רוצה לשתף

[יונה לבנה 1]

רוצה לשתף

אשמח לתגובותיכם ביום חמישי פיצי הקטנה שלי שואלת אם היא יכולה לישון אצל אביה כי הוזמנה למסיבה ע"י חבריה מטבעון,אני כמובן עניתי בחיוב ואפילו בשמחה על החברים המקסימים שממשיכים לשמור עימה על קשר,ואז הוסיפה שהם מזמינים אותה גם לכיפור לרכיבה על אופניים .עניתי בשמחה שאין בעיה בכלל. כך היה ,יצאנו לדרך ביום שישי ,נשיקות וחיבוקים אני לדרכי והיא לעולמה המאושר. יום שבת היא שואלת ,אמא זה באמת בסדר שאני כאן ואת שם? זה לא פוגע בך? מישהו שיסביר לי מהיכן זה בא? מעולם לא שידרתי ולא חשבתי בליבי שהיא לא מתחשבת או שזה מציק לי או גורם לי לקינאה,מהיכן חוסר הביטחון של הקטנה? אשר רוב הזמן נמצאת איתי ואביה מבלה איתנו כאן את רוב זמנו? איך הקטנים האלה שומעים דברים שלא קיימים בכלל? תארו לעצמכם שישנם עוד ילדים שלא מורעלים ע"י האקסיות ולא נפגשים עם אביהם מאותן סיבות ניסתרות?

 

[רפסודה]

אישה אהובה

אולי הילדים הפיציים שלנו מדברים בינם לבין עצמם, מספרים ביניהם על דברים של ילדים, ועל דברים של מבוגרים.... כילדה, החברים שלי סיפרו לי כל מיני דברים על ההורים שלהם, וגם אני בתור ילדה סיפרתי. אנחנו ההורים - אנחנו לא החשיפה היחידה והבלעדית בחיים של הילדים שלנו.

 

[rolan]

התרגשות ../images/Emo23.gif

גרמתן לי, אתן, שתיכן... האחת בהודעתה והשנייה בהופעתה

שמחתי לשתיהן... עכשיו לשאלתך יונה'לה... אני חושבת שיש לי תשובה (כלשהי...) לשאלה הזו, שבעיני לא תמוהה כלל... לפני שנה + עת הייתי לבד, ללא אוהי בחיי, הבנות שלי ובעיקר שבלולית דיברו כך... היא תמיד דאגה, אמא - מה יהיה? תהיי לבד בשבת/בחג/במסיבה וכו' וכו'... ואני, תמיד תמיד, הרגעתי אותה, שטוב לי, שאני אוהבת להיות לפעמים לבד (אפרופו... יונה?... מקשיבה?) שממש לא רע לי... היום, המצב שונה מאוד... היא "מרחמת" על אביה, לו אין בת או בן

זוג... הוא כעת מושא רחמיה ודאגותיה... ומכאן הבנתי שבעצם כך הן "לוקחות" אחריות, מרגישות נקיפות מצפון, שהן מבלות/שמחות/יוצאות/חוגגות עם חברים בזמן שאנחנו "מסכנים לבד בבית... לא צריך להעצים את התחושה הזו אצלן, אף שאני בטוחה שאת עושה הכל למען לא... ככה זה - יונה/לה

 

[יונה לבנה 1]

רולנית יקירתי ../images/Emo25.gif

כזאת פיצי וכבר לוקחת אחריות? לגבי המצפון שלה ,אני חיבת לדבר איתה על כך ,רק המחשבה על כך שהיא מתמלאת רגשות אשם מפני שהיא נהנת ואנחנו קצת פחות עושה לי רע בנשמה. תודה שהדלקת לי אור אדום.

 

[יונה לבנה 1]

שלום לך ../images/Emo25.gif

שמחה לראות אותך עוגנת בנמלינו כן את צודקת יקירתי ילדים בונים מגדלים בחול ....עם עצמם ועם חברים, אנחנו באמת לא חשיפתם היחידה. אל תברחי ,הים סוער בואי שבי לנוח כאן הרבה יותר בטוח.

 

[יונה לבנה 1]

מישהו יגיד לי בבקשה היכן הסיפור ?

של רפסודה

 

[הפרי האסור 2003]

זה לא מהאקסית

זה מהמחשבות שלה. היא יודעת שאם היא איתך היא לא עם אבא ואם היא עם אבא היא לא איתך. תמיד היא לא תהיה עם מישהוא וכפי שהיא מכירה את זה מסביבתה הקרובה כגון חברות, הזמנות למסיבות ולימי הולדת. אלו מקסנותיה האישיות ואין להם קשר למה שאת משדרת.

 

[יונה לבנה 1]

פרי מתוקה

כן אלו מחשבותיה אבל אנחנו כמעט כל הזמן יחד עם אבא וממש לא משדרים מסכנות אלא להפך יש הרבה יותר שמחה ואושר בחיינו כרגע ,אני ממש לא רוצה שהיא תרצה אותי ותוותר על חיי החברה שלה כי מצפונה אינו נקי,או תתרחק מאביה מאותה סיבה. תודה

 

[הפרי האסור 2003]

זה לא משנה שאתם

כל הזמן עם אבא מפני שאתם לא תמיד יכולות להיות כל הזמן עם אבא. גם לי היו מחשבות כאלו (ועדיין יש) למרות שלא נראית פגיעה על פני השטח על פי בחירותיי.

 

[יונה לבנה 1]

פרי לא הבנתי

סליחה את מוכנה להסביר?

 

[הפרי האסור 2003]

כמובן../images/Emo13.gif

יש רגעים בהם היא צריכה לבחור אני מניחה עם מי להיות לדוג' היכן לבלות את יום כיפור או שבא לה לבלות אותו אצל אחד מהצדדים. ואז היא חושבת לעצמה איך זה ישפיע על אבא או על אמא מפני שביום כיפור אמא, הילדה ואבא לא נמצאים ביחד ואז זה או אמא או אבא. אולי אבא יפגע אם ארצה להיות עם אמא? היא בטח חושבת לעצמה אולי אמא רוצה שאהיה איתה עכשיו? אלה דילמות שמעסיקות אותה ללא קשר למה שהיא רואה אצלכם.

 

[יונה לבנה 1]

תודה פרי הבנתי../images/Emo127.gif

 

[אסתיהאחד]

../images/Emo20.gifמוכרחה לספר לכם

כשבני מגיע עם משפחתו מרוסיה הוא בבעיה קשה. אבא ואמא שלו גרושים.זה כבר שני בתים לבקר. הורי אשתו גרושים זה כבר 4 בתים.ויש אחים ואחיות ודודות. וכמובן כולם רוצים נתח מהם עד שסוף סוף הגיעו לארץ. לא פשוט להם המחוייבות והרצון לרצות את כולם. הם חוזרים למקום שליחותם עייפים מאד. לא פשוט להם לילדים שרוצים להיות בסדר עם כולם

 

[יונה לבנה 1]

אסתי

אני בהחלט מבינה את הקושי בחלוקת הזמן,זה לא פעם קורע מבפנים . כך מרגיש בני הגדול בכל יציאה לשבת מהצבא, אבא,אמא,סבא וסבתא,חברה.....

 

[בונוסית]

הי יונה

דיברת איתה על זה? שאלת אותה למה היא דואגת לך? אין כמו שיחה קטנה לעשות קצת סדר. לפעמים גם על דברים פשוטים. ילדים לוקחים לפעמים את כול העולם על הכתפים ואנחנו צריכים לעזור להם להוריד אותו... חמודה הפיצי שלך, כנראה היא רגישה כמוך...

 

[יונה לבנה 1]

תודה בונוסית

אגב מזמן לא ראיתיך כאן,הכל בסדר? עדיין לא דיברנו אבל בהחלט השיחה בדרך ,והדיווח בהתאם. פיצי רגישה מאד כמו כולנו,אני חושבת שכולם רגישים ,השאלה איך בנינו את החומות?

 

[גבר בדרכו שלו]

לפעמים

לא צריך להשקיע בדברים או לפתח אותם יותר ממה שהם. יש דברים שנשמעים מהסביבה הקרובה(משפחה)או מסביבה יותר רחבה(חברים/ות) ואז ילד ברפלקס מידי שואל או מסתקרן וזהו.אני לא נכנס למה שנשאל כאן מה המשמעות ומה ההשלכות רק אומר שיש מצבים שהם חד פעמיים שתשובה קצרה תספק והיה כלא היה.

 

[יונה לבנה 1]

גבר

זאת נבדוק בהמשך ונקווה שזאת הרגשה חד פעמית,אך ילדים בודקים כל הזמן,ואם הם מצפוניים יהלכו על ביצים כדי לא לפגוע. תודה

 

[סביב השעון]

הגנה

נראה לי טבעי שילדים רוצים להגן על אהובם. מצער, מעצב ובכלל. לא צריך X לא צריך רגשות אשם. הם חונכו להיות מוגנים - אז משתמע מזה שבסופו של דבר הם יהיו מגינים ומגוננים....

 

[יונה לבנה 1]

סביבונת

כל דבר שקורה הוא טבעי ,מציק לי נורא שהיא בוחרת להיות קורבן ואולי לוותר על כיופים שלה לטובת הוריה. מחר היא תראה אותי עצובה ולא תלך לחוג בכדי להשאר איתי בבית....היכן הגבול ? ואיך מכוונים אותה לחשוב על עצמה?