רוצים לאמץ ילד? לא במדינת ישראל

[אופק L]

רוצים לאמץ ילד? לא במדינת ישראל

הודעתו של משתתף בשם "דין" מפורום אימוץ של YNET. אני מרגיש את הכאב, אני מבין בדיוק מה שהוא אומר. מה דעתכם לגבי ההודעה והתגובות לה, האם נידונו לחיים נטולי ילדים? האם הילדים היחידים שנפגוש הם אלה שעומדים בלילות בגן העצמאות ומוכרים את גופם? (סליחה על הקיצוניות).

 

[חנה בית הלחמי]

אופק, קיימת האפשרות להומואים

לאמץ בחו"ל או אימוץ ע"י אחד מבני הזוג של ילד גדול יותר. חוק האימוץ בארץ הוא בעייתי ומגביל בעצם את רווחת הילדים לפני כל דבר אחר, אבל מעטות המדינות שיש בהם לצערי חוקים טובים יותר....אנחנו מרבים להתייחס להולנד וסקנדינביה כמודל אבל הן מיעוט ובמיעוט.

 

[אופק L]

את צודקת חנה, לצערי

כנראה עוד לא הבינו מה בדיוק הקטע בין זוג גייז, סטריאוטיפים חזקים ממציאות וגם תדמית ה-TINK TWO INCOMES NO KIDS - פופולרית מאוד ומקובלת (מה כל כך מקובל בהגדרת סגנון חיים שמהותו היא ללא ילדים? ). בכל מקרה מדובר על אימוץ של ילדים מעל גיל 8-9, ההורה (במקרה הזה גבר הומוסקסואל) לא חווה את ההרגשה האמיתית של ילד שמתחיל ללכת והולך לכיתה א´. מצד שני אפשר גם להבין את האנשים בממסד לא? התדמית על הגייז כל כך מושתתת בתוך החברה, שאף אחד לא מוכן לקחת ילד מפנימיה ולשים אותו בבית עם זוג גברים. מבחינתם זה כאילו לדפוק אותו עוד קצת, להגיד לו "הנה, יש לך זוג הורים הומואים - ועכשיו כל הילדים יצחקו עלייך". והרי רוב הילדים בגילאי 9 שנמצאים בבתי יתומים, הם ילדים עם בעיות, שאף אחד לא רצה לאמץ עד שהם הגיעו לגיל הזה. שני הצדדים באיזה שהוא אופן יוצאים מופסדים מהסיפור הזה. הפתרון לדעתי הוא אם פונדקאית, או קשר עם אישה מחוץ לקשר עם בן הזוג (קשר שמקובל על שני הצדדים, חיים בעצם כמו הורים גרושים). ותודה על השתתפותך כאן, דעותייך חשובות מאוד

 

[חנה בית הלחמי]

אופק - את דעתי על פונדקאות אמרתי

במקומות אחרים. זה סוג של אביוז לנשים לטעמי ואני נגד. מוסרית, ערכית, בריאותית לאם הנושאת, פסיכולוגית, נפשית, רגשית לילד שאימו האמיתית לא מגדלת אותו וכדומה. זה כמעט מפלצתי בעיני. ילדים גדולים הם סוגיה מורכבת (אגב, הם נחשבים לדעתי לגדולים כבר מגיל 3-4 אבל כדאי אולי לברר את זה עם מיכל מפורום אימוץ). יש להם משקעים קשים לעיתים וצריך יותר מסתם אהבה ורצון כדי להתמודד איתם, שלא לדבר על בעיות בריאות. אימוץ בחו"ל או קשר עם אם בארץ לגידול משותף נראים לי פתרונות זמינים וטובים. זול יותר כמובן לבחור באפשרות השניה.

 

[augustus]

האם האמיתית

היא בעיניי האם שמגדלת את הילד. הקביעה כי רק האם הביולוגית היא האם האמיתית היא מבחינתי כמו הקביעה שאמא + אבא זאת משפחה נורמלית. לגבי יחסך לפונדקאות (לחנה): אני חושבת שהיחס הזה נגזר מתפיסתך את ההריון והאמהות, וזה לא מספיק בעיניי כדי להשליך על האחרים ברמת החוק. לאמא שלי הרעיון של אישה שלא רוצה להיות אם השמע מזעזע, לאנשים רבים כולל אותך הרעיון של אישה שבוחרת ללדת עבור מישהו אחר נשמע מזעזע, אבל בסופו של דבר אין כאן בעיה מוסרית גורפת, לכן לדעתי יש מקום לתת לא/נשים לבחור.

 

[חנה בית הלחמי]

פיספסת את הסיבה...

מה שמזוויע בעיני הוא לא בחירתה של אישה להיות פונדקאית אלא השימוש שמישהו אחר עושה בגוף הזולת. הריון הוא חוויה מהותית מהבט בריאותי, הורמונלי, שחיקת הגוף, נפשי, רגשי. אישית אני מגדירה את החוויה כטראומה פיזית-נפשית. העובדה שיש נשים אלטרואיסטיות דיין לשלם את המחיר למען אושר של מישהו אחר, אינה הופכת את השימוש שאותו מישהו עושה בגופה ללגיטימי בעיני.זה קשרור למוסר ואתיקה, לא לאמהות / הורות.

 

[augustus]

זה לא אלטרואיזם

לאלץ מישהו או מישהי לעשות הקרבה כמו שאת מתארת זה באמת לא הוגן. כשאני מדברת על הפונדקאות אני מתכוונת לא לניצול מהסוג המתואר אלא לעסקה כלכלית. אני מניחה שחווית ההריון נתפסת באופן שונה על ידי נשים שונות. מידת הטראומטיות של החוויה הזאת לא בהכרח זהה עבור כולן, ומהותיותה מבחינה נפשית ורגשית עשויה להיות באופן חלקי תלוית חינוך ותרבות. בכל אופן, רוב הנשים עוברות את חווית ההריון, אבל הן עושות את זה על מנת להביא לעולם ילדים שיגודלו על ידיהן, סיבה שהיא מוצדקת בעיניך. אז תני למישהי אחרת להחליט שהכסף נראה לה סיבה מוצדקת לא פחות, מה גם שאולי גם עניין ההריון נתפס בעיניה לא במאה אחוז זהה למה שהוא בעינייך.

 

[Ms. Librety]

זה תלוי איך שמסתכלים על זה

אם יש מישהי שמוכנה לעשות כזה דבר, בשביל מישהו אני מעריכה אותה ביותר. אם יש למישהי חברה, שמוכנה בשבילו ללדת ילד, זה אצילי ולאו דוקא אכזרי. אם מישהו קרוב לי היה מבקש ממני ללדת בשבילו הייתי מוכנה... באמת שכן.

 

[אמיר הייטנר]

אני ממש מעריץ אותך בשל דברייך אלה! ../images/Emo23.gif

 

[אמיר הייטנר]

איפה בדיוק "השימוש" שנעשה בגופה?

ברגע שיש כאן בחירה מלאה ולא כפיה, אני באמת לא רואה את השימוש או הניצול בגופה ? ושלא תביני אותי לא נכון, אני עצמי די אמביוולנטי בעניין הזה. אבל לא בשל "הניצול" או "השימוש" בגוף האישה, כי בעיני זה פשוט לא כך. אגב, ישנם מקרים של נשים שבחרו להיות פונדקאיות לא רק משיקולים כלכליים, אלא משיקולים אידיאולוגיים ורצון לעזור לזוגות שאין באפשרותם להביא ילדים לעולם. לא מזמן ראיתי תוכנית טלוויזיה בנושא (בארה"ב), והיו שם נשים מאושרות (לאחר מעשה) בשל נתינת החיים שהן נתנו לילד שיזכה להורים טובים. הסיבה שאני אמביוולנטי קשורה לעניין אחר שעליו דיברת רק ברמיזה, אבל דווקא הוא המרכזי לדעתי. הבעייה היא שיש הרבה מקרים של נשים שהיו מעוניינות בכך תחילה, אולם לאחר ההריון והלידה הן נקשרו לילד ורצו אותו (היה לפני כמה שנים מקרה מפורסם בארץ, שהוכרע בבית משפט לטובת זוג ההורים ולרעת הפונדקאית אם אינני טועה). את המקרים האלה קשה לאף צד לצפות מראש, וכשהם קורים זה מאוד אכזרי וטראגי לכל הצדדים המעורבים. זאת הדילמה היחידה שיש לי בעניין.

 

[חנה בית הלחמי]

בוא נחיל על זה את המבחן הידוע...

אם יש ילד או ילדה בני 14 שמוכנים מתוך אהבה ונתינה ורצון לקיים אתך יחסי מין, האם זה ניצול או לא ? פונדקאות לטעמי היא אבסולוטית ניצול, וניצול הכי ציני שיכול להיות. אביוז בכל מובן לנושאת ההריון. העובדה שהאישה הנ´ל לא רואה בזה אביוז איננה רלוונטית היות ואין לך אפשרות למפות את כל הוריאציות של המבנים הנפשיים המורכבים של בני האדם (כמוה כאותו נער או נערה דמיוניים מהשורה הראשונה להודעה זו). והעובדה שגבר הומוסקסואל שיכול ליצור תא משפחתי אלטרנטיבי עם לסבית, סטרייטית או ע"י אימוץ, בוחר באביוז המוסרי-אנושי הזה כפתרון אינה נזקפת לטובתם.

 

[Ms. Librety]

אני ממש לא

מסכימה. אם יש הסכמה הדדית, אז איפה האביוז?! זה דבר אצילי ביותר! וזה לא כזה ביג דיל, פשוט ככה יצא בנשים יכולות ללדת, וגברים לא (לפחות בנתיים). אז אם אישה מסוגלת להעניק מתנה יקרת ערך זו לזוג, שהיא חושבת שהם באמת יוכלו לגדל אותו, ולדאוג לו אז אין בזה שום ניצול והתעללות או וואטאבר. קרבת הדם לא מזיזה לי בגרוש. זה שלמישהו יש אתאותו סוג דם זה לא הופך אותו להורה! ההורים הביולוגים הם אלה שמגדלים את הילד, אלה שדואגים לו מפרנסים אותו אלה שאוהבים אותו. לא אלה שילדו אותו. הורה זו הגדרה - לא עובדה!

 

[חנה בית הלחמי]

יש לי שאלה (לא קנטרנית)

האם עברת הריון ולידה ?

 

[Ms. Librety]

לא ואני

יודעת שאת הולכת לומר שאני לא יודעת את המאמץ הכרוך וההקרבה וכו´ אבל ממש לא אכפת לי. הייתי מוכנה לעשות את זה.

 

[חנה בית הלחמי]

מה שאת לא חווית אלו הם לא המאמץ

וההקרבה. מה שלא חווית ממקור ראשון הם השינויים הבריאותיים, ההורמונליים, הסיכון (כולל עד סיכון חיים), אובדן זמני של יכולות שונות, סיכון לעצם קיומם של הריונות נוספים, שינויים רגשיים ונפשיים, סבירות של 30% לדיכאון (כימי לחלוטין) בדגות שונות, מצוקות מבחילות ועד לכאבי תופת רציפים, כאבי לידה, לעיתים החלמה איומה ועוד - כל אלו הם שהופכים את עצם השימוש בגוף של אישה אחרת לניצול מביש, מבזה, אביוז מוסרי. גם אם היא הסכימה.

 

[אמיר הייטנר]

אני חייב להודות שהדברים האלה שאמרת

גורמים לי להרהר שנית בנוגע לדעתי בנושא.

 

[ofelya]

עברתי גם עברתי הריון

אז ככה - עברתי הריון (וכמובן לידה ) ויש לי ילד בן שנתיים . ואני רוצה להיות פונדקאית. (טרם מצאתי זוג מתאים בגלל בעיית יהדות קטנה) מבחינתי זו דרך מצויינת לעבוד תוך כדי לימודים מבלי לפגוע בזמן שלי עם הבן. בנוסף , נראה לי כי אם האם הנשאית יודעת מראש שהילד לא יהיה שלה המחויבות הרגשית וההקשרות לעובר אינם באותה רמה. נכיוון שיש תנאים מאוד מגבילים על הפונדקאות בארץ - כמו גיל ומצב משפחתי , ובדיקה פסיכולוגית - לא נראה לי שיש כאן התעללות באם הנשאית , התהליך לאישור הפונדקאות הוא ארוך מאוד וכולל אישור ועדה מיוחדת . אין כאן החלטה של רגע ויש הרבה זמן לחשוב לפני שההריון עצמו מתחיל, כך ששני הצדדים יודעים למה הם נכנסים .

 

[בן טל-שחר]

זוהי הוכחה לכך שיכולה להיות

פונדקאיות מודעת, נפלאה, המוענקת באהבה ובמודעות מלאה, מתוך בחירה.

 

[אמיר הייטנר]

2 הערות

1. איך את יכולה להשוות ניצול קטין/ה, להחלטה בדעה צלולה של אדם בוגר? 2. המשפט האחרון שלך ממש מקומם אותי. ללא קשר לדעה שלך בנושא עצמו (פונדקאות), מאוד מפריע לי ההכללה של "אינו נזקפת לטובתם". ההחלטה לבחור בדרך הפונדקאות של אותו גבר הומוסקסואל, היא אולי (על פי תפישתך) אינה נזקפת לטובתו, אבל למי התכוונת ב"טובתם" ? אגב, רוב מקרי הפונדקאות אינם קשורים להורות הומוסקסואלית.

 

[חנה בית הלחמי]

אז ככה

גם קטינות וקטינים מואשמים לרוב שנכנסו לקשר בדיעה צלולה....דעתם סובייקטיבית ומושפעת כמו כל דיעה ויש סוגים של נתינה שהמחיר עליה הוא כ"כ גדול, שההסכמה אין פרושה "דיעה צלולה" כפי שאתה מן הסתם מגדיר אותה. לגבי המשפט האחרון - אני מתנגדת לפונדקאות מסיבות שפרטתי וודאי שחושבת ששימוש כזה בגוף של אישה אינו נזקף לטובת המשתמש. למה ציפית ממני בדיוק ?