רוצה כבר מאוד ילדים - והוא לא!

מישקה30

New member
רוצה כבר מאוד ילדים - והוא לא!

בחרתי להתייעץ עמכם: אני בת 30 וכן גם בן זוגי. נישאנו לפני כחצי שנה. אלו הם נישואים שניים עבורי. נורא לוחץ לי עניין הילדים. ניסיתי לשכנעו רבות אך לו יש נימוקים משלו: הוא עדיין לא סיים ללמוד לתואר (מי יודע כמה זמן זה ייקח), אין לו עדיין עבודה (שאחת כזו יוכל רק לחפש אחרי שיסיים את התואר הנכסף). בקיצור הוא מבקש שאמתין שנתיים-שלוש. לפני כן אין מה לדבר בכלל. שאשכח מזה. ואילו אני, אני עובדת וגם סיימתי את לימודיי. אני כ"כ בשלה להורות, במיוחד שלא מימשתי את זה בנישואיי הקודמים וכן בגלל הגיל ההולך ומתקדם. הוריי גם כן לוחצים עליי מאוד (עד כדי כך שאציב לו אולטימטום), ומציעים הם לעזור ולתמוך בנו בנושא. לא מקובל עליו. זה מאוד מעציב אותי, אני חסרת אונים, ממש לא יודעת מה יהיה... אנא עצתכם. נ.ב. ולאלו מכם שיציעו לי את פתרון ה"פנצ'ר" - אז ניסיתי גם את זה - לא הולך בכלל! הבחור ממש נחוש בדעתו.
 
פנצ'ר ?

אין טוב מזה כדי לחזק קשר - ילד כשאחד הצצדים עדיין לא מוכן לזה בשיטת "תתמודד"... זה מצויין, זה רמת גן, זה אחלה... טוב - עכשיו ברצינות... חצי שנה נשואים, מבחינתך אלו נישואים שניים - ומה איתו ? במקום מסויים הוא צודק , הוא עדיין רוצה לחוות את חיי הנישואים כמות שהם - שייכים לזוג עם כל המשתמע מכך, ואני חושב (ואיזשהו מקום יכול גם להבין) שהוא אכן רוצה להיות מוכן נפשית לפרנס משפחה - שהרי זה מה שתהיו לאחר בואו של הילד - ויש משהו מאוד מלחיץ בלהביא ילד כשאין עבודה מסודרת (שמבחינתו - קשורה להשכלה). והשאלה - האם אני כגבר/אבא אוכל לקיים משפחה כזו בכבוד... אני מבין שזה נורא חשוב לך והעין כל שניה על השעון - אבל זה באמת חשוב לך כרגע ? כאן ועכשיו ? בשניה הזאת ? - זה חשוב לך יותר מהקשר עצמו ??? חשוב לך יותר מהאדם איתו את נמצאת ?? חשוב לך עד כדי המחשב לוותר עליו כדי למצוא מישהו אחר למטרה הזאת ? הרי בסופו של דבר יהיו לכם ילדים... אולי זה עניין של שנה - אולי יותר ... זה יותר חשוב לך מלהביא ילד לעולם ששני ההורים מצפים ומחכים לו ? אבל - כן כן - ההורים לוחצים... אז תזרקי אותו... שילך, ילמד, יעשה מה שהוא רוצה... ותרשמי לתרומת זרע.... המבחנה לא תגיד לך שזה מוקדם מדיי.... וכך כל החלומות של כוווולם יתגשמו
בהצלחה
 

Martinigirl

New member
בוקר טוב לך:)

ולמרות שאחרי התשובה של "רגע אמדוד לי" אפשר לדעתי לסגור את הדיון,כי תשובה טובה יותר לא תקבלי,אני בכל זאת אנסה:) ראשית,שאלה לי אלייך,לא דברתם על כך קודם? מין הסתם אחת השיחות החשובות בין בני זוג היא מתי להביא ילדים.. לגבי בן זוגך,מצד אחד אני מבינה אותו,ואף מעריכה את דרך המחשבה שלו,הוא רוצה לסיים ללמוד,ולעבוד,בצורה שיוכל לפרנס בכבוד אותך ואת ילדיכם שיבוא לעולם ולא יחסר לו דבר,זה מראה על המון בגרות,ואחריות,ויש לשבח אותו על כך. מצד שני יש אותך, השעון הביולוגי מתקתק לו אי שם,את מוכנה ובשלה לילד,עבדת,למדת,ומבחינתך זה הזמן וזהו הרגע,ובטח עוברת לך בראש גם המחשבה,שלא תמיד קל ומהיר לעשות ילדים ואולי יקח לכם זמן (סטטיסטית,יותר קשה להכנס להריון מעל גיל 30) והעניין הזה מלחיץ לא מעט. פנצ'ר? לא מומלץ,אז "תעבדי" עליו ותכנסי להריון,והוא לא יהיה מוכן לכך נפשית,תעברי את ההריון לבד,וגם שיוולד הילד,ללא כל תמיכה נפשית ובן זוג מאחורייך,מה תשיגי בכך? זה גם לא פייר כלפי הילד,שיגיע לאוויר העולם עם אב שלא ממש רצה אותו. הורים לוחצים? אולטימטום? להכניס הורים בזוגיות לדעתי זו טעות,וטעות גדולה,יש לי תחושה שערבת אותם על מנת שילחצו עליו גם בנושא. אז תעשי ילד,הם יעזרו לך,יעשו בייביסיטר,אבל עבורו זה יהיה משבר באמון והלכה לך הזוגיות... דברי איתו,תסבירי לו את כל החששות שלך,וכל הרצונות שלך (השיחה הזו,שהייתם צריכים לעשות לפני החתונה) ותקשיבי לו,אולי תצליחו להגיע לאמצע,כל אחד ילך לכיוון של השני,אם הקשר טוב,הוא בן זוג נפלא ויהיה אבא טוב,חבל לפספס כזה קשר.
 

ד נ י ת3

New member
יקירתי...

אני חושבת שאת טועה טעות מרה. תחשבי על זה ככה: אם תכנסי להריון בלי רצונו, הוא ירגיש תסכול, מנוצל, מרומה, כעס. - אבל מה איכפת לך בכלל, הא? מה שחשוב שתשיגי את מטרתך. זוגיות - כמו שאני מבינה אותה (ואולי אני טועה..) היא חיי שיתוף. אהבה. כבוד הדדי. ביחד. התחשבות אחד בשניה. אבל אולי אני טועה.
 

RINAT222

New member
בוקר טוב לך

אני לא פעילה בפורום הזה למרות שלפעמים קוראת . קראתי את מה שכתבת, ואני באותה הבעיה רק מהכיוון ההפוך . בכל אופן לא חושבת ש"פנצ'ר" או אולטימטום כמו שבחרת לציין היא הדרך, אני במקומך הייתי חושבת לעומק על הקשר ומהות הזוגיות ביניכם לפני הבאת הילד , כיוון שרק מלחשוב על דרכים או פתרונות מעין אלו לפתרון המצוקה שלך מעלות הרבה תהיות ותמיהות ביחס לזוגיות . ראי זאת כחומר למחשבה !
 

magenta73

New member
מה פתאום פנצ'ר!

אתם בזוגיות, מותק, אין כאן מקום לאולטימטומים, בטח כשזה נוגע למשהו כ"כ חשוב ורגיש כמו ילד... ובגדול, כל מה שיש לי להגיד זה שאת חושבת שאת מוכנה לילד. כשיהיה לך ילד את לא ממש תוכלי לעבוד, גם אם תעבדי, את לא תעבדי משרה מלאה. הוא, בגדול, יצטרך להיות המפרנס. והוא צודק לגמרי... הוא עדיין סטודנט, עוד אין לו עבודה מספקת, סטטוס נוח... אני לא חושבת שאנשים מודעים למה זה להביא ילד. לזה שאין לך ממש חיים משל עצמך יותר. הכל הולך אל הילד. בנוסף, אני לא חושבת שאנשים מבינים כמה חשוב קשר טוב בין ההורים כשהילד מגיע. קשה לגדל ילד, פיזית, בנוסף ריגשית, יש צורך באהבה מוחלטת - לכן אולטימטום הוא לא לעיניין, איך את יכולה לחשוב בכלל על להביא ילד שהוא לא ירצה בו??? ואיך את חושבת שזה ישפיע על המערכת יחסים בניכם?!? איפה האמון?!? ושההורים שלך ירגעו ומהר. יש לך עוד מספיק זמן להביא ילד. מספיק זמן. תהני קודם כל מהזוגיות שלכם. תבססי אותה. רק טוב יצא מזה.
 

shaniza

New member
פנצ'ר ../images/Emo31.gif

פנצ'ר יכול אולי להביא לך ילד אבל הוא יכול גם בעיקר לפנצ'ר לך את מערכת היחסים. אמנם השעון מתקתק וככל שאת נכנסת לתוך ה30 זה יותר קשה ומסוכן אבל זה בהחלט אפשרי להיכנס להיריון ולהביא ילדים בריאים גם בהמשך. אם את אוהבת אותו... חכי ותדברי איתו על הנושא שוב בעוד שנה.
 

magenta73

New member
תרגיעו עם זה

זה לא כזה "מסוכן" עד גיל 38. יש מחקרים חדשים.... טכנולוגיה חדשה.... ותדעו, שאומרים שהגיל האידאלי היום להביא ילד זה בגיל 34. לא צריך לרוץ להביא ילד. זה הכל.
 

Martinigirl

New member
כן ולא

נפשית אני נוטה להסכים אתך. פיזית לא כ"כ. הגוף שלנו בנוי בכדי להביא ילדים בגיל הרבה יותר מוקדם. אומנם הטכנולוגיה לצידנו,אך אין זה אומר שזה בריא. החל מגיל 30 רמת הפריון רק הולכת ויורדת,מגיל 35,עוד יותר. זה לא אומר שאי אפשר להכנס להריון,אך זה יותר קשה,ולא סתם המדינה מממנת לנשים בדיקת מי שפיר לזיהוי מומים החל מגיל 35,גם שם רמת הסיכון עולה בצורה ניכרת. אבל אין ספק שמעל גיל 30,אנו מוכנות יותר נפשית לגידול ילד.
 
תני לו ממני בעיטה שילך לאמא שלו

אבל אבל בכל זאת לדעתי אין אדם שהוא אבן נסי לגעת ברגשותיו להסביר לו שקוליך הסבירי לו כמה את זקוקה לילד נפשית ולא בגלל גילך .גבר שאוהב יעשה הכול למען רעיתו געי בליבו ולא בראשו . לצערי יש גם גברים אגואיסטים גם בנישואין וזה הסחורה שלך למרות שהוא יכול להיות מקסים ומדליק אבל לעצמו.
 

magenta73

New member
והיא לא אגואיסטית?

שלא רואה אותו כמטרה אלא ככלי? שלא מוכנה לשמוע מה לו יש להגיד? שאשכרא מתכננת "פנצ'ר" - יעני לשקר לו?!? שיביאו ילד כשהם לא מוכנים. כשאחד מההורים לא רוצה ולא מוכן עוד...אין בעיה. רק שיחסכו הרבה כסף, כי הם הולכים להוציא הרבה ממנו על ייעוץ זוגי ואז על פסיכולוג לילד...
 
מסכים איתך אבל החשש שאולי זה תירוץ

הם לא צעירים שיש מה לחכות וכסף כסף זה הכול ביחסים ? חוששני שאולי הוא לא בטוח במערכת הקשר . לידעתי חלק מחברי לומדים לתואר ןעובדים בעבודה לא שגרתית ונשואים עם ילדים קטנים ושרוצים זה אפשרי ושלא נוח מתרצים. אגב בשביל מה הוא התחתן איתה כדי ליבש אותה הרי הוא ידע את גילה וידע שהיא גרושה ואת כמיהתה לילד . לכן אמרתי מה שאמרתי . שמתחתנים בונים משפחה ולא עדיף להמתין מבחוץ
 

asian girl

New member
וואלה... כולם חכמים...

כולם יודעים מה לעשות... אבל תרשו לי להגיד לכולכם כמה מילים: רבותיי: עבודה, כסף, בלה בלה בלה - כל זה תירוצים. היום זה עבודה, מחר תהיה עבודה אבל לא יהיו מספיק חסכונות, מחרתיים יש גם זה וגם זה ופתאום בא לצאת לטיול לכמה חודשים... וכו' וכו' וכו'... תעשו לי טובה.. אל תהיו חכמים. אז נכון שפנצ'ר זה ממש לא פיתרון. ממש לא.
אז נכון שגיל 30 זה אכן גיל לחשוב על ילדים (אם למג'נטה אין בעיה ללדת אחרי גיל 36 אז בטח יהיו כאלה שבשבילם זו כן תהיה בעיה. ולא מהבחינה הבריאתית, רק שיקול דעת של כל אישה: כמה ומתי ללדת..) היא רוצה ילד. הוא לא. מה עושים? - מדברים. - אם הוא רוצה עוד שנתיים לחכות והיא לא - מנסים למצוא פיתרון אופטימלי, ז"א עוד שנה היא בהיריון. - אם הוא לא מוכן להתפשר אז אני חושבת שפה היא צריכה לבחור: היא רוצה ילד או שהיא רוצה זוגיות.
 

magenta73

New member
אז מה את מציעה?

שהיא תתגרש שוב ואז תלך עם שלט על הצוואר: wanted - father for my children! דאחיל ראבק. זה לא שהוא לא רוצה. הוא פשוט מסתכל על זה בצורה ראליסטית. זה לא שהוא לא רוצה ילד. הוא לא רוצה ילד עכשיו! יש הבדל עצום בין שתי נקודות המבט הללו.
 

asian girl

New member
במקרה הזה

הוא צריך להגדיר במדויק מתי הוא רוצה ילד. תשובה "לא עכשיו" זאת לא התשובה. מצטערת.
מתי? חצי שנה? שנה? כי הכי קל להגיד "לא עכשיו" או "אחרי שאני אסיים לימודים" (ואחר כך זה יהיה - אחרי שאני אמצא עבודה, ואחר כך - אחרי שתהיה לנו דירה משלנו וכו'). אגב, מאוד מוזר מה שכתבת.. אני חושבת שאם היא רוצה ילד והוא לא - היא תבחר בסופו של דבר במה שיותר חשוב לה. ואם היא תתגרש - אני לא רואה בזה משהו חריג. זכותה לרצות ילד ולהקריב זוגיות אם תהיה צורך בכך. ודווקא מבט שלה על כל זה הוא יותר ראליסטי
 
למעלה