רכבת העמק - מאיר שפירא ראית?
- פותח הנושא יוליקה
- פורסם בתאריך
שפירא מאיר
New member
כן, ראיתי את הכתבה וגם צילמתי
הכתבה בעיקרה עוסקת ברכבת ג'נין (עפולה-שכם) כולל המנהרה שנמצאת בשטחים.
את זאב ארליך "ז'אבו" הכרתי טלפונית כשרצה לקנות ממני את המחקר על רכבת העמק. לא הכרתי אותו ולא ידעתי שמדובר במתנחל פנאט. שאלתי אותו היכן הוא גר כדי להכווין אותו לדרך הקלה להגיע אלי, ואחרי שהוא אמר הוספתי:"אה, מעבר לקו הירוק". התשובה שלו בצעקה היתה:"אתה גר מעבר לקו הירוק".....
לשיחה כמובן לא היה המשך.
הכתבה עסקה רק בחלק קטן מאוד בנושא רכבת-העמק ושם התמקדו על צמח ועל יהודה לבנוני, איש מאוד לא נעים, שקיבל ממני במתנה את המחקר שלי אבל בסיור שעשיתי במלאת 100 שנה לרכבת העמק, הוא כל הזמן ניסה לתקן אותי ולאמר לי שאני טועה (גם אם זה היה נכון, לא עושים זאת לפני אנשים), ואני לא טעיתי. כל מי שמכיר אותי ומדובר במומחי רכבות למינייהם כולל באנגליה וגרמניה, אומרים שאני החוקר הרציני ביותר בנושא. אבל ללבנוני יש זמן לעסוק ביחסי ציבור להיכנס לכל מקום אפשרי, וכך הוא מתפרסם .
לקח לי זמן להבין למה השותף שלו נטש אותו (אני מנחש) וגם בעוד כמה מקומות הודו שלא סובלים אותו.
אין בעיה, בכל פעם שיש אילו כתבות שיטחיות או הרצאות לעמך, הוא שם.
כאשר צריכים מידע רציני (כולל הצוות שתיכנן את המסילה החדשה), הם קוראים לי.
אין לי שום תחרות איתו.
הכתבה בעיקרה עוסקת ברכבת ג'נין (עפולה-שכם) כולל המנהרה שנמצאת בשטחים.
את זאב ארליך "ז'אבו" הכרתי טלפונית כשרצה לקנות ממני את המחקר על רכבת העמק. לא הכרתי אותו ולא ידעתי שמדובר במתנחל פנאט. שאלתי אותו היכן הוא גר כדי להכווין אותו לדרך הקלה להגיע אלי, ואחרי שהוא אמר הוספתי:"אה, מעבר לקו הירוק". התשובה שלו בצעקה היתה:"אתה גר מעבר לקו הירוק".....
לשיחה כמובן לא היה המשך.
הכתבה עסקה רק בחלק קטן מאוד בנושא רכבת-העמק ושם התמקדו על צמח ועל יהודה לבנוני, איש מאוד לא נעים, שקיבל ממני במתנה את המחקר שלי אבל בסיור שעשיתי במלאת 100 שנה לרכבת העמק, הוא כל הזמן ניסה לתקן אותי ולאמר לי שאני טועה (גם אם זה היה נכון, לא עושים זאת לפני אנשים), ואני לא טעיתי. כל מי שמכיר אותי ומדובר במומחי רכבות למינייהם כולל באנגליה וגרמניה, אומרים שאני החוקר הרציני ביותר בנושא. אבל ללבנוני יש זמן לעסוק ביחסי ציבור להיכנס לכל מקום אפשרי, וכך הוא מתפרסם .
לקח לי זמן להבין למה השותף שלו נטש אותו (אני מנחש) וגם בעוד כמה מקומות הודו שלא סובלים אותו.
אין בעיה, בכל פעם שיש אילו כתבות שיטחיות או הרצאות לעמך, הוא שם.
כאשר צריכים מידע רציני (כולל הצוות שתיכנן את המסילה החדשה), הם קוראים לי.
אין לי שום תחרות איתו.
נדירון מצוי
New member
שאלה
שמעתי פעם סיפור הזוי ואשמח אם תוכל לומר לי אם יש בו גרעין של אמת.
הסיפור הוא שהייתה לטורקים תקלה עם קטר שאמור היה לצאת מזרחה מחיפה ומשלא פתרו את הבעיה, היה שם מהנדס גרמני ששם מפרש של אנייה על הקרון הראשון והרכבת אכן הגיעה לעפולה (אבל עקב כיווני הרוחות לא הצליחה לחזור) יש אמת בסיפור הזה?
שמעתי פעם סיפור הזוי ואשמח אם תוכל לומר לי אם יש בו גרעין של אמת.
הסיפור הוא שהייתה לטורקים תקלה עם קטר שאמור היה לצאת מזרחה מחיפה ומשלא פתרו את הבעיה, היה שם מהנדס גרמני ששם מפרש של אנייה על הקרון הראשון והרכבת אכן הגיעה לעפולה (אבל עקב כיווני הרוחות לא הצליחה לחזור) יש אמת בסיפור הזה?
שפירא מאיר
New member
מתחת לעשן רב מסתתר גץ קטן של אש......
יחידת המטוסים הבווארית 301 שישבה ליד מרחביה, היתה מורכבת כולה מגרמנים צעירים שחיפשו גם בילויים. רק לאחד מהם "הלך" עם אחת מבנות מרחביה.
ומה עם היתר?
לכן חיפשו פתרון איך להגיע לחיפה (לא מחיפה לעפולה, הפוך) כדי לגשת למושבה הגרמנית, להיכנס לקפה "פרוס" ולשבת עם קוחן מיט קאווה (עוגה וקפה) ואולי גם לקשור קשר עם עלמה זו או אחרת (אם לא, אז לא רחוק משם כ-500 מטר, מול ככר פלומר היה בית זונות...) ואז עלה במוחם הגאוני לקחת קרון שטוח ולחבר אליו תורן ולתורן מפרש (זה היה אגב מקובל במדבריות ערב הסעודית) וכך "לשוט" לחיפה.
התכנית הצליחה והקרון השטוח טס עד חיפה ואפילו קיבל שם:"אקספרס הקייטנות הפיניקי".
הבעיה שמשטר הרוחות בעמק יזרעאל ועד עמק זבולון הוא מזרחי, משמע, שהם לא יכלו לחזור בקרון למרחביה, והקרון נשאר בחיפה (יש לי את התמונה שלו בחיפה מזרח) והם חזרו ברכבת רגילה.
לנושא גוייס אז ברוך קטינקא מי שהיה מהנדס הרכבת.
הוא הגיע למרחביה לקח קרון שטוח וחיבר לו מנוע של מטוס וספסלים שאיפשרו ישיבת אנשים בלי לעוף מהקרון, קרא לו "הקרון האוירי" ועם הפעלתו הוא הגיע למהירות 100 קמ"ש, שהיה אז מהירות בלתי נתפסת (מהירות הרכבת על הפסים 30-50 קמ"ש).
ואמנם הם הגיעו לחיפה במהירות רבה וגם חזרו, אלא שהיתה בעיה כי היה צריך להגיע רק עד אל ה-"סובבן" כדי שיוכלו לסובב את הקרון לנסיעה בכיוון הפוך, וה-"סובבן" היה רק במרכז הרכבות בחיפה-מזרח, די רחוק מבית הקפה (אבל מה עושים בשביל קצת "דאוואווין" על הבנות...)
כמובן שקטינקא מצא את הפתרון בכך שהרכיב על הקרון השטוח פלטה נוספת שהיתה על ציר, נסעו ממרחביה לחיפה, והגיעו מול ה-פייר הגרמני (המזח), עלו לבית הקפה, ולקראת החזרה פשוט סובבו את המשטח של הקרון לכיוון הפוך וחזרו למרחביה.
יחידת המטוסים הבווארית 301 שישבה ליד מרחביה, היתה מורכבת כולה מגרמנים צעירים שחיפשו גם בילויים. רק לאחד מהם "הלך" עם אחת מבנות מרחביה.
ומה עם היתר?
לכן חיפשו פתרון איך להגיע לחיפה (לא מחיפה לעפולה, הפוך) כדי לגשת למושבה הגרמנית, להיכנס לקפה "פרוס" ולשבת עם קוחן מיט קאווה (עוגה וקפה) ואולי גם לקשור קשר עם עלמה זו או אחרת (אם לא, אז לא רחוק משם כ-500 מטר, מול ככר פלומר היה בית זונות...) ואז עלה במוחם הגאוני לקחת קרון שטוח ולחבר אליו תורן ולתורן מפרש (זה היה אגב מקובל במדבריות ערב הסעודית) וכך "לשוט" לחיפה.
התכנית הצליחה והקרון השטוח טס עד חיפה ואפילו קיבל שם:"אקספרס הקייטנות הפיניקי".
הבעיה שמשטר הרוחות בעמק יזרעאל ועד עמק זבולון הוא מזרחי, משמע, שהם לא יכלו לחזור בקרון למרחביה, והקרון נשאר בחיפה (יש לי את התמונה שלו בחיפה מזרח) והם חזרו ברכבת רגילה.
לנושא גוייס אז ברוך קטינקא מי שהיה מהנדס הרכבת.
הוא הגיע למרחביה לקח קרון שטוח וחיבר לו מנוע של מטוס וספסלים שאיפשרו ישיבת אנשים בלי לעוף מהקרון, קרא לו "הקרון האוירי" ועם הפעלתו הוא הגיע למהירות 100 קמ"ש, שהיה אז מהירות בלתי נתפסת (מהירות הרכבת על הפסים 30-50 קמ"ש).
ואמנם הם הגיעו לחיפה במהירות רבה וגם חזרו, אלא שהיתה בעיה כי היה צריך להגיע רק עד אל ה-"סובבן" כדי שיוכלו לסובב את הקרון לנסיעה בכיוון הפוך, וה-"סובבן" היה רק במרכז הרכבות בחיפה-מזרח, די רחוק מבית הקפה (אבל מה עושים בשביל קצת "דאוואווין" על הבנות...)
כמובן שקטינקא מצא את הפתרון בכך שהרכיב על הקרון השטוח פלטה נוספת שהיתה על ציר, נסעו ממרחביה לחיפה, והגיעו מול ה-פייר הגרמני (המזח), עלו לבית הקפה, ולקראת החזרה פשוט סובבו את המשטח של הקרון לכיוון הפוך וחזרו למרחביה.
אז אני היחיד שממש זוכר את הרכבת..
הייתי ילד חוץ לרגלי הגלבוע.ואבא שלי היה מגיע ברכבת בשבת. כי האוטובוס 403 כמו גם היום- נסע רק אחה"צ ממסילות לחיפה בחזרה. הכביש שהיום סלול מבית השיטה לחפציבה- וגם יש מנחת מטוסי ריסוס -לא היה כביש אלא 'דרך הקיץ' שהיתה דרך עפר ובחורף היתה מלאה בוץ. אבא היה שומע את הצפירה של הרכבת יוצאת מבית שאן [הערבית] והולך למסילה. הרכבת האיטה והוא היה עולה עליה. סוף הקטע הזה היה שבמלחמת השחרור הוא גויס לצבא-ולא עבד. כסף אף פעם לא היה לו..אז הוא הפסיק לשלם לקיבוץ ובחופש הגדול של 49 הם כתבו לו שהבן שלך לא יחזור עד שיוסדר התשלום. עם העזרה הסוציאלית זה לא הסתדר והתחלתי לגור ולמוד בחיפה..על הכרמל. יש המשך אבל זה כבר לא קשור לרכבת.
אבל בשביל המנהלת..אני אמשיך. אחרי שסיימתי ללמוד בעממי-וכסף לא היה לתיכון מצאנו מודעה שבנק מחפש שליח..הבנק היה של הונגרים..ומלא בהונגרים. גם לשם הגיעו את הכרוזים של מלכיאל גרינוולד-על קסטנר איך הוא שיתף פעולה..והתברר שהאח שלו עובד בבנק..למטה בעיר..נו כמובן שהיה בלגן גדול אבל המשפט בעקבות התביעה של קסטנר נגד גרינוולד על לשון הרע עוד לא הוגשה. אגב הציעו לו לא להגיש תביעה אבל הוא היה מפא"יניק ומועמד לכנסת ולכן גרינוולד התעורר. אני אחרי זה עברתי לעבוד באותו בנק בתל אביב..והמנהל היה יהושע בן ציון..נו טוף..כולי נער בן 15..ובגיל 16 כבר הגעתי חזרה למסילה של הרכבת ליד כפר ברוך..היו שם הרבה כלניות..וארטישוק שהמרוקאים ממגדל העמק אוהבים והם באו להוריד..כמובן שאת פסי המסילה מישהו דאג לקחת. זהו סיפור ארוך לחג שני..
הייתי ילד חוץ לרגלי הגלבוע.ואבא שלי היה מגיע ברכבת בשבת. כי האוטובוס 403 כמו גם היום- נסע רק אחה"צ ממסילות לחיפה בחזרה. הכביש שהיום סלול מבית השיטה לחפציבה- וגם יש מנחת מטוסי ריסוס -לא היה כביש אלא 'דרך הקיץ' שהיתה דרך עפר ובחורף היתה מלאה בוץ. אבא היה שומע את הצפירה של הרכבת יוצאת מבית שאן [הערבית] והולך למסילה. הרכבת האיטה והוא היה עולה עליה. סוף הקטע הזה היה שבמלחמת השחרור הוא גויס לצבא-ולא עבד. כסף אף פעם לא היה לו..אז הוא הפסיק לשלם לקיבוץ ובחופש הגדול של 49 הם כתבו לו שהבן שלך לא יחזור עד שיוסדר התשלום. עם העזרה הסוציאלית זה לא הסתדר והתחלתי לגור ולמוד בחיפה..על הכרמל. יש המשך אבל זה כבר לא קשור לרכבת.
אבל בשביל המנהלת..אני אמשיך. אחרי שסיימתי ללמוד בעממי-וכסף לא היה לתיכון מצאנו מודעה שבנק מחפש שליח..הבנק היה של הונגרים..ומלא בהונגרים. גם לשם הגיעו את הכרוזים של מלכיאל גרינוולד-על קסטנר איך הוא שיתף פעולה..והתברר שהאח שלו עובד בבנק..למטה בעיר..נו כמובן שהיה בלגן גדול אבל המשפט בעקבות התביעה של קסטנר נגד גרינוולד על לשון הרע עוד לא הוגשה. אגב הציעו לו לא להגיש תביעה אבל הוא היה מפא"יניק ומועמד לכנסת ולכן גרינוולד התעורר. אני אחרי זה עברתי לעבוד באותו בנק בתל אביב..והמנהל היה יהושע בן ציון..נו טוף..כולי נער בן 15..ובגיל 16 כבר הגעתי חזרה למסילה של הרכבת ליד כפר ברוך..היו שם הרבה כלניות..וארטישוק שהמרוקאים ממגדל העמק אוהבים והם באו להוריד..כמובן שאת פסי המסילה מישהו דאג לקחת. זהו סיפור ארוך לחג שני..
שפירא מאיר
New member
אתה יכול להוסיף עוד על הרכבת ?
למשל תיאור הרכבת,
האנשים שנסעו בה,
נסעת בה ?
האם אתה מכיר את המחלקה הרביעית שבה הקונדוקטור היה הולך על מדרכה צרה מחוץ לקרון?
אתה מכיר מישהו שיש לו כרטיסים של הרכבת?
האם יש לך תמונות של הרכבת ?
זה חשוב לי. אמנם יש לי כבר 1333 סיפורים במחקר שלי, אבל צריך לשאוף לקבל את כל המידע שאפשר, שהדורות הבאים לא ישמעו כל מיני אגדות ויחשבו שהן המציאות כי הן לא (כמו האגדה שהמסילה היתה 105 ס"מ ולא 143.5 בגלל טעות בבית החרושת בבלגיה, כי זה לא נכון, או שסיפרו שהניחו גרוש על המסילה כדי לראות מה קורה אחרי שהרכב עברה, שזה לא הגיוני אלא אם מדובר במליונרים...).
למשל תיאור הרכבת,
האנשים שנסעו בה,
נסעת בה ?
האם אתה מכיר את המחלקה הרביעית שבה הקונדוקטור היה הולך על מדרכה צרה מחוץ לקרון?
אתה מכיר מישהו שיש לו כרטיסים של הרכבת?
האם יש לך תמונות של הרכבת ?
זה חשוב לי. אמנם יש לי כבר 1333 סיפורים במחקר שלי, אבל צריך לשאוף לקבל את כל המידע שאפשר, שהדורות הבאים לא ישמעו כל מיני אגדות ויחשבו שהן המציאות כי הן לא (כמו האגדה שהמסילה היתה 105 ס"מ ולא 143.5 בגלל טעות בבית החרושת בבלגיה, כי זה לא נכון, או שסיפרו שהניחו גרוש על המסילה כדי לראות מה קורה אחרי שהרכב עברה, שזה לא הגיוני אלא אם מדובר במליונרים...).
שפירא מאיר
New member
זו הסיבה שכתבתי את "רכבת-העמק - תחנות וסיפורי
כי מה שלא מונצח - נשכח.
כי מה שלא מונצח - נשכח.
"גשר לגליציה"העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה
העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה - סניף ת"א דן
הספרייה העירונית שער ציון - בית אריאלה
מפגש חודש מאי
גשר לגליציה
הרצאת אורח: מרלה אוסבורן ראוצ'ר ("גשר גליציה")
"מפות קדאסטר היסטוריות כמקור למחקר גנאלוגי"
ד"ר אלי בראונר
"אבני דרך להכרת חיי היום יום של משפחות גליציה - באספקלריית לבוב"
על ההרצאות:
מ. אוסבורן ראוצ'ר: למרות שסוגים רבים של מפות יכולים להיות שימושיים לגנאולוגים, למפות קדאסטר חשיבות מיוחדת מאחר ועל שרטוטי הנכסים במפות יש מספרי חלקה ובית. מספרים אלה מקשרים לרישומי חיים בארכיונים ולרישומי מס שגם בהם לרוב מופיעים מספרים אלה. לעיתים יש על המפות גם את שמות של בעלי הנכסים. לפיכך ניתן ללמוד אילו נכסים היו למשפחות הנחקרות. נתונים אלה יכולים לשפוך אור על מצבה הכלכלי של משפחה בקהילה וגם על שינויים פיזיים בעיר. שימושים חשובים אחרים כוללים זיהוי מבנים יהודיים לשימור המורשת היהודית והבנת הסיבות להחלטות תכנון היסטוריות. להדגמת הנושא תהיה המפה של רוהטין מ-1846 במוקד ההרצאה, אך המידע רלוונטי לכלל ערי גליציה.
ההרצאה בשפה האנגלית. תלווה בהקרנת תרגום לעברית.
ד"ר א. בראונר: מחקר של שנים רבות על משפחת שרנצל מלבוב, הסתכם לא רק בבניית עץ המשפחה, אלא גם באיתור שיטתי של מקורות למחקר ופיתוח שיטות מחקר. המחקר הביא לכך שעץ המשפחה הסטנדרטי הפך להיות לעץ מלבלב השזור עובדות על חיי היום יום של המשפחה, על נכסיה, על יחסיה עם הרשויות, על מקורות הכנסתה, על שירות צבאי ועל תשלום מיסים, ואף על נסיבות גדיעת המשפחה העתיקה. מידע זה, כיצד למלא חיות בעץ המשפחתי, מועמד לרשות קהילת יוצאי לבוב והקהילה הגנאלוגית, כיד זיכרון לנספים בלבוב בידי הנאצים.
ההרצאה בשפה העברית. תלווה בהקרנת תרגום לאנגלית.
במפגש, הפתוח לקהל הרחב, יוקדש זמן לשאלות ותשובות.
כולכם מוזמנים,
צח אוריין אוראץ '–
יו"ר העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה
ויו"ר סניף ת"א דן
נדרשת הרשמה מוקדמת בדף הפייסבוק של העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה: [URL]https://www.facebook.com/groups/112877852159953[/URL]
או בדואר אלקטרוני אל צח אוריין: [email protected]" rel="nofollow" target="blank">[email protected]
יום רביעי, כ"א סיוון תשע"ד, 21.5.2014
מפגש: 18:30 הרצאה: 19:00
אולם האירועים, ספריית שער ציון – בית אריאלה, שדרות שאול המלך 25, תל אביב יפו,
דמי השתתפות: 25 ש"ח. כניסה חופשית לחברי העמותה (2014)
העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה - סניף ת"א דן
הספרייה העירונית שער ציון - בית אריאלה
מפגש חודש מאי
גשר לגליציה
הרצאת אורח: מרלה אוסבורן ראוצ'ר ("גשר גליציה")
"מפות קדאסטר היסטוריות כמקור למחקר גנאלוגי"
ד"ר אלי בראונר
"אבני דרך להכרת חיי היום יום של משפחות גליציה - באספקלריית לבוב"
על ההרצאות:
מ. אוסבורן ראוצ'ר: למרות שסוגים רבים של מפות יכולים להיות שימושיים לגנאולוגים, למפות קדאסטר חשיבות מיוחדת מאחר ועל שרטוטי הנכסים במפות יש מספרי חלקה ובית. מספרים אלה מקשרים לרישומי חיים בארכיונים ולרישומי מס שגם בהם לרוב מופיעים מספרים אלה. לעיתים יש על המפות גם את שמות של בעלי הנכסים. לפיכך ניתן ללמוד אילו נכסים היו למשפחות הנחקרות. נתונים אלה יכולים לשפוך אור על מצבה הכלכלי של משפחה בקהילה וגם על שינויים פיזיים בעיר. שימושים חשובים אחרים כוללים זיהוי מבנים יהודיים לשימור המורשת היהודית והבנת הסיבות להחלטות תכנון היסטוריות. להדגמת הנושא תהיה המפה של רוהטין מ-1846 במוקד ההרצאה, אך המידע רלוונטי לכלל ערי גליציה.
ההרצאה בשפה האנגלית. תלווה בהקרנת תרגום לעברית.
ד"ר א. בראונר: מחקר של שנים רבות על משפחת שרנצל מלבוב, הסתכם לא רק בבניית עץ המשפחה, אלא גם באיתור שיטתי של מקורות למחקר ופיתוח שיטות מחקר. המחקר הביא לכך שעץ המשפחה הסטנדרטי הפך להיות לעץ מלבלב השזור עובדות על חיי היום יום של המשפחה, על נכסיה, על יחסיה עם הרשויות, על מקורות הכנסתה, על שירות צבאי ועל תשלום מיסים, ואף על נסיבות גדיעת המשפחה העתיקה. מידע זה, כיצד למלא חיות בעץ המשפחתי, מועמד לרשות קהילת יוצאי לבוב והקהילה הגנאלוגית, כיד זיכרון לנספים בלבוב בידי הנאצים.
ההרצאה בשפה העברית. תלווה בהקרנת תרגום לאנגלית.
במפגש, הפתוח לקהל הרחב, יוקדש זמן לשאלות ותשובות.
כולכם מוזמנים,
צח אוריין אוראץ '–
יו"ר העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה
ויו"ר סניף ת"א דן
נדרשת הרשמה מוקדמת בדף הפייסבוק של העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה: [URL]https://www.facebook.com/groups/112877852159953[/URL]
או בדואר אלקטרוני אל צח אוריין: [email protected]" rel="nofollow" target="blank">[email protected]
יום רביעי, כ"א סיוון תשע"ד, 21.5.2014
מפגש: 18:30 הרצאה: 19:00
אולם האירועים, ספריית שער ציון – בית אריאלה, שדרות שאול המלך 25, תל אביב יפו,
דמי השתתפות: 25 ש"ח. כניסה חופשית לחברי העמותה (2014)
כמה מגדולי ישראל יצאו מגליציה למשל עגנון.
דובר עכשיו ברדיו על ספר חדש פרי עטו של מקס שטנר ושמו "הצלחתם של מספרי הסיפורים" וזה מחקר על הגניוס היהודי. איך זה יכול להיות שהיהודים הם פחות מרבע אחוז מאוכלוסית העולם ובכל זאת רוב מכריע בפרסי נובל, בבימאים הגדולים של הוליבוד, בפילנטרופים הגדולים בעולם. הוא טוען שהיהודים הם מספרי סיפורים כלומר (אם הבינותי נכון את הנאמר בשידור) סיפורי התורה שבתורה שלנו מסופרים כסיפור עם התלבטויות בקוראן או בברית החדשה הם מסופרים בצמצום כעובדות וסובבים רק סביב אדם אחד מוחמד או ישו בתורה כל העם שותף.
מענין אני מתכוננת לרכוש את הספר הזה.
חג שמח.
דובר עכשיו ברדיו על ספר חדש פרי עטו של מקס שטנר ושמו "הצלחתם של מספרי הסיפורים" וזה מחקר על הגניוס היהודי. איך זה יכול להיות שהיהודים הם פחות מרבע אחוז מאוכלוסית העולם ובכל זאת רוב מכריע בפרסי נובל, בבימאים הגדולים של הוליבוד, בפילנטרופים הגדולים בעולם. הוא טוען שהיהודים הם מספרי סיפורים כלומר (אם הבינותי נכון את הנאמר בשידור) סיפורי התורה שבתורה שלנו מסופרים כסיפור עם התלבטויות בקוראן או בברית החדשה הם מסופרים בצמצום כעובדות וסובבים רק סביב אדם אחד מוחמד או ישו בתורה כל העם שותף.
מענין אני מתכוננת לרכוש את הספר הזה.
חג שמח.
יהודיתעדנה
New member
יוליקה, הייתי אתמול בגלבוע
ועברתי פעמיים על מקום המגורים שלך. השווצתי שאני מכירה מישהי שגרה שם.
ועברתי פעמיים על מקום המגורים שלך. השווצתי שאני מכירה מישהי שגרה שם.
מתוך מילון הסלנג המקיף של רוביק רוזנטל
גליציאנר: אדם עסקני ותככן (מיושן): ״את כל המדינה הזאת ניהלו גליציאנרים בגובה דשא, וככה אנחנו נראים עד היום״(המילון); גליציה+ייגד; ליוצאי גליציה יוחסו בעבר עסקנות ותככנות; יידיש: ...
המביא דברים בשם אומרם מביא גאולה לעולם....
זה בדיוק כמו: מרוקו סכין...רומני גנב....ייקה פוץ.... כל עליה נתנה שמות לעליה שאחריה....
גליציאנר: אדם עסקני ותככן (מיושן): ״את כל המדינה הזאת ניהלו גליציאנרים בגובה דשא, וככה אנחנו נראים עד היום״(המילון); גליציה+ייגד; ליוצאי גליציה יוחסו בעבר עסקנות ותככנות; יידיש: ...
המביא דברים בשם אומרם מביא גאולה לעולם....
זה בדיוק כמו: מרוקו סכין...רומני גנב....ייקה פוץ.... כל עליה נתנה שמות לעליה שאחריה....
יהודיתעדנה
New member
ואתמול הנהג המרוקאי
באוטובוס שלנו אמר משהו, הגבתי והוא אמר "אני מרוקאי, כשאני מדבר את שותקת." ולידיעתכם, הוא אמר את זה במלוא הרצינות. ראיתי את זה על הפנים שלו. ואולי פחד להגיד שהוא גבר ואני צריכה לשתוק כשהוא מדבר? בכל מקרה אני עניתי "ואני אשכנזיה וגאה בכך." זה כנראה הרגיז אותו כי הוא אמר שהאשכנזים אומרים שהם גאים להיות אשכנזים משום שהם הולכים וניכחדים. והתשובה שלי: "זה משום שאנחנו מביאים רק 2-3 ילדים בדרך כלל ומקפידים שלכל אחד מהם תהיה הזדמנות לחינוך וחיים טובים, בעוד שרבים מכם מביאים ילדים בלי סוף ואחר כך בוכים שאתם מקופחים."
וכל הוויכוח הזה לא היה מתעורר אם הוא לא היה מדגיש שהוא מרוקאי ומתנהג כמו פוץ. כפי שכבר כתבתי במקרה אחר - נמאס לי מהם ונמאס לי מההתנהגות הזאת ואני מדגישה תמיד שאני אשכנזיה וגאה בכך.
באוטובוס שלנו אמר משהו, הגבתי והוא אמר "אני מרוקאי, כשאני מדבר את שותקת." ולידיעתכם, הוא אמר את זה במלוא הרצינות. ראיתי את זה על הפנים שלו. ואולי פחד להגיד שהוא גבר ואני צריכה לשתוק כשהוא מדבר? בכל מקרה אני עניתי "ואני אשכנזיה וגאה בכך." זה כנראה הרגיז אותו כי הוא אמר שהאשכנזים אומרים שהם גאים להיות אשכנזים משום שהם הולכים וניכחדים. והתשובה שלי: "זה משום שאנחנו מביאים רק 2-3 ילדים בדרך כלל ומקפידים שלכל אחד מהם תהיה הזדמנות לחינוך וחיים טובים, בעוד שרבים מכם מביאים ילדים בלי סוף ואחר כך בוכים שאתם מקופחים."
וכל הוויכוח הזה לא היה מתעורר אם הוא לא היה מדגיש שהוא מרוקאי ומתנהג כמו פוץ. כפי שכבר כתבתי במקרה אחר - נמאס לי מהם ונמאס לי מההתנהגות הזאת ואני מדגישה תמיד שאני אשכנזיה וגאה בכך.
פזי, האם אתה קורא טוקבקים ב-YNET למשל...
או בואאלה, או אפילו בפייסבוק???
באף טוקבק לא תמצא שאשכנזי שולח מזרחי להשמדה וחבל שלא השמידו אותו כשהיה קטן....
מאידך ללא הרף אני קוראת טוקבקים שאומרים "חבל שהיטלר לא הספיק לשרוף אותך"....
או "חבל שלא הספיקו להעלות אותך לרכבות".... והביטוי אשכנאצי....
אז גם אם יש אשכנזים שהם לא טלית שכולה תכלת... שנאה תהומית כמו שיש לחלק מהמזרחים
כלפינו האשכנזים אינך פוגש בכל מקום... הביטוי של הנהג כלפי יהודית..."אתם הולכים ונכחדים"...
תואם את הדוגמאות שהבאתי לעיל....
או בואאלה, או אפילו בפייסבוק???
באף טוקבק לא תמצא שאשכנזי שולח מזרחי להשמדה וחבל שלא השמידו אותו כשהיה קטן....
מאידך ללא הרף אני קוראת טוקבקים שאומרים "חבל שהיטלר לא הספיק לשרוף אותך"....
או "חבל שלא הספיקו להעלות אותך לרכבות".... והביטוי אשכנאצי....
אז גם אם יש אשכנזים שהם לא טלית שכולה תכלת... שנאה תהומית כמו שיש לחלק מהמזרחים
כלפינו האשכנזים אינך פוגש בכל מקום... הביטוי של הנהג כלפי יהודית..."אתם הולכים ונכחדים"...
תואם את הדוגמאות שהבאתי לעיל....
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.