בקצרה
(בשביל להבין בהרחבה, כדאי לחפש בויקיפדיה) אז בקצרה. קרינה אל"מ: מסתבר שהאור הוא בעצם שדה חשמלי ומגנטי שביחד יוצרים גל שמתקדם במהירות האור. לגל יש אורך מסויים (אורך גל בים הוא המרחק בין שתי פסגות של הגל, אורך גל אל"מ הוא המרחק בין שני שיאים של השדה). כשגל אל"מ באורך 0.0007 מ"מ פוגע בעין שלנו, אנחנו רואים אור אדום, כשגל אל"מ קצר יותר פוגע בעיניים אנחנו רואים אור ירוק, עוד יותר קצר אז כחול, אחרי זה סגול (0.0004 מ"מ). כשגל אפילו יותר קצר מסגול פוגע בעיניים שלנו אחנו כבר לא יכולים לראות אותו, אבל זה לא אומר שהוא לא קיים (הוא למשל יכול להשחיר לוח צילום, או לגרום לתופעות כימיות וביולוגיות). קרינת רנטגן היא למעשה גל אל"מ, בדיוק כמו אור, רק בערך פי 1000 יותר קצר. אנחנו כמובן לא יכולים לראות אותה כמו צבע, אבל היא גורמת לתגובה כימית בלוחות צילום. כמו אור רגיל, גם קרינת רנטגן יכולה לחדור דרך ריקמה של גוף, רק בניגוד לאור רגיל, הרבה יותר טוב - ולכן משתמשים בזה לצילומים פנימיים. לגבי מה קורה ברמת החלקיקים, אני משער שהתכוונת לאיך פועלת השפופרת? אז אם אני לא טועה רוב השפופרות כיום פועלות על אותו עיקרון של פעם, קרינת עצירה. כשחלקיק טעון מאיץ או מאיט בעוצמה, הוא פולט קרינה באורך גל שקשור לעוצמת התאוצה. אם התאוצה/תאוטה גדולה, אורך הגל קצר. אז יורים אלקטרונים טעונים ומהירים על משטח, וכשהם נבלמים נפלטת הקרינה הרצויה.