כל כך עצוב לקרוא
את מה שסיפרת ואת התגובות (שחשפו מקרים נוספים).
לצערי, יש כל כך הרבה מקרים כאלו ולדעתי כל אישה נתקלת בחייה בהטרדה מינית כזו או אחרת.
אני כל כך מבינה אותך. גם אני עברתי משהו דומה באוטובוס (גבר שלח יד למקום הכי אינטימי שלי כשהיה בדרכו לרדת מן האוטובוס).
ואלמנט ההפתעה עושה את שלו, הוא משתק!! וגורם לאחר מעשה להרגיש זיפת. להגיש השפלה, גועל וכעס.
כשקראתי את הסיפור שלך, וניסיתי לחשוב מה אני הייתי עושה במקומך: גם אני הייתי חושבת שהכל חלק מהטיפול עד לחלק שהוא נצמד אליך.
ראשית, זה היה רעיון מעולה לקרוא לאחותך.
שנית, אם היית לצידי הייתי מחבקת אותך ומייעצת לך לחשוב בראש ובראשונה על עצמך! את צריכה כרגע תמיכה.
אולי להתייעץ עם איש מקצוע, אולי לדבר עם מישהו קרוב, זה יכול להיות בעלך(עדיף) אבל גם יכול להיות אדם קרוב אחר. מישהו שאת תרגישי בשיא הנוחות עימו ותוכלי לשפוך את הלב ולקבל חיבוק ממשי (בנוסף לחיבוקים הוירטואלים ששלחו לך כאן).
שלישית, לגבי תלונה, זו החלטה שלך האם יש לך את הכוח הנפשי להתמודד עם דבר כזה. יש לדבר יתרונות אך גם חסרונות. עברתי בילדות אירוע, שיותר נכון לקרוא לו מעשה סדום מאשר הטרדה מינית, שמאד השפיע עלי ואותו גבר נעלם. לא הייתה להורים שלי אפשרות להתלונן.
אני יכולה לומר לך שלא הייתי מוותרת (ואני יודעת בוודאות שגם הורי) על ההזדמנות, אפילו לנסות, להחזיר לאותו גבר.
אני מצטערת מעומק הלב שעברת את הדבר הזה עם החיה הזו.