רוצה לשתף...פשוט עצוב...

[ofer atad]

רוצה לשתף...פשוט עצוב...

אבי אובחן כחולה באלצהיימר לפני כשנה וחצי. זיהינו במהלך הזמך תהליכים של הסתגרות, איטיות, חלונות של חוסר בהירות אבל בסה"כ למרות הכל הוא תפקד...עם ממוריט וכדורי שינה ללילה ואז במוצאי שבת האחרון הוא חלה ועלה לו החום... פינינו אותו למיון והם אישפזו אותו. תוך ארבעה ימים הוא הפך מאדם מתפקד לסיעודי מלא כולל הפרעות התנהגותיות קשות. לא הולך, מבולבל מאוד, צריך להאכיל אותו, להלביש אותו, לרחוץ אותו,עושה את צרכיו בחיתול, אגרסיבי כלפי הסביבה ועוד ועוד... אי אפשר לעזוב אותו דקה לבד כי הוא מתחיל להתפשט. היום בבוקר הודיעו לנו במחלקה שמשחררים אותו. מבחינתם החום יוצב ולכן אין סיבה להשאירו באישפוז. הם גם הודיעו לנו שבמצבו אי אפשר להחזירו הביתה, מה שכבר ידענו אבל לא הפנמנו עד לרגע ההוא. ואז מתחיל מרוץ של למצוא מקום סיעודי לאבא שלי שרק לפני 4 ימים היה כמעט בריא ושתבינו הוא רק בן 69. האם מקום שיקומי שהוא יותר כמו בית חולים אבל עם סיכוי לשיפור (בתנאי שיהיה שיתוף פעולה) או מקום רגוע יותר ואיכותי יותר עם דגש על טיפול ותמיכה טובים יותר ?...מה יעשה לו יותר טוב ??? ואתה מתחיל לשאול את עצמך האם אתה עושה טוב עבורו ? אתה הולך לאיבוד בערימות של הגדרות ונהלים... מאוד מאוד קשה... כל מקום שביקנו בו נראה יותר מדכא מהשני. בסוף בחרנו ומחר אנחנו מעבירים אותו לשם...יודעים שהוא יכעס. האם מהמחלה או בצלילות ?...כנראה שלא נדע...אני מקווה שאנחנו עושים את הדבר הנכון... אמא שלי ואני פשוט שבורים... האם מישהו נאלץ להכניס את מי מהוריו למוסד סיעודי שכזה ? האם יש לכם המלצות ? תודה על תשומת הלב, עופר.

 

[מני בר]

עצוב.

נורא עצוב. אני מנסה לעודד ואני לא יודע כיצד. ראשית,לא שמעתי על התדרדרות בקצב כזה באלצהיימר למרות שאשפוז בבית חולים ידוע כגורם לירידה אבל לא עד כדי כך. חזקו ואמצו.וטוב שמצאתם מקום לאבא.הימים הראשונים לא יהיו קלים אבל יש להם את הכלים להתמודד עם מצבים כאלה. יש פה כמה משתתפים שהחולים שלהם במצב מתקדם. אולי יוכלו לתת עיצות. אתם שניכם לבד מתמודדים או שיש עוד קרובי משפחה? נועצתם עם גריאטר בימים האחרונים? הגדרת נכון את "מה יעשה לו טוב יותר"אני מקווה שאנחנו עושים את הדבר הנכון... " וכו. זה הקושי הכי גדול בטיפול בחולה אלצהיימר. חזקו ואמצו. לפעמים אין ביכולתינו להושיע ובורא עולם עושה את הבחירה

 

[אנימו]

חזק ואמץ-עופר

ההחלטות האל ה, גם אם נעשות לאחר התלבטות וחשיבה , נדמה שהן נעשות באופן פתאומי , מידי וכשאין ברירה. אין ברירה, במצבים מסוימים ביה"ח אינם מחזיקים את החולים הסיעודיים וגם בבית אין אפשרות להשגיח עליהם. יש מחלקות סיעודיות טובות, על אף שככלל גם במפוארות שביניהן , המראה של החולים מדכא. אבל הסביבה הנקיה והטיפול המסור מקילים על רוע הגזירה. אינכם היחידים שהחליטו החלטה קשה שכזו. תודו לאל שאתם יכולים לממן מקום טוב. יהיו רגעים קשים , אבל לאורך זמן תבחינו שלפעמים המעקב הרפואי הצמוד יכול להואיל יותר מאשר השהייה בבית. גם התעסוקה היא ברמה שאין יכולת לספקה בבית . הצוות הופך לתמיכה ואתם לא בודדים בחזית. לדאבון הלב אני מכירה מקרוב מצב כזה. במקום טוב ילוו אתכם בימים הראשונים ויעזרו לכם לעבור את ה"שוק", וגם בהמשך תהיה לכם אוזן קשבת. חזקו ואמצו!

 

[בתלסופי]

מקרה דומה

אמא שלי חולה כבר 5 שנים, יומיים לפני ליל הסדר חלה התדרדרות והרופא שינה מינון תרופות ותוך כמה ימים הפכה סיעודית לגמרי, לא מתקשרת לא הולכת אוכלת רק אוכל נוזלי וממלמלת או צועקת כל הזמן. זה כשבועיים שאנו מעסיקים עובדת זרה. אולי זה פתרון יותר טוב ממוסד סיעודי. אני מבינה לליבך, אני בחוסר תפקוד כבר שבועיים.

 

[אירילה]

ברוך הבא לפורום עופר ../images/Emo140.gif

אכן עצוב מאוד המקרה עם אביך , ידוע הוא כי מצבים קיצוניים כמו נפילה,מכה ,ואפילו שינוי קיצוני במצב הפיזי כמו זיהום או חום גבוה עלולים להביא להתדרדרות פתאומית, אצלכם באמת המקרה מיוחד ומאוד קיצוני. בנושא ההתלבטות שלאחר מעשה ההעברה למוסד ,אנימו הייטיב בתשובתו אליך. כולנו איתכם כאן ,לעצה ,תמיכה וסיוע ככל שנוכל לתת. הגולשים כאן לצערנו הרב בעלי נסיון רב ולכולנו המכנה המשותף. שיהיה לכם רק טוב גרשון

 

[אנימו]

אירילה!בשלב זה הייתי מצפה שתפנים

כבר שאני זה "היא" ו"הטיב" הופך אם כך ל"הטיבה".......

 

[אירילה]

אוי לבושתי..קבלי נא התנצלותי../images/Emo52.gif

לפעמים נדמה לי שגם אני שם. בכל אופן הפנמתי....

 

[אנימו]

../images/Emo51.gif../images/Emo6.gif ואל דאגה. בעקבות ההתמחות

וההתמקצעות אני מרשה לעצמי לומר שלא ניצפים סימנים שאתה שם..... אמנם כולנו, כמעט, בדרך לשם...אבל יש המקדימים, לצערנו. נקוה שעוד רבה הדרך....

 

[ofer atad]

תודה על התמיכה ו"חוויות" מהיום...

עוד יותר עצוב... את היום התחלנו אימי ואני בידיעה שהיום בצהריים אנחנו מכניסים את אבי למחלקה הסיעודית בעד 120 בהוד השרון. בשעה 10:30 בבוקר הודיע לנו הרופא שם שהוא מצטער אבל הוא לא יכול לקבל את אבי בגלל חוסר השקט שלו. כלומר מבחינת בית החולים אנחנו עם מכתב שחרור ביד, הביתה בטח שאי אפשר לקחת אותו ואין לנו מקום... פאניקה... אני נשארתי עם אבי בבית החולים ואמי יצאה לחפש מקום... כמובן שאבא שלי הרגיש בתכונה ונהיה חסר שקט במיוחד... בסופו של דבר נמצא מקום בתל אביב שנראה לנו מתאים ובצענו את ההעברה... כשהגענו קודם כל קרה דבר מדהים...האיש ששבוע שותה עם קש החזיק כוס ביד ושתה כאילו כלום... חמש דקות אחר כך התחיל הבלאגן... אבא שלי הוא מעל 1.80 ורגיל לישון ישר לגמרי. המיטות הן בעלות משענת ראש ורגליים שלא ניתן להסיר והרגליים שלו נגעו כל הזמן במשענת הרגליים. הוא נהיה מאוד חסר שקט והמנהלת אמרה לנו שאין לה פתרון...אם המיטה קטנה לו היא לא תוכל לקלוט אותו.... טרוף...אנחנו מחוץ לבית חולים ..אם הוא לא ייקלט כאן מה נעשה איתו ? הוא התחיל לנבל את הפה לדחוף את הרופא שרצה לבדוק אותו להודיע לאמא שלי שמערכת היחסים שלהם מבחינתו הסתיימה. בסוף הצוות הרפואי במקום שכנע אותנו להעלם ולתת להם לטפל בו. נתנו לו זריקת הרגעה והוא נרדם... אני מקווה שאלוהים ייתן להם כוח להתמודד איתו כי אחרת אני לא יודע מה נעשה... אני שחוט...פיזית ומנטלית. ושוב תודה על התמיכה, עופר.

 

[ענתי44]

תחזיק מעמד

עופר שלום! יש רגעים כאילו ו... הרבה בהם כאילו מסך שחור עוטף אותך ואתה מרגיש חסר אונים.פשוט (כן אני יודעת שלא כל-כך פשוט וקשה) צריך לתת לאותם רגעים לעבור ולהתמלא כוחות מחדש! (איפה ממלאים את הבטרייה? אתה שואל?! בכל מקום מחוץ לאביך. מהחיבוק של הילדים או בת הזוג,מעשיית משהו שאוהבים או במקרה שלי מניצחון קבוצתך בכדורגל}. זה לא קל וכמו שאתה יודע זה רק הולך ונהיה קשה יותר. אבל אין ברירה ומוכרחים להמשיך! תחזיק מעמד, תשמור על אבא ובעיקר על אמא שלך. בקשר לאביך, אני מתארת לי שבמקומות כאילו הם מתורגלים לטפל במצבים קשים ויש להם כלים לכך. צריך לתת לזה צאנס. צריך סבלנות. גם לנו הבריאים קשה להתחיל במקום חדש, קל וחומר לאדם עם אלצהיימר. ואם לא ילך לבטח יש עוד מקומות, ולא הייתי שוללת את האופציה של מטפל זר (גבר חזק) שיעזור לכם בבית בשילוב מרכז יום. ענת

 

[מני בר]

../images/Emo10.gifאוי

טוב ש ב120 החליטו שלא מתאים להם כבר בהתחלה. היה יכול להיות גרוע יותר לאחר מס ימים שם..בכל זאת היו צריכים לגלות טיפה אנושיות ואת אותה זריקת הרגעה יכלו גם הם לתת. לגבי המקום בתל אביב(אתה יכול לפנות אלי גם במסר) הקטע עם המיטה הקטנה לא ברור לי. אם אתה מרגישים שזה לא זה מכל סיבה תוכלו בתחילת השבוע למצוא מקום חלופי. מקומות לתשושי נפש סיעודיים מומלצים ששמעתי עליהם: ורה סלומון ברעננה והמרכז לאלצהיימר בתל השומר. הוא מקבל תרופות הרגעה,גריאטר ראה אותו בבית החולים? זה דבר ראשון כי לא ניתן לפנות אליו כשהוא נסער מקלל ומרביץ. *מה שספרת על איך אסף את עצמו ושתה מכוס ולא מקשית באמת מדהים!

 

[ofer atad]

שוב תודה וחוויות...

יום חדש ? ב 11 בלילה אמא שלי התקשרה... אני הייתי כבר מנומנם וממש נבהלתי מהצלצול ועוד יותר שזו היתה היא...הייתי בטוח שהתקשרו והודיע שלא מצליחים להתמודד איתו ושנבוא לקחת אותו...פשוט נשברתי... יום שישי בצהריים... הם עוד לא התקשרו... אמא שלי התקשרה אליהם פעמיים והם אמרו לה שהוא בסדר...היא לא יודעת אם להאמין להם ובכל מקרה ממשיכה בחיפוש אחרי מקום חלופי... היא לא בטוחה שזה המקום המתאים בשבילו... ואז מה...? עוד פעם נעביר אותו דרך החוויה של שינוי מקום ? למישהו יש המלצות על מקומות טובים באמת עם מחלקות סיעודיות ותשושי נפש באיזור השרון ? שוב תודה, עופר.

 

[ofer atad]

ועוד שאלה...

אמרו לנו במקום ללכת ולא לבוא היום על מנת שיוכלו לייצב אותו... מה אתם אומרים ? מצד אחד אולי יש בזה משהו... מצד שני מי מכיר אותם ? האם אפשר לסמוך עליהם ? אולי צריך להפגין נוכחות בכל זאת ? ומה איתו אולי הוא רוצה לראות אותנו ?

 

[מני בר]

היי עופר

ראשית אתה יכול לשרשר את הודעותיך להודעה המקורית. אתה נכנס להודעה ומוסיף : תגובה ממה שאני שמעתי זו השיטה.לייצב כך. לגבי המקום תוכל לספר פרטים(אם נוח לך גם במסרים-הפונקציה שקיימת בצד שמאל למעלה). המלצתי לך על שני מקומות רצינים וטובים האחד בתל השומר והשני ברעננה. אני שואל שוב האם נועצתם באיש מקצוע-רופא ועובדת סוציאלית??

 

[ofer atad]

על פאלאס ותשובה..

מני שלום, הפאלאס נמצא צמוד לבית חולים איכילוב. המקום מעוצב מאוד יקר ויש בו מחלקות שונות. כיום יש בו 16 דיירים. המקום פתוח 3 חודשים בלבד. בשני המקומות עליהם המלצת היינו...אמא שלי הזדעזעה גם בוורה סולומון וגם במרכז האלצהיימר בתל השומר. מה שאנחנו שואפים לו זה מקום שיהיה לו כמו בית...שייתנו לו טיפול מצויין, תנאים טובים ושיהיה חם ונעים כמו בית...לא משהו שנראה מנוכר כמו מחלקות בית חולים... אנחנו בקשר עם הרופאה שטיפלה בו טרם האישפוז...עובדת סוציאלית ?...איזו ? האם שמעת משהו על גליל ים ?...או מקום בהוד השרון שנקרא גן שלווה ? עופר.

 

[מני בר]

היי

טוב שאתה אומר. כי שמעתי המלצות על המקומות האלה. פאלאס אני מכיר ואני יודע שמאוד מפואר.שם קנו מיטות קצרות לחולים??? ממ..

אם המיטה מפריעה תדרשו שיקנו מיטה חדשה. בכסף שאתם משלמים שישן בנוחיות. גן שלוה הוא בית הורים נכון? נדמה לי ששמעתי המלצות. אני מציע לך להכנס דרך האינטרנט בגוגל ולקרוא פרטים על מקומות שונים. התכוונתי אם יש גריאטר שבדק אותו כי יכול להיות שהתדרדרות החדה כתוצאה מתרופות או מהזיהום שהיה לו ובכלל לאזן אותו תרופתית. בפאלאס בסיעודית יש עוד תשושי נפש? כי יש להם גם מחלקה נפרדת לתשושי נפש במצב טוב... אה עוד מקום בצומת בני דרור פרותיאה בכפר,בקרתם?

 

[מני בר]

עשיתי לך חיפוש...

 

[מני בר]

ניסיון נוסף

 

[ofer atad]

מני תודה...

 

[ofer atad]

תשובה

מיטות קצרות...המיטות הם באורך 2 מ' בדיוק עם מעקים שאי אפשר להזיז. אבא שלי 1.85 שזה לא ממש ענק... מספיק שהוא ישן עם הראש על הכרית ולא צמוד עם הראש לקרש הוא נתקע עם הרגליים וגם בן אדם בריא זה היה משגע... גן שלוה הוא אכן בית הורים... הוא מקבל אנטיביוטיקה מאז שהתחיל את האישפוז בבית החולים. עשו שם את כל הבדיקות (דם, שתן, CT, ניקור מותני) ולא נמצאו שום ממצאים. בפאלאס בסיעודית יש עוד תשושים אבל מעט... פרוטיאה בכפר מקום מצויין אבל רחוק... אמא שלי גרה בהרצליה... מה עושים אם התחושה שאנחנו לא סומכים עליהם בפאלאס ?