רכיבת בוקר בגלבוע - טימון כנס |בבקש

[kraps]

כנראה שההתלהבות שלי נובעת

מהפעם ההיא, מזמן, שאכלתי בה. כנראה כשהיא עוד היתה מוצלחת. אפרופו איזור מירון/כנען/אמירים, ברשימת העליות שלי נכלל גם הר חזון. עד השפיץ בנ.ג. 584. נוף מדהים. שריטה פרמננטית. "סעודה אחרונה" אמרת? השם הזה לא, אפעס, קצת טרמינלי? כאילו... מה מקבלים שם לקינוח? קרוּסִיפִיקשן?

 

[alonaski]

חחח... ../images/Emo13.gif)))))))))))) מחשבה יפה!

אני חושבת שהטרמינולוגיה מכוונת לזה שהארוחה כ"כ גדולה, טעימה, מהנה ומשביעה... שזה כמו: "לראות את נפולי ולמות"!

ובהקבלה = לאכול שם ו.. למות באושר...

 

[Tweenies]

רשף האם אני יכול להסיק מכך

שאתה חובב עליות שבסופן יש גם סעודות דשנות ומרעננות. אני חושב שגם אני אוהב את ההתמודדות מול הגבעות הללו אז בהזדמנות אשמח להצתרף לטיפוס כזה (לא בהכרח שאני מטפס טוב פשוט אוהב את ההתמודדות מול ההר האימתני).

 

[kraps]

אתה יכול להסיק מכך

ילדותי עברה עלי עם "אסטמה של מאמץ". אתה יכול להסיק מכך, שאני כנראה מנסה להשלים עכשיו את כל מה שלא הספקתי אז. ואני בהחלט חובב סעודות דשנות ומרעננות. ולא. במקרה הזה אני לא מפצה על ילדות רעבה ועשוקה

אשמח אם תצטרף.

 

[Tweenies]

אוהבת, נגמר, משקרת לי, בשיא הטבעיות

חובב מסעדות (מאד) אך עד כמה שזה נשמע מוזר, לא אחרי רכיבות. בכל מקרה שלך עצם,מסר,צליל, כאשר אתה מטפס עם יחידת הגדעונים שלך כדי שנתכונן נפשית לארוע.

 

[kraps]

תתחיל להתכונן נפשית

יום שישי. שרב או בלעדיו. יעד - משהו צפוני. לא סופי.

 

[Tweenies]

אני בדרך לפסיכולוג הרכיבה שלי שכבר

לא השאיר בכיסי ולו אגורה אחת למסעדה נורמלית לאחר הרכיבה. הגלבוע ביום שישי יכול להיות מסלול מצויין שמשלב טיפוס, סינגלים, פריחה מקסימה של אירוסים ושקט מוחלט מכיוון שביום שישי התנועה דלילה. מה זה שרב? אין מצב כזה! רכיבה לא באה לפני? בטוח שכן! למען הגילוי הנאות, אני חייב להודות שאני גר בעמק יזרעאל כך שטיול כזה מבחינת המרחק הוא קל"ב (קרוב לבית). רונן

 

[kraps]

למען הגילוי הנאות, אני חייב להודות

שאני מקנא בך. לפחות בהיבט של מיקום המגורים.

 

[Tweenies]

יש על מה לדבר, מכיוון שניתן

לבצע חילופי מגורים לכמה ימים אתה תעשה נופש בעמק עם המשפחה (בבית שלי) ואני יעשה בבית שלך (אני מניח שאתה גר במרכז). אני לא עובד בשום קלאב הוטל או משהו כזה, פשוט כואב לי הלב שאתה מקנא. אך, אך, אך הלב קרדיולוג מישהו בסביבה אה זה רק הריאות שכבר לא רוצות להתנפח כמו בלון. בייי

 

[timon1]

אל תקשיב להם קראפס!!!!

זאת אחלה מסעדה, הייתה, עודנה ותשאר כזאת, אלונה היא הרי צמחונית מוצהרת ולכן חוות דעתה תופסת רק בתור מבקרת מסעדות במגזינים היוקרתיים: "לארנבת" ו"לעיזה", אם אתה קרניבור כמוני תמצא שהתפריט רק השתפר!!!

 

[GAINTשי]

אלונה....../images/Emo13.gif

בעל הבית-יוסי מס,והוא בן משפחה אז......לא ללכלך...

 

[alonaski]

וואלה... ../images/Emo13.gif התכוונתי יוסי! ../images/Emo13.gif

דני מס זה מישהו אחר...

אז אם ככה, תמסור לו... שחבל שהוציאו מהתפריט את הקיש פטריות המדהים שהיה להם פעם... את המרק בטטה/דלעת עם תפוז ועוד איזה שתי מנות צמחוניות מדהימות... והמזטים - משהו השתנה בהם כי פעם הם היו הרבה יותר טעימים!! וחבל שהכניסו במקום - מנה של פאסטה שבינינו: ספגטי ולא משנה באיזה רוטב... - זה לא ממש מאכל "גורמה"...

ביקורת בונה! למה אתה קורא לזה "ליכלוך"...?....

 

[GAINTשי]

הכול נאמר ברוח טובה..ואשתדל למסור

לו את המנות שיש להן ביקוש

 

[udrt]

דני מס?

לצערנו הוא רחוק מלהיות ניצול מפוני ימית וניצול בכלל, הוא נשחט יחד עם חייליו בדרך לגוש עציון (שיירת הל"ה) ע"י ערביי הכפר צוריף והסביבה (הסבים של חוליית צוריף למי שזוכר מפיגוע אפרופו וכו')

 

[alonaski]

צודק! אבל כבר הודתי בטעות...

זהו דני מס המפקד של שיירת הל"ה = אחת האבדות הגדולות של כוח המגן בזמן מלחמת השחרור... :&#39

מפקד נבון, שקט, מופנם ורב כישורים שצפו לו עתיד גדול במערך הביטחון שנבנה אז בארץ...

 

[aFish]

אכלתי שם לפני X שנים - סוף הדרך!

ובהזדמנות זו תודה לאשתי הצמחונית שהביאה אותי עד הלום ההיא...

 

[aFish]

ב"סעודה האחרונה" - כמובן!

 

[GAINTשי]

במקרה....

המסעדה המגניבה הזאת היא של דוד שלי!!

 

[Tweenies]

טימון לא תאמין עד שלא תקרא

היום טיפסתי שוב את ההר ואז גיליתי כמה תובנות: 1. לטפס לבד זה סיפור קצת שונה ואולי קצת קשה יותר. 2. ביום שבת החברותה גרמה לי להרגיש כאילו הטיפוס הזה ניתן לביצוע בנשימה אחת, מה שניסיתי לעשות היום אך בכל זאת היה קשה מאד. 3. בכל זאת קיויתי לפגוש מישהו מהפנתרים עולה אך לאכזבתי נשארתי בודד במערכה, מנסה לספור את הסיבובים ושואל את עצמי איפה אתה 11 יא בן בן בן בן של הסוף. 4. קצת התברברתי בפניה האחרונה לאנדרטה ולכן המשכתי לטפס מה שגרם לי להבין את המשפט של מני "שמשם זה כואב יותר". דרך אגב, הטיול שלי לדרום קיבל דחייה אז אם יש מצב שאתה עולה למעלה אשמח להצתרף. לא מבטיח תה כי אתה מביא, לא מבטיח מסלול כי מני מביא, יכול להתחייב לעוגה (לא כמו של אלונה) אבל כזאת שצריך לסחוב בשבילה בעליה 10 ליטר מים לכל ביס (בצבא קראנו לזה אחת לעשר, כאשר השיא היא אחת לחמש). רונן

 

[timon1]

כשאעלה בפעם הבאה אקרא לך

בקשר לשרב לא שרב מטפסים את הגלבוע בכל מקרה, הנה כמה תובנות: הטמפרטורה המומצעת אצלינו בעמק בקיץ נעה באיזור ה37 מעלות, לרוב יותר ולפעמים הרבה יותר, לפני שנה היה פה איז חודש שלא ירדנו את ה40 ואם יש מקום כזה "גיהנום עלי אדמות" הוא ממש לא רחוק מפה. בנוגע לטיפוס, לאחר כמה טיפוסים בחום של למעלה מ40 מעלות [הרבה למעלה] שרובם היו במתלול אבינדב [אותה ירידה שהשאירה לך חיוך על השפתיים בשבת] בוא ואתאר לך את התחושה: קח גזיה, שים את ראשך מעליה כשהיא דולקת ותתחיל לנשום, אחרי 2 דקות הגרון מתייבש באופן שלא תיארת לך שהוא יכול כשאתה עדיין בחיים, אחרי 10 דקות הריאות מתייבשות [לפחות ההרגשה היא כזאת] ואח"כ אתה נכנס לאוטומט ומשתדל להשלים נוזלים [הגאווה לא מאפשרת לך לוותר], מיותר לציין שמהירידה כבר לא כ"כ נהנים [אלא אם כן טרם התייבשת ואתה עדיין יכול לחשוב] וחום הגוף גם הוא מרקיע שחקים. אני ממליץ לך בחום [תרתי משמע] לוותר השבת על הטיפוס אלא אם כן אתה רוצה לכתוב לי שצדקתי... מבטיח לך לטפס יחדיו בהזדמנות, בייי