רעידת האדמה

[טלי וינברגר]

מזל שלא קרה דבר

ונראה שהכל התנהל אצלכם על מי מנוחות... העיקר - להיות רגוע ככל האפשר. שיהיה ערב שקט, טלי

 

[oO inFecTedBraiN Oo]

אממ..

אותנו הוציאו החוצה בדיוק 2 דקות לפני המבחן בביולוגיה, ובסוף ביטלו לנו אותו. דוגרי , סתם מתלהבים מהרעידת אדמה הזאת, כי סוף סוף קורה משו מעניין במדינה הזאת, אבל זה סתם היה שומדבר.

 

[טלי וינברגר]

אז הלך המבחן...

אתה מרוצה מזה? ולעניין ה"התלהבות" מרעידת האדמה, זו לא התלהבות, אלא הפקת לקחים ממה שעלול היה לקרות. זה חשוב לא פחות. שיהיה ערב שקט, טלי

 

[sweet crazy היחידה]

שמעו מה לי קרה ולעוד כמה!!

אצלי זה היה קורע מצחוק!!!!! היתי לבד בבית בגלל השביתה.....ואני באמצע חלום...פתאום בחלום איזה דג נתקע בדלת הבית ואז הבית רעד כתוצאה ממנו..... ואני פתאום קמה מהחלום רואה שזה באמת ככה!!!! ואני כזה בשוק מסתכלת לא מבינה-וואט דה פאק הולך פה?! מחכה שזה יעצור..... אחר כך התקשרתי להורים שלי...והם לא ענו.. ואז חברה שלי מתקשרת ונקרעת מצחוווווווווק!!! והיא אומרת לי שהיא צחקה כשזה קרה והכלבה שלה התחילה לנבוח על האדמה! חחחחחחחח מה שהיה לעוד חברה שלי זה שאחותה קמה מהשינה ולצעוק-"נו מי מזיז לי ת'מיטה???!!!" בעצבים... וסבא שלה בכלל חשב שמישהו מתקן משהו בקומה למטה! ידיד שלי קרע אותי מצחוק-הוא אומר לי-היא העירה אותי! ואז צחק -הייתי בטוח גונבים אותי עם המיטה! וזה שלל הסיפורים שהיו!-גם שמעתי שמישהו נפל מהמיטה והתחיל להקרע! סה"כ,היה מגניב הבוקר,שמעתי שהרבה נבהלו,פחדו,נלחצו, אבל העיקר שלא קרה כלום ועכשיו הכל טוב!

גם הומצאה בדיחה על אריאל שרול בעקבות הרעידה,קבלו- שרון,בפעם הבאה שאתה עושה אירובי,תודיע מראש! אנשים תצחקו-כי סה"כ כל הבעיות האלה...צריך למצוא זמן לחייך!

 

[טלי וינברגר]

צחוק נפלא לבריאות

אני שמחה שמכל מה שהיה הצלחתם לצחוק... תודה על הסיפורים המשעשעים משהו... שיהיה ערב שקט, שלך, טלי

 

[Rose81]

טלי, על מה את מדברת?

לא הרגשתי את זה בכלל? זאת היתה רעידת אדמה? איזה צחוק! ובגלל זה כל הפניקה? איזה אפטרשוק, אנשים, תסבירו לי מה כאן קורה?

 

[טלי וינברגר]

תפתח טלויזיה/אינטרנט

אני מאמינה שבתוך פחות מדקה תבין/תביני... מזל שזה מצחיק אותנו...כי זה באמת יכל להיות אחרת. שיהיה ערב שקט, שלך, טלי

 

[HUhybrid]

התקשורת נפלה על השכל

אז היתה רעידת אדמה אומללה בעוצמת 4.5 בסולם ריכט,ר וואטס דה פאקינג ביג דיל. אזור ים המלח רועד מדי שנתיים-שלוש, שלא לדבר לע רעידות של 5 ריכטר שמתרחשות מדי עשור באזור חיפה (שבר יגור) ובאזור מפרץ אילת. אז היום היתה את הרעידה האומללה הזאת, והתקשורת נזכרה שיש לה דברים יותר חשובים לעסוק בהם מאשר המצב הפוליטי המושחת, הכלכלי והחברתי האיומים? לא מספיק שכל ערוצי הרדיו והטלויזיה עסקו בזה נונ-סטופ כולל סקירות אימה בדבר מספרי הרוגים צפויים וכן סקירת "האמרנו-לכם-כאילו-שלא-ידענו", כי רוב המבנים בארץ לא עומדים בתקנים מפני רעידות אדמה, אז גם "תפוז קהילות" החליטו לפתוח לרגל המאורע פורום "רעידת אדמה- התמודדות" טפשי ותמוה שכזה??? לי רק נותר לתמוה האם הולכות להיות גם בקהילה הזאת פרסומות, בטרם תקרוס הבורסה (או משהו אחר, שחוששני שלא ניתן יהיה להתמודד מולו, כי כל עוד "תרבות הסמוך" שולטת, משרדי "תפוז" המנותקים מההוויה הישראלית הפשוטה קשת-היום, ימשיכו לייצר לנו, לאלה בעלי היכולת, את אותן פיקציות אינפורמטיביות נלוזות.

 

[טלי וינברגר]

התקשורת ואנחנו

הפורום הוקם במטרה לסייע למי שחווה רגשות קשים בעקבות מה שארע. היו כאלה שנקלעו למצוקה נפשית בעקבות רעידת האדמה, חוו תופעות פיזיות שונות ולמעשה היו זקוקים לסיוע נפשי. לכן נועד הפורום. את/ה צודק/ת בזה שלא נוכל לרפא מכאן את כל תחלואות העולם והמדינה...חבל, אבל זו המציאות. שיהיה ערב שקט, שלך, טלי

 

[אמא בריבוע]

איך מרגיעים ילדה בת 10 שנבהלה?

היינו בבית אבא, אמא, ילדה בת 10 ואחותה בת השלוש. קומה 9, תמונות מתנדנדות על הקירות, תחושת סחרחורת ופתאום קולטים שזאת רעידת אדמה. אמרנו לגדולה להיכנס מתחת לשולחן, לקחתי את הקטנה בידיים ואמרתי לה שצריך להתחבא מתחת לשולחן כי הבית מתנדנד. הקטנה לא נבהלה ולא ממש הבינה מה קורה. הגדולה ממש נבהלה והתחילה לבכות. למרות שגם אני רעדתי וכבר דמיינתי איך הבניין קורס, שמרתי על קור רוח ודיברתי עם הילדה. הסברתי לה שזה בטח רעידה יחסית חלשה והנה תיכף זה נגמר. בעלי, שהוא גבר גבוה נעמד מתחת למשקוף חדר האמבט כך שיכול היה להיות איתנו בקשר עין וגם הוא דיבר עם הילדה. עד שעות הערב הילדה עוד היתה בטראומה מהמקרה וכל הזמן היתה בקשר עין עם בני המשפחה ופחדה להיות לבד בחדר כלשהו בבית. כעת היא גם מפחדת לרדת במעלית, שמא עוד פעם תהיה רעידה בזמן שהיא במעלית. יש עוד שתי אחיות שהיו בבית הספר ולא הרגישו שום דבר ושמעו על רעידת האדמה רק בסוף יום הלימודים מהמורים. איך מרגיעים את הילדה שחוותה אירוע מבהיל מבחינתה? איך לנהוג במקרה של רעידה נוספת במקרה שהילדה לא נרגעת? מה עושים כשאנחנו, ההורים, בעצמנו מבוהלים ומפחדים שיקרה אסון ולא רוצים להעביר את החשש הזה לילדים?

 

[yoo]

כאחד שחווה פוביה לנושא.

אני יכול להבטיח שזה עובר מתישהו... אחרי הרעידה שהיתה בטורקיה ב99 נדמה לי וקברה עשרות אלפים מתחת לבתיהם פיתחתי פחד לעניין והיו לילות שלא יכולתי לישון, וכל פעם שהכלבה שלי קצת השתגעה אני נכנסתי ללחץ... הדבר שהכי הפחיד אותי היא רעידת אדמה באמצע הלילה שקוברת את הישנים הריסות ביתם.. אז פיתחתי לי מין תפילה כזו, לפני השינה, שהלילה הזה יעבור בשלום,ושיהיה רק טוב לי ולכל העולם. עד שזה עבר לי בשלב מסויים.

 

[טלי וינברגר]

איזה רעיון נפלא...

והלוואי שכל תפילותיך תעננה!! אמן! שלך, טלי

 

[טלי וינברגר]

איך מרגיעים ילדה?

שלום לך, הארוע של אתמול עורר אצל רובנו חששות וחרדות. הילדים לעיתים קרובות מתייחסים לארועים השונים בהתאם להתייחסות של הוריהם. ניכר ממכתבך כי גם את ובעלך נלחצתם (דבר טבעי בהחלט בסיטואציה שכזו), והילדה ככל הנראה נלחצה בעקבות התגובה שלכם. רצוי לשוחח עם הילדה, להסביר לה מה עליה לעשות במקרה של רעידת אדמה ולהסביר שהריצה מתחת למשקוף או שולחן נועדה כדי להגן עליה. אפשר להשתמש במין משחק ולעשות "הערכות לרעידת אדמה": מי מגיע ראשון מתחת לשולחן וכדומה. למעשה, אם הילדה תבין שהיא ערוכה ומוכנה לרעידת אדמה, ושגם אתם ההורים מוכנים ולא לחוצים, אני מאמינה שהלחץ ירד. לגבי עניין הלחץ של ההורים, גם לכם הייתי מציעה להערך לקראת רעידת אדמה (העיתונים של היום כוללים הסברי הערכות מרשימים). עצם ההערכות והיכולת שלנו לכאורה לשלוט על המצב מחזירה את תחושת הביטחון. מאחלת לכם ימים טובים ורגועים, שלכם, טלי

 

[דברי אליי נשמה]

"שלום לכולם..." נשמע כמו חיבור..

"שלום לכולם ילדים חמודים. כאן המורה טלי, מנהלת פורום 'רעידת אדמה - התמודדות' ואני רוצה שכל אחד יוציא המקלדת וירשום לי כאן חיבור, על מה שהוא הרגיש אחרי הרעידה."

חחח... ברור שלפחד זה התגובה הטבעית! אבל למה שלא יהיה קצת הומור..? אם תשאלו אותי כשזה קרה שחקתי בכלל שש-בש בעבודה ואני לא מבין למה הלוח זז לפני שבאתי להביא ראס! חשבתי זה חבר שלי לעבודה מזיז כי פחד שאני הולך לשים לו אותה... אני אומר לו "למה??" עושה לי מה למה תראה כל האדמה זזה. אמרתי לו מקסימום... נעים לזוז קצת מדי פעם ככה.. לצאת מהשיגרה. וזה העניין.. אל תעשו מזה עניין. קורה שמדי כמה שנים יש רעידה, ובאמת.. הרי אם כל אחד יתחיל לתאר פה דווקא את הרגעי הפחד, מה זה שווה? יש גם קצת יותר מזה. אפילו מעט התרגשות... ושאף אחד לא יכחיש את זה. נכון שחושבים על הסוף, אבל זה לא מה שיעזור לנו אם נחשוב עליו יותר מדי הרי שזה על חשבון נבואה שמגשימה את עצמה. אז האדמה רעדה קצת... גם אנחנו נהנו לרעוד איתה. אחרי הכל זה לא דבר שנתקלים בו בכל יום... סתם חומר למחשבה. סלאמת

 

[דברי אליי נשמה]

"שלום לכולם..." נשמע כמו חיבור..

"שלום לכולם ילדים חמודים. כאן המורה טלי, מנהלת פורום 'רעידת אדמה - התמודדות' ואני רוצה שכל אחד יוציא המקלדת וירשום לי כאן חיבור, על מה שהוא הרגיש אחרי הרעידה."

חחח... ברור שלפחד זה התגובה הטבעית! אבל למה שלא יהיה קצת הומור..? אם תשאלו אותי כשזה קרה שחקתי בכלל שש-בש בעבודה ואני לא מבין למה הלוח זז לפני שבאתי להביא ראס! חשבתי זה חבר שלי לעבודה מזיז כי פחד שאני הולך לשים לו אותה... אני אומר לו "למה??" עושה לי מה למה תראה כל האדמה זזה. אמרתי לו מקסימום... נעים לזוז קצת מדי פעם ככה.. לצאת מהשיגרה. וזה העניין.. אל תעשו מזה עניין. קורה שמדי כמה שנים יש רעידה, ובאמת.. הרי אם כל אחד יתחיל לתאר פה דווקא את הרגעי הפחד, מה זה שווה? יש גם קצת יותר מזה. אפילו מעט התרגשות... ושאף אחד לא יכחיש את זה. נכון שחושבים על הסוף, אבל זה לא מה שיעזור לנו אם נחשוב עליו יותר מדי הרי שזה על חשבון נבואה שמגשימה את עצמה. אז האדמה רעדה קצת... גם אנחנו נהנו לרעוד איתה. אחרי הכל זה לא דבר שנתקלים בו בכל יום... סתם חומר למחשבה. סלאמת

 

[טלי וינברגר]

מי אמר שאין הומור?

אבל לצד ההומור צריך להתייחס גם לתגובות הפחות נעימות שאנשים חוו... ולצורך כך הוקם הפורום... מאחלת לך להמשיך לחייך תמיד, שלך, טלי

 

[דברי אליי נשמה]

תודה מאמי

ואני מאחל לך שתמיד תהיי לידי כדי שלא אחייך לבד

 

[מישהי שאיכפת לה]

תחושות בעקבות רעידת האדמה../images/Emo5.gif

בס"ד שלום חברים יקרים, ושלום טלי יקרה! קודם כל, ברכות על פתיחת הבית הזה על רעידות האדמה ועל ההתמודדות איתן. אציג את עצמי ברשותכם:שמי ליאת וכשהייתה רעידת האדמה של אתמול ה-11/02/2004 הייתי עובדת במחשב, פתאום הרגשתי את הכל זז ורועד, וראיתי שהכל רועד. מייד לאחר הרעידה היו לי כאבי ראש איומים שאילצו אותי לעזוב את המחשב ולצאת מהחדר, יצאתי מייד לסלון, ולאחר 5 דקות אבא שלי סוף סוף חזר הביתה וסיפר לי על הרעידה ועל מה שקרה לו כשהיה באוטו. יש לי פירכוסים, ובזמן הרעידה הרגשתי את הסימנים הראשונים של ההתקף, שהיו למזלי רק סימנים, ולא מעבר לזה. ועכשיו לאחר הרעידה, אני מרגישה יחסית בסדר, עם כאבי ראש שבאים והולכים, ועם תחושת פחד שעדיין לא התפוגגה. יש לי רצון אדיר להוציא את מה שקורה לי אם זה בכתב או בדרכים אחרות. אתמול הרגשתי לא טוב מאז הרעידה, הרגשתי צורך אדיר לבכות אבל לא בכיתי. קשה לי לכתוב את ההודעה הזו, כי אני עדיין תחת הרושם של רעידת האדמה והאירועים שקרו לי בעקבותיה.

, סליחה על ריבוי האייקונים פשוט קשה לי מאוד עכשיו, ליאת.

 

[balck snow]

לא משהו מיוחד

הדלת להתחילה לראוד והייתי בטוחה שמישהו דופק בדלת . אז שאלתי מי זה? ולא הייתה תשובה ..(מן הסתם) אז ראיתי שגם התמונות והמנורות זזות...אמרתי מוזר והמשכתי במה שעשיתי עד לפני רגע... אחרי זה הלכתי לבצפר והוציאו את כולם אז לקחתי את עצמי לחברה שגרה בסביבה. עשה לי את היום..

 

[טלי וינברגר]

טוב שהכל עבר בקלילות

וזה אפילו די מצחיק איך שזה היה אצלך... וכמו שאני תמיד אומרת :הצחוק בריא לבריאות" שלך, טלי