רוצה לרזות

[אלומת האור]

מה אני אגיד לך, כל כך מזדהה

נגמרו לי העצות, אולי המנהלות פה ידעו מה להציע, כי אני במצב דומה. אמנם אני לא מאושפזת וגם אין לי מחשבות אובדניות, אבל היו לי. הקביעה שלך שאין מה לעשות ממש מכאיבה לי, כי זה מה שגם אני חושבת עכשיו. שהגעתי למבוי סתום. ואין לי כוח לחשוב על אלטרנטיבות. מקווה מאוד שמישהו פה ייעץ לך טוב יותר.

 

[בומט]

תודה לך

 

[אלומת האור]

באו. איי לא מדברים על אוכל

כלומר מדברים, אבל הוא לא האישיו בכלל ולא צריך להפסיק לאכול פחמימות. התכנית היא רוחנית, וכן, מטפלים גם במישור של האוכל, אבל כל אחד מגדיר לעצמו מה לעשות, אין שם דיאטנים או פסיכולוגים. חבל לפסול. וגריישיט הוא לא חלק מאו.איי בדיוק בגלל הסיבה שציינת, שמתמקדים שם כמעט אך ורק באוכל, והם קשוחים בטירוף. בגלל זה או.איי הוציא אותם מרשימת הקבוצות המאושרות.

 

[אלומת האור]

אין קבוצות של או.איי באינטרנט

יש קבוצה סודית בפייסבוק, אבל היא לא ממש פעילה, והיא מיועדת רק לחברים באו.איי ולא לסקרנים מבחוץ.

 

[חלי שניר1]

"טיפול שורש"

שלום בומט וכל מי שהשתתף בדיון ובניסיון לעזור.
ברור שהבעיה כאן היא לא איך לרדות אלא איך להפריד בין הצורך לרזות לבין הבחירה בחיים, איך להתמודד עם החיים בלי קשר לנושא של השמנה-הרזיה, ורק אחרי זה - איך לרזות בצורה בריאה.
הבעיה היא שאין לנו זמן לתהליכי טיפול ממושכים בגלל המצב הבריאותי.
הייתי מציעה לך לשקול אישפוז-יום פסיכיאטרי, שיאפשר טיפול אינטנסיבי פסיכולוגי, פסיכיאטרי וקבוצתי בנושא הנפשי, ואחרי זה, כשתהיי מאוזנת - חיפוש מסגרות להרזיה.
אפשרות נוספת שיכולה אולי להתאים לך היא יחידה להפרעות אכילה בבית חולים, שיש בה אישפוז יום או אישפוז מלא. אני יודעת על מסגרות כאלה בתל השומר ובאסף הרופא אבל אני יודעת שיש גם במקומות נוספים. שווה להתייעץ על זה עם הפסיכיאטרית והפסיכולוגית שלך.
בהצלחה,
חלי

 

[בומט]

תודה. אני אבדוק את האפשרויות