נראה אם אני מבין ../images/Emo8.gif
כלומר כוונתך היא שאם קורה משהו כזה,פשוט נעשה משהו אחר,עם מישהו אחר? וע"י כך אולי המחשבה הזו תוסח ובלי ששמנו לב היא מוחלפת במחשבה אחרת של שמחת חיים מחודשת ותקווה מחודשת במקום אותה צביטה בלב... האם הבנתי אותך נכון? דרך אגב,זה מזכיר לי משפט מאוד חזק-אם אתה אוהב מישהו/י תן לו ללכת. אם הוא חוזר אלייך-הוא שלך לנצח.אם הוא לא חוזר אלייך-הוא לעולם לא היה. כן,זה בהחלט כיוון שאפשר לנסות אותו.מה אפשר,זה מה שאני עושה עכשיו כשקורה לי משהו שמוריד אותי טיפה-אני מוצא לי משהו אחר שיעלה את זה בחזרה.עכשיו,ברוך השם,לא חסר לי דברים כאלו...זה בהחלט משהו שעוזר! האופי הילדותי שבי דווקא בא כאן לעזרי,מכיוון שיש לי נטייה טבעית להתלהבות מדברים שאני עושה,וכיום אני גם די חי לי את ההווה ולכן ברגע שאני עושה את הדברים האלו,המחשבות שהיו על מה שהיה ועל מה שיהיה די נעלמות לאותו הרגע,ולפעמים מבלי לשוב. ביום שישי,החזרה לריקודים היתה אמורה למלא את ה"תפקיד" הזה,אבל אולי הקירבה לזמן המקרה גרמה לכך שזה לא ממש עזר.אחרי כמה ימים אני יכול להגיד שזה כבר מאחוריי למרות שעדיין לא דיברנו שוב מאז.היא היתה עסוקה ולכן לא יצא לנו לדבר.אמרתי לה שאין בעיה,מתי שיהיה לה נוח... אז בטח נדבר במהלך החג,היום או מחר,ואני בטח גם ארצה להיפגש איתה בקרוב אז אולי אפילו נקבע איזו פגישה נוספת לימים הקרובים.היא מסקרנת ומאתגרת אותי כאחד(ואני גם נמשך אליה),ולכן אני חושב שיש סיכוי שיתפתח משהו ביננו.מה בדיוק אני לא יודע,אבל אם היינו יודעים הכל מראש,היו לנו חיים מה-זה משעממים,לא?
אבל את מוזמנת לנסות את מה שהצעת,אם בכלל התכוונו לאותו דבר,ולספר איך היה אצלך והאם זה עזר/עוזר?...ו-
כלומר כוונתך היא שאם קורה משהו כזה,פשוט נעשה משהו אחר,עם מישהו אחר? וע"י כך אולי המחשבה הזו תוסח ובלי ששמנו לב היא מוחלפת במחשבה אחרת של שמחת חיים מחודשת ותקווה מחודשת במקום אותה צביטה בלב... האם הבנתי אותך נכון? דרך אגב,זה מזכיר לי משפט מאוד חזק-אם אתה אוהב מישהו/י תן לו ללכת. אם הוא חוזר אלייך-הוא שלך לנצח.אם הוא לא חוזר אלייך-הוא לעולם לא היה. כן,זה בהחלט כיוון שאפשר לנסות אותו.מה אפשר,זה מה שאני עושה עכשיו כשקורה לי משהו שמוריד אותי טיפה-אני מוצא לי משהו אחר שיעלה את זה בחזרה.עכשיו,ברוך השם,לא חסר לי דברים כאלו...זה בהחלט משהו שעוזר! האופי הילדותי שבי דווקא בא כאן לעזרי,מכיוון שיש לי נטייה טבעית להתלהבות מדברים שאני עושה,וכיום אני גם די חי לי את ההווה ולכן ברגע שאני עושה את הדברים האלו,המחשבות שהיו על מה שהיה ועל מה שיהיה די נעלמות לאותו הרגע,ולפעמים מבלי לשוב. ביום שישי,החזרה לריקודים היתה אמורה למלא את ה"תפקיד" הזה,אבל אולי הקירבה לזמן המקרה גרמה לכך שזה לא ממש עזר.אחרי כמה ימים אני יכול להגיד שזה כבר מאחוריי למרות שעדיין לא דיברנו שוב מאז.היא היתה עסוקה ולכן לא יצא לנו לדבר.אמרתי לה שאין בעיה,מתי שיהיה לה נוח... אז בטח נדבר במהלך החג,היום או מחר,ואני בטח גם ארצה להיפגש איתה בקרוב אז אולי אפילו נקבע איזו פגישה נוספת לימים הקרובים.היא מסקרנת ומאתגרת אותי כאחד(ואני גם נמשך אליה),ולכן אני חושב שיש סיכוי שיתפתח משהו ביננו.מה בדיוק אני לא יודע,אבל אם היינו יודעים הכל מראש,היו לנו חיים מה-זה משעממים,לא?

