Brave Spirit
New member
רילוקיישן
שלום,
הסיפור שלנו ארוך מאד אבל אשתדל לקצר מתוך התחשבות בקוראים. אנחנו נשואים 16 שנה עם שני ילדים. הנישואין ידעו עליות וירידות וכרגע מדובר במין שלום קר, מתפקדים, לא בוגדים, משתפים פעולה אבל אין כמעט רגש.
אני גדלתי בארה"ב (לא אזרח אמריקני) והחלום שלי תמיד היה לחזור לשם. השנים חלפו, החיים לקחו אותי לכיוונים אחרים ומאז אני פה בארץ. לאחרונה הוצעה לי משרה בחוף המזרחי של ארה"ב שהיא בגדר הגשמת חלום, גם מקצועית, גם מיקום. וזאת עוד בתקופה כשקשה מאד מאד לקבל אשרות לארה"ב. בהתחלה כשטיפלתי בבקשה, אשתי לא התנגדה. עכשיו כשהכל הסתדר ונשאר רק לארוז ולנסוע. היא החליטה שלא מתאים לה והיא לא רוצה. אציין שהיא עצמאית בתחום שבו אין לה בעייה לעבוד בארה"ב. להיפך, תוכל להתפתח מבחינה מקצועית עם הרבה יותר הזדמנויות. ניסיתי לשכנע ככל יכולתי, הצעתי שניסע לראות בתים ובתי ספר ואת הסביבה שתראה כל מה שאנחנו יכולים להרוויח מהמהלך. היא מתבצרת בעמדתה שזה לא מתאים לה בשלב הזה בחיים. ברור שגם פרידה לא תעזור בגלל הילדים.
יש לי עוד שבוע להחזיר תשובה, עד 1 בספטמבר ונדמה לי שאצטרך לוותר על החלום. תמיד במהלך הנישואין אני וויתרתי הרבה יותר ממנה ותמיד באתי לקראתה בכל דבר, אנחנו גרים בעיר שבה היא רוצה להיות למרות שאני לא אוהב, נתתי לה לבחור את הבית למרות שאני לא אהבתי אותו אף פעם, לרהט אותו לטעמה, לבחור את השמות של הילדים, אפילו חופשות תמיד עשינו איפה שהיא רצתה. הפעם אני פשוט מרגיש שזה יותר מדי ואם היא תמנע ממני את הדבר היחיד שבאמת חשוב לי, אז לא ארצה להישאר עוד ביחד. ושוב, נכון שזה חשוב לי אבל אני משוכנע לחלוטין שזה לטובת כולם, לטובתה ובעיקר לטובת הילדים.
דיעות?
שלום,
הסיפור שלנו ארוך מאד אבל אשתדל לקצר מתוך התחשבות בקוראים. אנחנו נשואים 16 שנה עם שני ילדים. הנישואין ידעו עליות וירידות וכרגע מדובר במין שלום קר, מתפקדים, לא בוגדים, משתפים פעולה אבל אין כמעט רגש.
אני גדלתי בארה"ב (לא אזרח אמריקני) והחלום שלי תמיד היה לחזור לשם. השנים חלפו, החיים לקחו אותי לכיוונים אחרים ומאז אני פה בארץ. לאחרונה הוצעה לי משרה בחוף המזרחי של ארה"ב שהיא בגדר הגשמת חלום, גם מקצועית, גם מיקום. וזאת עוד בתקופה כשקשה מאד מאד לקבל אשרות לארה"ב. בהתחלה כשטיפלתי בבקשה, אשתי לא התנגדה. עכשיו כשהכל הסתדר ונשאר רק לארוז ולנסוע. היא החליטה שלא מתאים לה והיא לא רוצה. אציין שהיא עצמאית בתחום שבו אין לה בעייה לעבוד בארה"ב. להיפך, תוכל להתפתח מבחינה מקצועית עם הרבה יותר הזדמנויות. ניסיתי לשכנע ככל יכולתי, הצעתי שניסע לראות בתים ובתי ספר ואת הסביבה שתראה כל מה שאנחנו יכולים להרוויח מהמהלך. היא מתבצרת בעמדתה שזה לא מתאים לה בשלב הזה בחיים. ברור שגם פרידה לא תעזור בגלל הילדים.
יש לי עוד שבוע להחזיר תשובה, עד 1 בספטמבר ונדמה לי שאצטרך לוותר על החלום. תמיד במהלך הנישואין אני וויתרתי הרבה יותר ממנה ותמיד באתי לקראתה בכל דבר, אנחנו גרים בעיר שבה היא רוצה להיות למרות שאני לא אוהב, נתתי לה לבחור את הבית למרות שאני לא אהבתי אותו אף פעם, לרהט אותו לטעמה, לבחור את השמות של הילדים, אפילו חופשות תמיד עשינו איפה שהיא רצתה. הפעם אני פשוט מרגיש שזה יותר מדי ואם היא תמנע ממני את הדבר היחיד שבאמת חשוב לי, אז לא ארצה להישאר עוד ביחד. ושוב, נכון שזה חשוב לי אבל אני משוכנע לחלוטין שזה לטובת כולם, לטובתה ובעיקר לטובת הילדים.
דיעות?