וזה עדיין לא סותר
את צודקת ברוב הנקודות שלך, אבל זה עדיין לא סותר את חוסר המקצועיות. לגבי הפסקה הראשונה: נכון שלא כל הטיפול מבוצע על ידי המתנדבים. אבל: תזכרי שבמקרים של החייאות לדוגמא (ואחרים), החובש הוא בד"כ היחיד שרשאי לפתוח וריד, ולכן הוא יתעסק עם להחדיר אינפוזיה בזמן שהמתנדבים יעבדו על העיסויים וההנשמות. בנסיעות, החובש הוא היחיד שרשאי לנהוג באמבולנס, ולכן המתנדבים הם אלה שיושבים מאחור ומטפלים. אז אם קורה משהו - עוצרים, והנהג עובר אחורה. אבל מה ההיגיון בזה? למה בארה"ב הם מרשים לעצמם שפרמדיק אחד יישב מאחור ויטפל בחולה בזמן שהפרמדיק השני נוהג? מי שיושב במוקד ומזניק את האמבולנסים יודע מה להזניק, אבל, שלא יהיו אי הבנות, כמעט תמיד כשמזניקים נט"ן מזניקים גם אמבולנס לבן. זה בגלל שיש כל כך מעט נט"נים - 3 במשמרת בתקופה שאני התנדבתי (שוב, בגלל שלא מעסיקים הרבה רופאים ופרמדיקים) - כך שכמעט תמיד יהיה אמבולנס לבן קרוב יותר שיתחיל את הטיפול לפני הנט"ן. והדבר הכי חשוב שצריך לזכור הוא, שההבדל בין חובש ומתנדב נוער הוא 60 שעות קורס (מתנדב נוער - 60 שעות, חובש - 120 שעות, אולי זה השתנה קצת לאחרונה). ההבדל העיקרי הוא הסמכות לפתוח וריד. כך שגם חובש הוא לא עזרה ראשונה אידיאלית במקרים דחופים שבהם זקוקים לתרופות (שאין לחובש סמכות לתת), ולכן אני מדגיש כל כך שהיה עדיף אם היו פרמדיקים גם באמבולנסים לבנים. וזה גם מוביל אותי לפסקה השנייה: הזניקו אותנו ואת הנט"ן באותו זמן, כמקובל במקרי נט"ן, אבל כמו שהסברתי, הגענו קודם כי היינו יותר קרובים מהנט"ן. הנקודה שלי היתה שעדיף היה שבמקומי ובמקום שאר הצוות ה"לבן" היה צוות של נט"ן על האמבולנס, כך שלא היו צריכים לחכות בכלל לצוות נט"ן. ולגבי שמירת החולה ב"אוויר" - אני לא יודע את האחוזים המדויקים, אבל החייאות בסיסיות (כלומר עיסויים והנשמות) הן בעלות אחוזי הצלחה הרבה יותר נמוכים מהחייאות שבהן מזריקים את התרופות ומחברים את המכשירים מוקדם ככל האפשר. שוב, זה בנוגע לנקודה שהעליתי לגבי צוות האמבולנס. חוץ מקמצנות (או חסכנות, איך שתקראי לזה), אין שום סיבה שבלפחות חצי מהאמבולנסים הלבנים יהיה גם לפחות פרמדיק אחד. אז הפרמדיקים יתלוננו שרוב המקרים שלהם זה קשישים מבולבלים, אבל אם זה ישפר את אחוזי ההצלחה בהחייאות, זה שווה את זה, לא? לגבי הפסקה השלישית: זה נכון שיש בגרויות ועבודה, אבל משמרת פעם בשבועיים זה מעט מאוד, מעט מדי. מצד שני, אני מכיר מתנדבים שפעלו בתחנות של יישובים קטנים יותר (לא רק מושבים וקיבוצים אלא גם ערים קטנות ובינוניות), והיו מגיעים למשמרת כל יום או יומיים. זה גם נראה לי מוגזם, אבל זה מראה שתמיד יהיו מתנדבים. גם אצלנו היו עושים השתלמויות ורענונים, אבל ההיקף היה מזערי, וזה היה בעיקר חזרה על החומר שלמדנו ותרגולים. מכיוון שגם ככה החומר של הקורס הוא כל כך מצומצם, ההשתלמויות והתרגולים לא היו שווים הרבה. אני לא יודע איך בדיוק זה פעל אצלכם, אבל אצלנו נהגים לא נהגו לבקש לא להיות עם מתנדבים מסוימים. האחמ"שים + מד"צים סידרו את השיבוצים, ורק במקרים קיצוניים של תאקלים אישיים בין מתנדב מסוים ונהג, היו בקשות ספציפיות לא לשבץ אותם יחד. מד"א הוא ארגון ענק וחשוב, אף אחד לא מכחיש את זה. אבל כשהכוח מתחיל לגרום לזלזול, והמנהלים של מד"א מתחילים לחשוב על פתרונות ייעול כמו לשבץ ילדים בני 16 שיעבדו בחינם במקום להעסיק פרמדיקים וחובשים בשכר, זה כבר גובל בסיכון חיי אדם.
) גורמים להמשך חמצו של הרקמות ולכן מביאים את מערכות הגוף של האקס לעתיד (ענבר תשלטי על עצמך... העחמ"שים לא עושים לי טוב