מטרת השביתה הינה לדרוש מהממשלה להתחיל
להתנהג כמו ממשלה במדינה מתוקנת. אינני יודעת ספציפית מה היכולות שלנו, מכיוון שלצערי או לשמחתי אינני חלק מהדרג הצבאי הגבוה, אולם העם חייב לדרוש מהממשלה להתחיל להתנהל בצורה מתוקנת. לא לתת לחמאס לנהל אותה. אם יש צורך בפעולה צבאית נרחבת אז לעשות אותה. אם יש צורך לאיים על חייהם של האסירים שהם מעוניינים בהם אז לעשות גם את זה. כל ההתייחסות הזו למצב כאילו אנחנו "מסכנים" ואנחנו נסכים לכל דבר שידרשו, בסופו של דבר תעלה ביוקר. אנחנו צריכים להראות חוזק, כי הרי בסופו של יום ידנו על העליונה אם הם רוצים 900 "שבויים" שלהם תמורת חייל שלנו. אז להתחיל לשות להם מניפולציות כפי שהם עושים לנו. כמו שהם התעללו במשפחות של רגב וגולדווסר ז"ל עד הרגע האחרון, גם אנחנו יכולים. ושאף אחד לא יבוא בבילבולי ביצים (תסלחו לי) על זה שאנחנו "בני אדם". אני לא אומרת לרצוח את האסירים שלהם או לאיים על חייהם, אבל יש מקום להתחיל להתנהג כמו מדינה חזקה ולא כמו חבורה של אינפנטילים. כי רק ככה החמאס יבין שהחיים של גלעד לא תלויים בו. כי אם הוא לא יחזיר אותו חי הוא גם לא יקבל את ה900 שלו בחזרה. הממשלה, במקום להוציא קלטות או מכתבים של האסירים שלהם למשפחות, מתעסקת בלייבב כל היום "על גודל המחיר". במידה ויתחילו להתנהג ולבצע כמו ממשלה שמחזיקה צבא מהחזקים ביותר בעולם ומוסד מהמפורסם ביותר בפעולותיו, הצד השני יבין שהוא החלש. ורק ככה גלעד יחזור הביתה. ובמקום לתת לכל מיני מתווכים כמו מצרים שהאינטרס האישי שלהם לחוסר ההצלחה ברור מאליו לנהל את המשא ומתן, לתת לגורם מאיים, כמו ארה"ב או מדינות אירופה לנהל אותו. הרי אם נביט על הסיטואציה בצורה הגיונית - באותה מידה שאנחנו רוצים את גלעד, הם רוצים 900 (!) אסירים. למה אנחנו המסכנים? הם החלשים. י-ד-נ-ו על העליונה. אבל במקום להפעיל את כל הגורמים ולצאת בפעולה מתאימה, של המוסד או של הצבא, סודית או לא, הממשלה מתנהגת כמו ילד קטן שלקחו לו את הסוכריה. אני אומרת שאם נלחמים על גלעד אז נלחמים עד הסוף. לא מתבכיינים כמו חבורה של ילדים בגנון. יש לכם צבא ראבק כ"כ חזק. יש מוסד. יש את הכלים. אז למה להמשיך להתנהג כמו חלשים ומסכנים? גלעד נלחם בשביל המדינה. מן הראוי שהמדינה תלחם כ-מ-ו ש-ה-י-א י-ו-ד-ע-ת בשבילו.
להתנהג כמו ממשלה במדינה מתוקנת. אינני יודעת ספציפית מה היכולות שלנו, מכיוון שלצערי או לשמחתי אינני חלק מהדרג הצבאי הגבוה, אולם העם חייב לדרוש מהממשלה להתחיל להתנהל בצורה מתוקנת. לא לתת לחמאס לנהל אותה. אם יש צורך בפעולה צבאית נרחבת אז לעשות אותה. אם יש צורך לאיים על חייהם של האסירים שהם מעוניינים בהם אז לעשות גם את זה. כל ההתייחסות הזו למצב כאילו אנחנו "מסכנים" ואנחנו נסכים לכל דבר שידרשו, בסופו של דבר תעלה ביוקר. אנחנו צריכים להראות חוזק, כי הרי בסופו של יום ידנו על העליונה אם הם רוצים 900 "שבויים" שלהם תמורת חייל שלנו. אז להתחיל לשות להם מניפולציות כפי שהם עושים לנו. כמו שהם התעללו במשפחות של רגב וגולדווסר ז"ל עד הרגע האחרון, גם אנחנו יכולים. ושאף אחד לא יבוא בבילבולי ביצים (תסלחו לי) על זה שאנחנו "בני אדם". אני לא אומרת לרצוח את האסירים שלהם או לאיים על חייהם, אבל יש מקום להתחיל להתנהג כמו מדינה חזקה ולא כמו חבורה של אינפנטילים. כי רק ככה החמאס יבין שהחיים של גלעד לא תלויים בו. כי אם הוא לא יחזיר אותו חי הוא גם לא יקבל את ה900 שלו בחזרה. הממשלה, במקום להוציא קלטות או מכתבים של האסירים שלהם למשפחות, מתעסקת בלייבב כל היום "על גודל המחיר". במידה ויתחילו להתנהג ולבצע כמו ממשלה שמחזיקה צבא מהחזקים ביותר בעולם ומוסד מהמפורסם ביותר בפעולותיו, הצד השני יבין שהוא החלש. ורק ככה גלעד יחזור הביתה. ובמקום לתת לכל מיני מתווכים כמו מצרים שהאינטרס האישי שלהם לחוסר ההצלחה ברור מאליו לנהל את המשא ומתן, לתת לגורם מאיים, כמו ארה"ב או מדינות אירופה לנהל אותו. הרי אם נביט על הסיטואציה בצורה הגיונית - באותה מידה שאנחנו רוצים את גלעד, הם רוצים 900 (!) אסירים. למה אנחנו המסכנים? הם החלשים. י-ד-נ-ו על העליונה. אבל במקום להפעיל את כל הגורמים ולצאת בפעולה מתאימה, של המוסד או של הצבא, סודית או לא, הממשלה מתנהגת כמו ילד קטן שלקחו לו את הסוכריה. אני אומרת שאם נלחמים על גלעד אז נלחמים עד הסוף. לא מתבכיינים כמו חבורה של ילדים בגנון. יש לכם צבא ראבק כ"כ חזק. יש מוסד. יש את הכלים. אז למה להמשיך להתנהג כמו חלשים ומסכנים? גלעד נלחם בשביל המדינה. מן הראוי שהמדינה תלחם כ-מ-ו ש-ה-י-א י-ו-ד-ע-ת בשבילו.