לא מדויק...
ביחס של מוזיקה נטו ומילים נטו, באנימלס יש הרבה פחות מילים מאשר ב
. ויש ספק אם זו התחלה של ההשתלטות המעשית. חמעשה, ווטרס החל להשתלט על הלהקה בהפקת וכתיבת
, אבל מאפיינים דיקטטוריים החלו מתגלים בהפקה של אנימלס והלאה. ואנימלס הוא אפילו יותר ווטרסי מוויש ו
. על הווטרסיות של
: בעצם כל האלבום הוא קונספט של ווטרס נטו. אני כמעט בטוח שחברי הלהקה לא תרמו משהו לקונספט של האלבום, אולי חוץ מדפיקות הלב בהתחלה ובסוף, והאפקטים שרייט הוסיף. זאת אומרת, האלבום הוא ווטרסי לחלוטין. אבל, כמובן, המויזקה בוצעה והולחנה ברובה גם ע"י חברי הלהקה האחרים, ולכן זה אלבום יותר פינק פלויד מאשר ווטרס (שלא כמו החומה או TFC). אבל רק לשים לנק' אחת, שאם לוקחים את
כאלבום שהוא כמעט מושלם, או הכי קרוב למושלם שיש, אז בעצם המוזיקה והמילים מתחברים ליצירה הכי אמיתית שיש. זאת אומרת אם המילים ממש קרובות לשלמות, אז המוזיקה ממש קרובה לשלמות, ואם המוזיקה ממש קרובה לשלמות, אז כנראה שזה בהשפעת המילים, ואם המוזיקה נוצרה בהשפעת המילים, והמילים חוברו ע"י ווטרס, ואנחנו טוענים שהמוזיקה מתאימה למילים באופן כמעט מושלם, אז כנראה שבסופו של דבר המוזיקה היא גם ווטרסית, כי היא מושפעת מהמילים של ווטרס, מהקונספט שלו, ומהבימוי שלו. דמגוגי, מתפלסף, תיאורתי, אבל נשמע לי נכון...