שושיטה בפיתה
New member
הקשר.
אם ניאלץ לאכול ביחד מתקציב שבקושי יספיק לספגטי וביצים רגילות, ואני לא צמחונית או טבעונית אך אדרוש שנקנה ביצי חופש שהן ביצים יקרות פי איזה ארבע מרגילות, זה יהיה מקובל עליך
? תישארי עם 10 ביצי חופש לכל השבוע בלבד כי לספגטי לא יישאר
, וזה כל מה שתאכלי. לעומת זאת אם אני עקרונית לא אוכלת בשר וגבינות, ולא ביצים רגילות בכלל - הרי שההתעקשות תהיה מובנת כי זה כל מה שאני אוכלת. כל אדם שייצור איזו דרך שבא לו, אבל לא על חשבון האוכל של אחרים. אני מסיקה שלכל מי שהגיב כאן לא יצא להתנסות ברעב ממשי בחייו. הייתם מצליחים לעלות לי את הסעיף כאן היום אם היה מזיז לי רק טיפה יותר
.
אם ניאלץ לאכול ביחד מתקציב שבקושי יספיק לספגטי וביצים רגילות, ואני לא צמחונית או טבעונית אך אדרוש שנקנה ביצי חופש שהן ביצים יקרות פי איזה ארבע מרגילות, זה יהיה מקובל עליך
שוש- ההתעקשות ואי אכילת מזון כזה או אחר בגלל שיקולים וחישובי כאלה ו/או אחרים מובנת ל-ך, מפני שכך הראש שלך עובד וההגיון שלך עובד. הגיון/רגש. ואם למישהו מתחשק ליצור דרך על חשבון האוכל של האחר- את יכולה להתרעם עד מחר, אבל לכתו ב"לא על חשבון האוכל של אחרים"- לא עובד בעולם המציאותי, זה נקרא מלחמה. הפעלת כוח(כמו גם כאשר את מרגישה שמשהו מגיע "על" חשבונך) למעשה אין חשבון שלך וחשבון מישהו אחר. יש משהו כללי או משותף. ו.. בכלל, בחיים, כאשר את מסיקה מסקנות את לא באמת מתקשרת עם האנשים סביבך אלא עם הדמויות שלהם שאת מדמיינת ובונה בראש שלך. במקום עם האנשים האמיתיים, המציאותיים. מה שמרחיק ומקשה לתקשר באמת. לשבור את הדימוי הזה שאת יוצרת(שלי אצלך) וכך- "לאכזב" או לשבור לך סוג של .. דימוי.
