פרובינג אינו ריפוי
וראקציה אינה מחלה. שלומי כותב : -" דעתי וניסיוני הוא מעט שונה על ההשפעה של הרמדי. "רמדי היא לא דבר טוב" - רמדי היא 'מחלה', מחלה רוחנית דינמית אשר ניתנת בכוח לאדם. אנו בכוונה נותנים מחלה לאדם בכדי להתחיל איזה שהוא תהליך". - לאחר קרוב ל 15 שנה של חיי הומיאופתיה למדתי דבר אחד, שום תרופה אינה נחוצה אם האדם יכול להחלים מעצמו, לא רמדי הומיאופתית ולא כל תרופה אחרת. כל החיים שלנו מוקפים בהשפעות רבות וכולן פרט אולי למים הינן בעלות השפעות מזיקות. אפילו דברים שלכאורה נחשבים למזון תמים. כל חומר הינו בעל יכולת לשנות מצבים על פי אופיו האישי. אם נאכל הרבה שעועית כולנו יודעים מה יקרה לנו בבטן, כנ"ל אלכוהול, קפה, אויר מזוהם וכו'. יש אנשים רגישים יותר ורגישים פחות. יש אנשים שרגישים מאוד לתותים עד שאם יאכל אחד יפתח במהירות שוק אנפילקטי שיסכן את חייו, בעוד שאחרים יכולים לאכול כמויות רבות עד שיפתחו תופעות שאופייניות לתות. בסופו של דבר הכל ענין של כמויות, מינונים ורגישות אישית. האדם נע בעולם "רעיל" בהשפעות. קחו הכשת נחש למשל. מה קורה מעבר להשפעה הכימית של הרעל על מערכת העצבים והרקמות, הארס שהוא התמצית של הנחש מטרתו להשתלט על מרכזי החיים של המוכש ולמעשה להפוך אותו לנחש. מאחר ולאדם שהוכש אין את היכולת להכיל ולעבד אינפורמציה נחשית הוא משלם מחיר כלשהו או מת. הנחש נצח האדם נוצח. אנשים בעלי חוסן גופני ורוחני, איזון פנימי ורגישות אישית נמוכה יוכלו לשרוד הכשה, והיו מקרים. בתהליך הפרובינג אין לקרוא לה "רמדי" שכן אין היא הומיאופתית לאדם שנטל אותה. רמדי ראויה להקרא כך רק כאשר ניתנה בתנאי קליניקה ועל פי עקרונות הריפוי הידועים לנו. - בפרובינג ( חשיפת תכונות החומר על אנשים בריאים ) היא ניתנת לכולם מבלי להתחשב באופי, ברגישות, בנטיות וכו'. מטרת הפרובינג היא זדונית והאנדיקציה היחידה הדרושה להשתתף בפרובינג היא שיהיה בריא ומאוזן יחסית. לא כל אדם יכול להשתתף בו ( בריפוי כל אדם זכאי ויכול ). בפרובינג התרופה גורמת לאדם להיות "חולה". הוא פתאום מרגיש ומתפקד אחרת מאשר היה ובהתאם לאופי והמאפיינים של החומר הנתון שנטל. אלא שכאן אין מתחשבים בהתאמה של הרמדי אל האדם, פשוט משפיעים אותו במנות חוזרות ונשנות של החומר עד שהוא מתחיל להפיק סימפטומים . למעשה מכריחים וכופים על כוח החיים להגיב אליה עד שתתפתח תמונת החולי. כל המשתתפים מקבלים את אותו הדבר ( לחלק נותנים לעיתים פלצבו בשביל ליצור קבוצת ביקורת ). לאחר הפסקת נטילת האנרגיה המשפיעה, האדם חוזר אל עצמו, לעיתים מבריא מחלקים חולים שבמקרה היו הומיאופתיים לאנרגיה שנטל, ולעיתים חולף זמן רב עד שישוב אל עצמו המקורי. - בתהליך הריפוי נותנים לאדם את התרופה וכאן אפשר כבר לקרוא לה "רמדי הומיאופתית", כי היא הולמת את אדם החולה ( לא הבריא ) באופן אישי, אין כאן כפייה ולא אילוץ. במצב כזה יש תהליך ריפוי ולא החלאה. כאן הרמדי באה עם "אהבה" ( בפרובינג היא באה עם "החלאה" ). המנות שניתנות במסגרת טיפולית הן בדרך כלל חד פעמיות ולא מאפשרות לרמדי "להשתלט" על כוח החיים ולהשליט עליו את מרותה בכוח. גם אם תינתן במנות יומיומיות היא עדין הומיאופתית לאדם ולכל היותר תעורר ראקציה ( תגובת ריפוי ) לא חולי חלילה, או תופעות לוואי. גם בשימוש יומיומי בשיטת ה LM, שהזכרתי במקום אחר, מתאפשרת למטפל שליטה בתהליך. לומר שלרמדי יש יכולת לגרום לאדם סרטן זו שטות גדולה והרתעה מאין כמוה. טענה כזו לא אתפלא לשמוע ממתנגדי השיטה ומשמיציה, אבל מהומיאופת קלאסי ? מי מאיתנו היה מעז לעסוק במקצוע הזה אם יעלה בדעתו שיוכל לגרום לסרטן בתהליך הריפוי. אם יקרה כדבר הזה, יש לזה הסברים רבים מלבד להטיל זאת על הרמדי. אולי הסרטן דגר בפנים והיה מתפרץ תוך מספר שנים בצורה הרסנית, אולי בתהליך הריפוי המחלה יצאה החוצה על מנת להבריא בדיוק כמו שיוכלה לצאת התפרחת. האם כשיוצאת תפרחת אתה חושב שהזקת ? ברור שכשמדובר בסרטן הנטיה לצאת מפרופורציה ולשכוח את כל מה שלמדנו. האנרגיה אינה יכולה ליצור יש מאין. אם אין סרטן מבפנים היא לא תוליד אותו. זו גישה לא נכונה לחשוב ולהתנהל כך. כמו כן נקודה נוספת למיון היא שבפרובינג לעולם לא ממשיכים לקחת את הרמדי עד להופעת סימפטומים ברקמות. התהליך מופסק הרבה הרבה לפני כן, עוד ברמת התחושה ולכל היותר התפקוד. אני לא שמעתי מאודי על אדם שחלה בסרטן כתוצאה מהשתתפות בפרובינג. מי היה לוקח על עצמו אחריות שכזו. שלא לדבר על רמדים שמקורן בשחפת, פסוריאזיס, ועוד מחלות שאיני רוצה להזכיר. קצת פרופורציה לא מזיקה. בשורה התחתונה רפואה הוא מקצוע קשה, תובעני, מסוכן, כפוי טובה ( לא פעם ), נועד לכשלון מלכתחילה ( המוות תמיד ינצח ), והצלחה אחת אינה מחפה על כשלון במקום אחר. ותמיד המרפא יהיה חסר אונים נוכח עוצמות החיים. כל מה שנותר הוא לנסות לשפר איכות חיים בדרך הכי פחות מזיקה, ולקוות לטוב. מי שחושב אחרת, או חושב שפעולתו עשויה להזיק, שלא יעסוק בכך, כי לא יוכל להיות לעזר. חוסר הביטחון והפחד מעצמו ומכליו ידלוף החוצה והחולה אינטלגנטי מספיק בשביל להבחין בזה. חולה כזה יסגר, יתקשח ויתקשה להבריא. מה שמרפא יכול גם להחליא, אבל כדי שזה יקרה צריך להתאמץ ולהכוון לכך. לי אין כוונות כאלה ולכן לא ראיתי את מה שלומי כתב. גם קנט לא ראה הוא רק אמר שיתכן מצב כזה. לו הייתי רואה שאדם אחד היה ניזוק כתוצאה ממעשי הייתי עוזב את המקצוע הזה ולא מתקרב אליו עד יום מותי.
וכמו שאומרת המורה שלי LADY COLLEEN THERE ARE NO RIGHTS OR WRONGS JUST LESSONS שיהיה אחלה שבוע פורה מועיל ובעיקר פחות כבד מהשבוע שחלף דניאל