ושוב אתה מגלה את הילדותיות הקיצונית שלך
לא קשה לעבור עם משפחה לארץ אחרת? כי שמעת מהמון המון אנשים שהיו שם והיו כולם מרוצים ואתה "גדלת" שם וזו זכורה לך כחוויה?
זה קשה מאוד לעבור לארץ אחרת. ואם תצא מהאגואיסטיות שלך ותנסה לחשוב מה צפוי לעבור על אשתך ועל הילדים, אולי תצליח להבין, קצת. אם נתמקד בילדים (בקשיים של האשה התמקדתי בהודעה אחרת), הם יפרדו מהמשפחה המורחבת שלהם, מהחברים שלהם (קריטי ככל שהילד גדול יותר), ויתחילו ללמוד בבתי ספר עם שפה שונה שאינם יודעים טוב (אם בכלל), יצטרכו להכיר חברים שיש להם קוד התנהגות שונה, לסגנון החיים השונה, לחוסר העצמאות יחסית לארץ. זה לא פשוט בכלל. האם זו סיבה לא לעשות רילוקיישן? לא. כשיש החלטה של ההורים שזה מה שיעשה טוב למשפחה, למרות קשיי ההתאקלמות שעשויים להמשך זמן רב, אין לילדים ברירה. והחדשות הטובות הן שילדים הם בדר"כ סתגלתנים. אבל להתעלם מהקשיים? להכריז שאין קשיים כי אתה "גדלת" שם והמון המון אנשים דיווחו לך שהיו מרוצים (ולמה לרגע אתה חושב שמישהו ישתף אותך בקשיים שלו)? איזה מין דבר זה? שוב, ילדותי, אגואיסט, נרקסיסט. וגם לגביך, כגודל הציפיות כך גודל האכזבות. ויהיו לך אכזבות, ללא ספק. וברור שאף אחד לא ישמע על האכזבות שלך, לאחרים תספר איזו חויה מדהימה זו ולא היה שום קושי.
