רוצה לשתף
שלום לכולם, המקרה שלי נגרם מבורות ולכן הייתי רוצה לשתף כמה שיותר אנשים כדי שלא יעברו את אותו הדבר. לפני כשנה וחצי התחלתי לעבוד במפעל עם מכונות הרכבה מכאנית. עבדתי כל יום במשך 12 שעות, חלק מהזמן בלי אזניות ורוב הזמן עם דיסקמן בעצמה של פול ווליום כדי להתגבר על רעש המכונות!!!!!!!! לאחר תקופה של 11 חודשים (בהם הרגשתי ירידה בשמיעה אך התעלמתי) טסתי להודו לטיול שתוכנן להיות כשנה. זמן קצר לאחר הגיעי להודו התחלתי לשמוע את הדופק חזק בשתי האזניים. התעלמתי. לא רציתי לחזור לישראל והלכתי שם לרופאי אף אוזן גרון, שלא ממש הבינו מה הבעיה וגם לא הייתי תחת מעקב של אותו הרופא. לאחר 7 חודשים התחלתי גם לשמוע צפצופים באוזן שמאל וזה נמשך עד היום, כלומר 3 חודשים, כשהטינטון מופיע לסירוגין - יכול להופיע שבוע כן שבוע לא, מה שנותן לי קצת תיקווה שאולי זה לא לתמיד. כעת אני שבוע וחצי בארץ, הייתי אצל רופא א.א.ג ועוברת סדרת בדיקות כדי לברר את המצב. כרגע אני בחוסר וודאות עד גמר הבדיקות, מה שמשאיר קצת פתח לאופטימיות כל עוד לא הונחתה ה"גזירה" (כלומר כל עוד לא אמרו לי"יש לך טיניטוס ואין מה לעשות") אבל אני לא משלה את עצמי, אם זה נשמע כמו טיניטוס ומריח כמו טיניטוס אז זה טיניטוס, שאני גרמתי לעצמי בגלל טיפשות יתר והתעלמות. כיום אני מתגעגעת לימים שבהם שמעתי "רק" את הדופק שמשתולל באוזן ימין, כעת אני שומעת גם את הצפצוף באוזן שמאל. הצפצוף לא אחיד - כלומר הטון עולה ויורד ומשתנה מה שמקשה על ההתרגלות. מקווה שגם אם רק בן אדם אחד במקרה יקרא את מה שכתבתי וידע להזהר בעתיד, לפחות עזרתי למישהו להמנע מהסיוט הזה. בכל אופן, אני משכנעת את עצמי, יש דברים כמובן יותר גרועים, את השמיעה אולי אפשר יהיה לשפר עם מכשיר שמיעה ועם הצפצופים אני אצטרך ללמוד לחיות. בהתחלה הגדרתי את הצפצופים כמו קול של "בית קברות", עכשיו אני מנסה להתייחס אל זה בצורה קצת יותר חיובית, כמו למשל "הטלוויזיה פתוחה על ערוץ 1 מאוחר בלילה" (כשהייתי קטנה אבא שלי היה נרדם מול הטלוויזה והייתי מתעוררת מהצפצוף וקמה לכבות אותה). כיום אני מנסה להכניס את יצמי ל"מוד" הזה כך שהצפצוף לא יהווה גורם מטריד/מפחיד. הקיצר, באמת יש דברים יותר גרועים אפילו לא צריך לפרט. אשמח לשמוע תגובות. יום טוב לכולם נועה
שלום לכולם, המקרה שלי נגרם מבורות ולכן הייתי רוצה לשתף כמה שיותר אנשים כדי שלא יעברו את אותו הדבר. לפני כשנה וחצי התחלתי לעבוד במפעל עם מכונות הרכבה מכאנית. עבדתי כל יום במשך 12 שעות, חלק מהזמן בלי אזניות ורוב הזמן עם דיסקמן בעצמה של פול ווליום כדי להתגבר על רעש המכונות!!!!!!!! לאחר תקופה של 11 חודשים (בהם הרגשתי ירידה בשמיעה אך התעלמתי) טסתי להודו לטיול שתוכנן להיות כשנה. זמן קצר לאחר הגיעי להודו התחלתי לשמוע את הדופק חזק בשתי האזניים. התעלמתי. לא רציתי לחזור לישראל והלכתי שם לרופאי אף אוזן גרון, שלא ממש הבינו מה הבעיה וגם לא הייתי תחת מעקב של אותו הרופא. לאחר 7 חודשים התחלתי גם לשמוע צפצופים באוזן שמאל וזה נמשך עד היום, כלומר 3 חודשים, כשהטינטון מופיע לסירוגין - יכול להופיע שבוע כן שבוע לא, מה שנותן לי קצת תיקווה שאולי זה לא לתמיד. כעת אני שבוע וחצי בארץ, הייתי אצל רופא א.א.ג ועוברת סדרת בדיקות כדי לברר את המצב. כרגע אני בחוסר וודאות עד גמר הבדיקות, מה שמשאיר קצת פתח לאופטימיות כל עוד לא הונחתה ה"גזירה" (כלומר כל עוד לא אמרו לי"יש לך טיניטוס ואין מה לעשות") אבל אני לא משלה את עצמי, אם זה נשמע כמו טיניטוס ומריח כמו טיניטוס אז זה טיניטוס, שאני גרמתי לעצמי בגלל טיפשות יתר והתעלמות. כיום אני מתגעגעת לימים שבהם שמעתי "רק" את הדופק שמשתולל באוזן ימין, כעת אני שומעת גם את הצפצוף באוזן שמאל. הצפצוף לא אחיד - כלומר הטון עולה ויורד ומשתנה מה שמקשה על ההתרגלות. מקווה שגם אם רק בן אדם אחד במקרה יקרא את מה שכתבתי וידע להזהר בעתיד, לפחות עזרתי למישהו להמנע מהסיוט הזה. בכל אופן, אני משכנעת את עצמי, יש דברים כמובן יותר גרועים, את השמיעה אולי אפשר יהיה לשפר עם מכשיר שמיעה ועם הצפצופים אני אצטרך ללמוד לחיות. בהתחלה הגדרתי את הצפצופים כמו קול של "בית קברות", עכשיו אני מנסה להתייחס אל זה בצורה קצת יותר חיובית, כמו למשל "הטלוויזיה פתוחה על ערוץ 1 מאוחר בלילה" (כשהייתי קטנה אבא שלי היה נרדם מול הטלוויזה והייתי מתעוררת מהצפצוף וקמה לכבות אותה). כיום אני מנסה להכניס את יצמי ל"מוד" הזה כך שהצפצוף לא יהווה גורם מטריד/מפחיד. הקיצר, באמת יש דברים יותר גרועים אפילו לא צריך לפרט. אשמח לשמוע תגובות. יום טוב לכולם נועה