה:

מהו ההיגיון מאחורי ההחלטה שמי שיש לו וותק של 20 שנה ברפואה לפחות – פטור ממבחן הרישוי ומקבל את הרישיון סתם כך?

מהו ההיגיון מאחורי ההחלטה, שרק יוצאי מדינות מסוימות חייבים בבחינת רישוי לרופאים, ויוצאי מדינות אחרות מקבלים את הרישיון סתם כך?

האם יש כבר תקדים משפטי לטענה לאפליה בשתי השאלות האחרונות (פטור ממבחן הרישוי על סמך וותק של 20 שנה ברפואה לפחות, או על סמך ארץ מוצא(

על אילו חוקים צריכה להתבסס תביעה כזאת? האם יש לה סיכוי סביר? חיותה בר זוהר, כתבת דבר חמור ביותר. לדבריך, מדיניות רישוי רופאים במדינת ישראל נקבעת לא ע"י משרד הבריאות, אלא ע"י לא-ברור-מי-המתקרא-לובי-של-העולים-והקולטים

אני בהחלט מסכים לגישה שכל מי שלמד בחוצלארץ – אמור להיות חייב בחינות רישוי בארץ.

אם הם טוענים שהם בוגרי בתי-ספר לרפואה הטובים ביותר בעולם, אזי לא תהיה להם בעיה ויהיה להם קל יותר לעבור את הבחינה. האפליה לפי ארץ מוצא פסולה לחלוטין, לדעתי. והשאלה, מה אומר החוק בנושא הזה

ההסתדרות הרפואית והסטודנטים לרפואה מתנהגים במקרה הזה כמו גילדה השומרת על זכויות יתר ההיסטוריות של חבריה. הדבר מזיק במקרה הזה. אכן, כל הכבוד למנקה הרוסי שהוא רופא במקצועו. נכון גם שכדי לעשות החייאה לתינוק לא חייבים להיות רופא, רק צריך קורס קצר וטיפה קור רוח.

אבל זה בדיוק מה שחסר לחלק מהרופאים שלנו (בעלי רישיונות למהדרין)

"לא קיימת חובה חוקית לביצוע קורס החייאה", אומר רובי שטיינברג, דובר משרד הבריאות.

האם לא קיימת חובה חוקית מרופאינו בעלי הרישיונות להציל חיים

האם הם לא מסתדרים ללא תיכוניסטים המתנדבים במד"א וללא עובדי ניקיון רוסים? בברכה, אריה מלך החיות

 

[חיותה בר זוהר]

אריה שלום,

נושא הרישוי ופטורים מחובת בחינות וכו' נקבעים על ידי הכנסת, בסופו של דבר. האם זה חדש לך שהכנסת מופעלת, מתומרנת ומושפעת מלוביסטים בעלי עניין? איפה אתה חי? לגבי עתירות על אפליה וכו '- מקומן של הטענות הן בבג"ץ וההסתמכות היא על חוק יסוד חופש העיסוק, אבל כאשר מדובר בנושא של שיקולים במתן רשיונות למקצועות שעוסקים בחיי אדם - בג"ץ מפחד מאד להתערב. כמה פעמים כבר משרד הבריאות הלך לבג"ץ בגישה של "אם בג"ץ מוכן להכריח אותנו לתת ל X רשיון - שיקח על עצמו את האחריות לכך - ובג"ץ כמובן "משתפן" ולא לוקח אחריות. מכאן - שעוד אין תקדים לקבלתה של ענת אפליה בעניין זה, כל הידוע לי לפחות. לגבי החובה להציל חיים - היא קיימת, בסייגים מסויימים - על כל אדם מכוח וק "לאת עמוד על דם רעך" אבל כל החוק הזה מטיל חובה רק לעשות מה שביכולתך, ולא מחייב אף רופא או כל אדם אחר להיות מיומן בהחיאה. במהלך לימודיהם רופאים עוברים קורסים בהחיאה ומצבי חירום אבל גם אני עברתי קורס כזה פעם, ומאחר ולא היתה לי הזדמנות "לתרגל על אמת" (תודה לאל) אז אני בטוחה שלא אדע מה לעשות במצב כזה. אותו דבר רופא, שלאחרונה למד החיאה בסטאז,, ומאז, אפעס, עבד בנקיון, או אולי אפילו עבד ברפואה כללית באיזו מרפאה קטנה שכוחת אל ומעולם לא הצטרך להחיות אף אחד.

 

[חיותה בר זוהר]

ותשובות לעוד שאלות..

ההגיון מאחורי מתן פטור לפי וותק - אם עבדת ברפואה בפועל (לא סתם שיש לך רשיון, ותאמין לי שבודקים את זה) אז מניחים שאתה יודע רפואה. לוותק יש משקל. יש דברים שאדם לומד מנסיון החיים המקצועי ששוים הרבה יותר מכל ספר לימוד, ויש דברים שחובה לדעת כשאתה גומר סטאז' אבל אחרי 20 שנה אי אפשר לצפות שתעבור עליהם מבחן. למשל - למרות שהוצאתי 100 במבחן במתימטיקה בתיכון, היום אני לא אצליח לפתור משוואה בשני נעלמים גם אם יכוונו לי רובה לראש. ההגיון מאחורי הקביעה למדינות מסוייות מסתמך על היכרות (וגם את זה שלחו אנשים ובדקו) עם רמת הלימודים במדינות מסויימות, ועם רמת הרפואה בכלל באותן מדינות. במדינות אחרות אין לנו מושג מה קורה, או שידוע שניתן לקנות בקלות תעודות בשוק השחור וכו' - ומי שלמד שם לא מסתמכים רק על תעודותיו אלא רוצים לעשות לו מבחן. על התקדימים והחוקים והחובה להציל חיים הסברתי בתשובה הקודמת