רוצה לצאת ולא מצליחה

שאלה לי מכיוון אחר.

מהודעתך הבנתי מהו לא..לא...ולא.. בואי ננסה יחד לזהות היכן הוא כן. נסי לשחזר רגעיים שאת חושבת עליו. האם את מוצאת מכנה משותף כלשהו?
 

N u k

New member
מה הוא כן?:)

טוב, ברור שגם זה קיים:)הייתי שם שנים, לא?:) הוא נראה מדהים כשהכרנו, והוא ואני מתאימים מאד מבחינה פיזית ומינית, ברמה האינטלקטואלית שלי, בערך באותו ה"עולם" כמוני, ממוצע, לא עשיר/עני, לא "ערס"/"צפוני"- רקע תרבותי דומה, בערך בגילי, ברמת ההשכלה שלי, יש לו משפחה מקסימה, נראה לי שזה העיקר. וכשהוא מהבהב לי בראש, זה בעיקר בהקשרי "אסימון" בזמן האחרון, כלומר- מה לא עבד שם, ומה באמת לא היה בסדר, ומה פיספסתי ולמה לא שמתי לב... הרבה דברים שלא ראיתי בעבר.לכן ציינתי את ה"לא" בעיקר. לפני כן, כשרק גיליתי את השקר (לפני כחודשיים, אני חושבת), היה לי דיסוננס מטורף בין האיש שהרגשתי שניקשרתי אליו שוב- שזה הגבר שחושב עלי מרחוק, שרוצה אותי ומחבק, *ומדבר*- לבין מישהו שלוקח ומועך אישה אחרת, ואותי, ואת הרצונות שלו (לפי מה שהוא אמר) בצורה כל כך ברוטאלית. לאט לאט הבנתי שהוא עשה את מה שהוא רצה. פשוט, אני לא חלק מהרצונות שלו. הרי אדם הולך לאן שהוא רוצה. אף אחד לא מכריח אותו... ואז החל תהליך של הפנמה , שזה המצב וזהו זה. לאט לאט התחלתי לראות אותו ואותי קצת יותר ברור ומציאותי, קצת פחות מבולבל. אני משתדלת לתת לך את מירב המידע, מאחר והתקשורת דרך הפורום שונה משיחה, אני מקווה שזה משרת את החשיבה שלך:) למה שאלת, אם אפשר לדעת? אני סקרנית:) ?
 

N u k

New member
אני מקווה שהצלחתי להבהיר למה אני לא רוצה...

...לחזור לאיש הזה, וכמה חשוב לי להתנתק. וסליחה על שגיאות ההקלדה:-S
 

anchi1512

New member
ושאלות נוספות...

המתקשרות לשאלתה של עידית "מה הוא כן ?" [וסליחה עידית על ההתפרצות] הכן היחיד שזיהיתי בדברייך הוא שאת אוהבת אותו. ואני שואלת מה את אוהבת בו? מי את ברגע שאת אוהבת אותו? ומה היא אהבה בעינייך? כן נוסף שהצלחתי לזהות ברגע האחרון הוא, ש- X היה מוצלח מבחינה מינית, יחד עם זאת טענת שהיה בין המוצלחים, כלומר שהיו עוד בני זוג מוצלחים אחרים. האם הוא בעינייך המוצלח מכולם? אם כן מדוע? מה הוא גרם לך להרגיש כשהיית איתו? [ואין צורך בפירוט מחדר המיטות]. תודה על השיתוף והפתיחות
ענת
 

N u k

New member
ראשית,תודה על התגובה :)

אהבה היא רצון שלשני יהיה טוב. וזה משהו שכמעט ולא הרגשתי מצידו במהלך השנים, הי החשוב לו לנצח בכל מני.. מבחני שליטה? שאתאים למשהו שישב לו בראש... יש לי הבנה שהוא לא אהב אותי. אין לי מושג אם הוא אהב מישהי אחרת. הוא טען שהוא אוהב את שתינו. אין לי מושג בדיוק למה הוא התכוון. הוא ועוד כמה יושבים באותו המקום:), מסיבות שונות. הוא פשוט היה המושך ביותר, והתמאים ביותר פיזיולוגית, למה שאני אוהבת, ולמה שאני מרגישה- בחיבוק, בנשיקה, בסקס עצמו...*הוא* נעים לי. תמיד הרגשנו מן פליאה כזו, שבנו אותנו האחד לפי הפנטזיה של השניה ולהיפך. בעיה:-S
 

N u k

New member
הבהרה,אם יש בה בכלל צורך:

היו מעטים מאד טובים כמוהו, לא היו טובים ממנו, ואיתו ההתאמה פשוט כל כך מושלמת, מבחינה פיזית, שזה כואב. שיט, בא לי לבכות. ו-לא, זו לא הסיבה שנישארתי כל כך הרבה שנים:) ידעתי טובים כמוהו לפניו, ידעתי שהוא אל היחיד שיהיה לי טוב איתו מבחינה מינית. וצדקתי, בדיעבד:) אבל, עדיין, ההתאמה איתו הייתה שונה. בכלל, נראה לי שנפל פה אסימון קטן נוסף: חוסר המאמץ. זה היה כאילו הוא נולד עם כל ה"פוטנציאל" להיות מושלם- הרקע, הפיזיות, האינטלקט- ועם דפקטים שלא מאפשרים את זה. מיציתי את ההגדרה, לדעתי:) פשוט והרסני לי:) אני כל כך שמחה שזה מאחורי...אבל השאריות מטרידות אותי עדיין...
 

N u k

New member
ומי אני ברגע שאני איתו?אני אנסה להשיב...

זה קצת דר' ג'ייקל ומיסטר הייד, אצלי ואצלו, ברגע שאנחנו באותו החדר (כי כמו שציינתי, הו אאל היה חלק בחיים שלי במעורבות צד שלישי- לא ניפגשתי עם החרים שלו והוא אל עם החברים שלי, וכשהיינו עם המשפחה שלו הוא בעיקר התעצבן כשהסתדרנו): ברגעים הטובים, זה הה מצב של הרמוניה, תחושה של "זרימה"במובן הלא סלנגי שלה, המהותי, תחושה של ביטחון מוחלט, של אהבה. איכפתיות והנאה האחד מהשניה, מעתם הנוכחות של השני בקיום שלך. הרגשתי שלווה, נינוחה, מצב של "נמסות" לתוך הרגע, קיום היום ותו לאו. והנאה נאד גודלה, גם בלי שמשהו מיוחד יקרה. ברגעים הלא מוצלחים, פשוט יאוש. תחושה שלא מבינים אותי, שלא מנסים אפילו. עכשיו אני מבינה, שהתחושה הזו, שהביאה לבריחות שלי ממנו, הייתה ההבנה שמישהו מנסה לרמוס אותי, להתאים אותי ל"משבצת" שהוא החליט שאני אשב בה: רצון לחשיבה זהה, ל"שבירה" שלי, כדי שאקבל את מרותו. ממש כך. היו פעמים שישבתי לבד בדירה, כשגרנו ביחד, והייתי עם אוזן אחת מחוץ לדלת, לשמוע אם הוא מגיע- ואל בציפיה. כמעט בפחד, בתחושה הסובייקטיבית שלי... וחוסר הבנה של- מה הוא רוצה, מה לא בסדר, איפה אני דפוקה- כי כשהיינו יחד הוא לא דיבר, רק צבר וצבר, ובאיזשהו שלב התפרץ בצעקות וניסיון להבהיר לי כמה הוא "צודק"... הייתי כלום ברגעים האלה. כמו תינוק שלא מבין למה. כך אני תופסת את מה שקרה שם, ואת מה שחשתי ברגעים ההם.
 
תנסי להיות המאמנת של עצמך

תקראי בבקשה את כל השרשור מתחילתו, לאט ובהקשבה מלאה אחר-כך תנסי לנסח מה הבנת מתוך הדברים נראה לי שהתשובה שתצוף לך מתוך הקריאה הזו תאיר את עיניך בסוף תנסי לכתוב סיכום שיאיר את עיני, אם תרצי תודה
 

N u k

New member
ניסיתי. כבר אתמול ניסיתי:)

תודה רבה על התגובה:) חלק מהבעיה היא שכנראה עדיין יש לי "כתמים עיוורים"... אין לי הבנה לגבי הצעדים שעלי לנקוט.מעשית. אני חושבת שאני מבינה את המצב, יכול להיות שאני משלה את עצמי כמובן, אבל זה נראה לי לא נכון. מעשית, מעשית,אין לי מושג מה *לעשות*...
 

N u k

New member
הדבר היחיד שעליתי עליו- וזה ללא האימון-

הוא למצוא מישהו אחר... אבל אני רוצה להגיע לזוגיות *ללא* "עננים" של X בחיים, מחשש שמא כאשר ייגמר אם ייגמר החדש, הם יצופו שוב. זה לא קורה לי בדרך כלל, אבל שוב- אני במצב חדש פה, והכל יכול לקרות, והכל הגיוני מבחינתי כרגע.
 

rafagav

New member
זה כמו לומר, שאת רוצה לצחוק מזכרונך קטע מחייך

האמיני לי - גם תאונת דרכים ונזק מוחי ואבדן הכרה ממושך לא מוחקים מזכרונו של האדם את כל מה שעבר. משהו, ולו הקטן ביותר, נשאר. (וזה מנסיון חיים אישי...
). החכמה - אולי - ללמוד לחבק את הקשר הקודם ואת זכרו ו - לחייך בכל פעם, בה הוא עולה לראש. אולי יהיה החיוך מאולץ? הוא יוביל למנת סוכר ללב ויוביל לתחושה טובה יותר!!
 

N u k

New member
אחחחח, שמש ניצחית בראש צלול:)

הייתי שמחה... כמו שאמרתי קודם, ישבתי עם עצמי בשלב הרבה יורת מוקדם, לפני השקרים, וניסיתי להבין מה היה פה טוב ברמה של להישאר כמה שנים,לא מצאתי. הייתי שמחה למחוק את קיומו מזיכרוני, ואמרתי לו שאני ממש מצטערת שפגשתי אותו. כעת, אחרי האסימונים:), אני עומדת מאחורי האמירה הזו מחדש. ויודעת יופי יופי שאי אפשר לשכוח... להסתכל בחיוך אני לא בטוחה, אבל להסתכל בהשלמה, ניטראלית- זה היה וזהו זה- יספק אותי ביותר. לשם אני רוצה להגיע. שהרי לאהוב מישהו כולל אלמנט של געגוע, של כמיהה, וזה נוראי. אני הרי ממש ממש לא רוצה להיות שם יותר, ולא רוצה אותו כבן זוג... על זה אני מנסה להתגבר בעזרת אנשים הפורום, ויש לומר, שכמו בתהליכים הטובים באמת, זה פשוט הולך ומתקרב. ככה אני בתחושה כרגע:)וזה משמח אותי:)
 
גם אותי מאד שימחה הודעתך ../images/Emo24.gif

מוזמנת במקום ובזמן שיתאים לך. להמשיך להעזר בפורום. יום מלא אור פנימי וחיצוני לך ולכולם
 

rafagav

New member
רק אל תצטערי...

אין מקום לצער על מה שהיה. הוא היה טוב בזמנו ו - כשהסתיים תפקידו - חלף מחייך, לפחות פיסית. ראי - עברתי כמה משברים, בעקבות סיום קשרים ממושכים (6 שנים ויותר). ההתחלה היתה קשה - בייחוד מול אם בתי, איתה לא יסתיים הקשר אף פעם. אך - חשוב למצוא את הטוב שהיה ו - את הרציו = את ההגיון והטוב, בזה שהסתיים הקשר. הרי - אם מבינים, שקשר שהסתיים = קשר שמוּצא = אז הרבה יותר קל. והרבה יותר נכון!! ו - וזה העיקר - אלה אינם שקרים כלל. זו האמת לאמיתה. קשר שהסתיים הוא קשר, שהסתיים חלקו.
 
למעלה