רוני של יובל ומאיה
New member
רוצה לשתף אתכן ../images/Emo13.gif
אז גם אליי הגיע משהו... זה לא אדום, לא חודשי, ולא עושה PMS... מה שהגיע אליי סוף סוף, 9 חודשים אחרי לידתה של מאיה, זה חשק עז להתחיל לעשות עם עצמי משהו
ולא שאני חושבת שהחודשים האלה היו בזבוז זמן בבית - ממש ממש לא!!! אני מרגישה שזה היה חשוב וכיף מאין כמוהו, אבל זהו. הגיע הזמן לעבור לשלב הבא. ומה שהכי הכי הייתי רוצה לעשות זה להתחיל תכנית הסמכה לייעוץ הנקה. בשנה שעברה עשיתי קורס מדריכות הנקה (LACTATION EDUCATOR) אבל זה קורס תיאורטי בלבד, ולא מספיק על מנת להפוך ליועצת הנקה מוסמכת. וזה הזמן להתחיל לעבוד על הסמכה מעשית... יצרתי קשר עם מספר מקומות, וביום רביעי האחרון הייתי בביקור במרפאת הנקה משגעת. פשוט חלום שלי לעבוד במקום כזה - זו מרפאה שאינה למטרות רווח, ועובדת עם כל שכבות האוכלוסיה - מנשים משכילות לבנות ואמידות, ועד בנות מיעוטים מכל הצבעים, וגם נשים תמוכות סעד. מי שלא יכולה לשלם מחיר מלא משלמת פחות, או לא בכלל. מה שחשוב הוא להעניק שירות לכל מי שזקוקה לו, ולא על בסיס היכולת הכלכלית שלה. יש טבלת מחירים עפ"י הכנסה ומס' הנפשות במשפחה וכל אחת משלמת לפי הטבלה ולפי יכולתה. אני חושבת שזה שירות מדהים לחברה, ושחבל שאין יותר מרפאות כאלה. יום שלם הייתי "צל" - ראיתי ייעוצים, למדתי על המרפאה, שוחחתי עם היועצות... ובסופו הגשתי את מועמדותי לתכנית ההסמכה שלהם. יום למחרת צלצלה אליי היועצת שעושה סיבובים בביה"ח שלוש פעמים בשבוע, להזמין אותי ליום איתה בביה"ח. אני רואה את זה כסימן טוב - מקווה שמצאתי חן בעיניהן ובגלל זה הן ישר צלצלו אליי להזמין אותי לעוד יום "צל" שכזה
אני פשוט בעננים! זה החלום שלי, ואני לא מאמינה שאני סוף סוף מגשימה אותו. בעיקר אני לא מאמינה שאני סוף סוף עושה משהו עבור עצמי, ולא עבור הבעל או הילדות. במשך השנים האחרונות הייתי עסוקה בלעזור לכל העולם מלבד לעצמי - כל ההריון עם יובל עבדתי עם בעלי בעסק שרק התחיל להקים, עניתי לטלפונים וקבעתי פגישות וכל מה שרק יכולתי לעזור, ועבדתי מהבית ואח"כ מהמשרד שפתחנו ממש עד יום הלידה. ואז ילדתי והייתי בבית עם יובלי עד שהיתה בת 11 חודשים. בינתיים העסק התרחב, המשרד שעברנו אליו לאחר שילדתי כבר הכיל הרבה עובדים, ובעלי היה זקוק לי שאבוא לנהל את המשרד ומחלקת המכירות. כבר רציתי לצאת מהבית ולכן הסכמתי, הכנסתי את יובלי לגן ובאתי לעבוד איתו שוב. עבדתי כשנה, עד שמאיה נולדה. זה נחמד לצאת מהבית, אבל זה ממש לא היה משאת חיי. במהלך ההריון ותו"כ העבודה, עשיתי את הקורס התיאורטי. אחרי שמאיה נולדה הייתי איתה שוב בבית עד עכשיו. העסק כבר גדל והתפתח מאוד, וכבר ממש לא בקנה מידה כזה שאני יכולה לעזור בו. שלוש וחצי שנים אני מגדלת ילדות, עוזרת בעסק של הבעל, ולעתים רחוקות ביותר חושבת על עצמי. עכשיו זה הזמן שלי - משהו שאני עושה עבור ההתפתחות העצמית שלי, הכיף שלי, הקריירה שלי. מגיע לי, לא?
אז גם אליי הגיע משהו... זה לא אדום, לא חודשי, ולא עושה PMS... מה שהגיע אליי סוף סוף, 9 חודשים אחרי לידתה של מאיה, זה חשק עז להתחיל לעשות עם עצמי משהו