חנה
נראה לי שאת רואה את הנושא מכיוון אחד בלבד, שבו גוף האישה מנוצל למטרת אחר.אבל זה לא בדיוק נכון. דבר ראשון את חייבת לזכור שהאישה בוחרת לעשות את זה, ויש לזה משקל מאוד רציני שאי אפשר להתעלם ממנו; בנוסף לזה ישנם מקרים שאם פונדקאית לא יכולה לגדל ילד (מסיבות כאלו או אחרות) ובוחרת להביא ילד לעולם שלא היא תגדל. עצם השימוש שלך במילה ABUSE הוא לא נכון, מפני שאין כאן ניצול למטרות רעות למרות השחיקה הפיסית, הנפשית והאמוציונאלית. לא הכל אפור כל כך, ויש מקרים קיצוניים לכל כיוון. חלק ממעגל החיים הזה הוא לפעמים הקרבות, ואנחנו בוחרים אם לעשות אותן או לא. עוד נקודה היא הדוגמאות שהעלית שלא משקפות ולא בקצת את המקרה של אם פונדקאית. את מדבר על קטינים ויחסי מין, ואת שוכחת שעצם ההגדרה של קטין היא נושא קבלת האחריות למעשיו, ולכן אין בכלל אפשרות להשוות בין החלטה בין 2-3 אנשים מבוגרים לבין החלטה של קטין. ממה שאת כותבת, אין במציאות שלך מצב בו אישה תבחר לתת ´נתינה עם מחיר כ"כ כבד´. ונקודה אחרונה לסיום. אני כן חושב שזה תהליך מאוד מורכב לכל המשתתפים בו, ואני חושב שצריך לבחון אותו (בעזרת פסיכולוגים ויועצים) ולהיווכח שכל המשתתפים בו מבינים את הצעד אליו הם ניגשים. מעבר ל´עיסקה´ יש כאן ציון דרך לאישה, לזוג ולילד וחשוב להבין איפה כל אחד נמצא כשבאים לעשות ´הסכם חיים´ שכזה.
נראה לי שאת רואה את הנושא מכיוון אחד בלבד, שבו גוף האישה מנוצל למטרת אחר.אבל זה לא בדיוק נכון. דבר ראשון את חייבת לזכור שהאישה בוחרת לעשות את זה, ויש לזה משקל מאוד רציני שאי אפשר להתעלם ממנו; בנוסף לזה ישנם מקרים שאם פונדקאית לא יכולה לגדל ילד (מסיבות כאלו או אחרות) ובוחרת להביא ילד לעולם שלא היא תגדל. עצם השימוש שלך במילה ABUSE הוא לא נכון, מפני שאין כאן ניצול למטרות רעות למרות השחיקה הפיסית, הנפשית והאמוציונאלית. לא הכל אפור כל כך, ויש מקרים קיצוניים לכל כיוון. חלק ממעגל החיים הזה הוא לפעמים הקרבות, ואנחנו בוחרים אם לעשות אותן או לא. עוד נקודה היא הדוגמאות שהעלית שלא משקפות ולא בקצת את המקרה של אם פונדקאית. את מדבר על קטינים ויחסי מין, ואת שוכחת שעצם ההגדרה של קטין היא נושא קבלת האחריות למעשיו, ולכן אין בכלל אפשרות להשוות בין החלטה בין 2-3 אנשים מבוגרים לבין החלטה של קטין. ממה שאת כותבת, אין במציאות שלך מצב בו אישה תבחר לתת ´נתינה עם מחיר כ"כ כבד´. ונקודה אחרונה לסיום. אני כן חושב שזה תהליך מאוד מורכב לכל המשתתפים בו, ואני חושב שצריך לבחון אותו (בעזרת פסיכולוגים ויועצים) ולהיווכח שכל המשתתפים בו מבינים את הצעד אליו הם ניגשים. מעבר ל´עיסקה´ יש כאן ציון דרך לאישה, לזוג ולילד וחשוב להבין איפה כל אחד נמצא כשבאים לעשות ´הסכם חיים´ שכזה.
