רעיונות למתנה לנכד שלי.
- פותח הנושא putzi היחידה
- פורסם בתאריך
TJSBZ היום ישבתי עם בעלי בבית קפה
ושוחחנו על מה בדיוק מפריע לי. הגענו למסקנה, שהם לא משתפים אותנו בכלום, ויחד עם זאת הם דורשים מאיתנו להיות משפחה. אנחנו תמיד מרגישים מחוץ לעניינים, כי אנחנו לא יודעים מה קורה. יחד עם זאת הם דורשים שנעשה לביחד כאילו אנחנו משפחה אחת. מצידם זה בסדר שאנחנו לא יודעים את ה"סודות", גם הבן שלי הולך איתם עם הסודות. מצד שני הוא והם דורשים מאיתנו להיות משפחה. אנחנו מרגישים תמיד מופתעים ומנוצלים. בייחוד אני כי אני עושה את כל עבודת הבישולים. בפסח של שנה שעברה, האבא של כלתי החליט שנוסעים לצימר בגליל. לא רציתי לנסוע כי לא רציתי לשלם ולבשל ולהביא ולאכול בתנאים לא תנאים. כי בפסח אין מה לאכול בחוץ. כל כך לחצו עלי, בעיקר הבן שלי, שבסוף נכנעתי. יומיים צימר עלה לנו אלף שקל. את כל הארוחה לחג הכנתי כמעט לבד. כל החג, במקום לנוח, לטייל, עבדתי כל הזמן, בהגשת ארוחות, בשטיפת כלים בשמירה על תינוקות, ובשמירה על האמא של כלתי שכמובן הייתה במצב קשה, ועל אחותה הנכה שגם זקוקה לשמירה. תביאי את זה ותביאי את זה. בקיצור חזרתי מהחג הזה באפיסת כוחות. וגם שילמתי כסף עבור הסיוט. הם ידעו יפה מאוד שאם לא הייתי באה הם לא היו יכולים לבצע את החופשה הזאת. אני הכושי שעובד והם הנהנים. והכי גרוע שהבן שלי נותן יד לזה. אז תגידו לי שזה לא ניצול. בראש השנה האחרון, הזמנתי את כולם אלי כי המחותנת ממש הייתה במצב קשה ואני ריחמתי עליה. הכנתי את רוב האוכל. הם אכלו מהר והלכו הבייתה כי הילדים היו צריכים לישון. כל הסיפור לקח אולי שעה. זה חג זה? ממש הרגשתי מנוצלת גם בעלי הרגיש שהם הרסו לו את החג. הפסח הזה אני אצל אחי וגיסתי, אצלם אני לא מרגישה מנוצלת, יושבים יחד אולכים בנחת, אף אחד לא ממהר, הילדים שלהם גדולים. ממש תענוג. נמאס לי להיות המשרתת, וגם נמאס לי מכל המחלות של משפחת כלתי. אני לא התחתנתי איתם. כמעט 8 שנים אני עושה חגים איתם. הכל כבד לי אצלם. זהו הספיק לי.
ושוחחנו על מה בדיוק מפריע לי. הגענו למסקנה, שהם לא משתפים אותנו בכלום, ויחד עם זאת הם דורשים מאיתנו להיות משפחה. אנחנו תמיד מרגישים מחוץ לעניינים, כי אנחנו לא יודעים מה קורה. יחד עם זאת הם דורשים שנעשה לביחד כאילו אנחנו משפחה אחת. מצידם זה בסדר שאנחנו לא יודעים את ה"סודות", גם הבן שלי הולך איתם עם הסודות. מצד שני הוא והם דורשים מאיתנו להיות משפחה. אנחנו מרגישים תמיד מופתעים ומנוצלים. בייחוד אני כי אני עושה את כל עבודת הבישולים. בפסח של שנה שעברה, האבא של כלתי החליט שנוסעים לצימר בגליל. לא רציתי לנסוע כי לא רציתי לשלם ולבשל ולהביא ולאכול בתנאים לא תנאים. כי בפסח אין מה לאכול בחוץ. כל כך לחצו עלי, בעיקר הבן שלי, שבסוף נכנעתי. יומיים צימר עלה לנו אלף שקל. את כל הארוחה לחג הכנתי כמעט לבד. כל החג, במקום לנוח, לטייל, עבדתי כל הזמן, בהגשת ארוחות, בשטיפת כלים בשמירה על תינוקות, ובשמירה על האמא של כלתי שכמובן הייתה במצב קשה, ועל אחותה הנכה שגם זקוקה לשמירה. תביאי את זה ותביאי את זה. בקיצור חזרתי מהחג הזה באפיסת כוחות. וגם שילמתי כסף עבור הסיוט. הם ידעו יפה מאוד שאם לא הייתי באה הם לא היו יכולים לבצע את החופשה הזאת. אני הכושי שעובד והם הנהנים. והכי גרוע שהבן שלי נותן יד לזה. אז תגידו לי שזה לא ניצול. בראש השנה האחרון, הזמנתי את כולם אלי כי המחותנת ממש הייתה במצב קשה ואני ריחמתי עליה. הכנתי את רוב האוכל. הם אכלו מהר והלכו הבייתה כי הילדים היו צריכים לישון. כל הסיפור לקח אולי שעה. זה חג זה? ממש הרגשתי מנוצלת גם בעלי הרגיש שהם הרסו לו את החג. הפסח הזה אני אצל אחי וגיסתי, אצלם אני לא מרגישה מנוצלת, יושבים יחד אולכים בנחת, אף אחד לא ממהר, הילדים שלהם גדולים. ממש תענוג. נמאס לי להיות המשרתת, וגם נמאס לי מכל המחלות של משפחת כלתי. אני לא התחתנתי איתם. כמעט 8 שנים אני עושה חגים איתם. הכל כבד לי אצלם. זהו הספיק לי.
TJSBZ איש עסקים את מבינה?
אדם שעוסק במסחר, רכש, מכירות, משא ומתן עיסקי, הצעות מחיר, חשבוניות לתשלום, קניות עבור מלאי מקומי, קניות עבור הזמנות חוץ. קניות מחו"ל, מכירות לחו"ל. מקווה שהבנת. אשת עסקים, זאת אשה שעוסקת בכל הנ"ל. היום יש יותר ויותר נשות עסקים. כי העסקים הקטנים הן לרוב של נשים. יש יזמות עיסקית לנשים, יש אפילו קורסים מיוחדים לזה.
אדם שעוסק במסחר, רכש, מכירות, משא ומתן עיסקי, הצעות מחיר, חשבוניות לתשלום, קניות עבור מלאי מקומי, קניות עבור הזמנות חוץ. קניות מחו"ל, מכירות לחו"ל. מקווה שהבנת. אשת עסקים, זאת אשה שעוסקת בכל הנ"ל. היום יש יותר ויותר נשות עסקים. כי העסקים הקטנים הן לרוב של נשים. יש יזמות עיסקית לנשים, יש אפילו קורסים מיוחדים לזה.
אנילה יקירתי
קודם כל, גם איש עסקים לא הבנתי. זה לא עניין של מגדר. דבר שני, גם עכשיו אני עוד לא מבינה, אז אני אחדד את השאלה: אני עצמאית. האם זה הופך אותי לאשת עסקים, או שרק אחרי סכום מסויים וצבירת רכוש מסויימת אני אשת עסקים??? האם איש רכש בחברה, שהוא עצמו שכיר, הוא איש עסקים??? אשר לסיפורים על החגים - אכן ניצול וחבל מאד שבנך נתן לזה יד. אני מארחת כבר שנתיים את כל החגים. בפסח שעבר יצאתי עם גב תפוס, ואני צעירה... אבל בכל זאת לבשל לעשרים מבוגרים + שני ילדים, זה לא קל. אפילו לא בגילי הצעיר. הצחוק שבעניין היה התגובה של הרופא התורן בקופת חולים: "זה ממשקל עודף שיש לך" הוא אמר. "אבל דוקטור", אמרתי "אני עשרה קילו פחות ממה שהייתי לפני שנה, ואז לא נתפס לי הגב אף פעם". "אה, אז תגידי שירדת במשקל", הוא אמר בלי להתבלבל בכלל "זה מכיון שירדת. השלד עוד לא התרגל לשינויים"
קודם כל, גם איש עסקים לא הבנתי. זה לא עניין של מגדר. דבר שני, גם עכשיו אני עוד לא מבינה, אז אני אחדד את השאלה: אני עצמאית. האם זה הופך אותי לאשת עסקים, או שרק אחרי סכום מסויים וצבירת רכוש מסויימת אני אשת עסקים??? האם איש רכש בחברה, שהוא עצמו שכיר, הוא איש עסקים??? אשר לסיפורים על החגים - אכן ניצול וחבל מאד שבנך נתן לזה יד. אני מארחת כבר שנתיים את כל החגים. בפסח שעבר יצאתי עם גב תפוס, ואני צעירה... אבל בכל זאת לבשל לעשרים מבוגרים + שני ילדים, זה לא קל. אפילו לא בגילי הצעיר. הצחוק שבעניין היה התגובה של הרופא התורן בקופת חולים: "זה ממשקל עודף שיש לך" הוא אמר. "אבל דוקטור", אמרתי "אני עשרה קילו פחות ממה שהייתי לפני שנה, ואז לא נתפס לי הגב אף פעם". "אה, אז תגידי שירדת במשקל", הוא אמר בלי להתבלבל בכלל "זה מכיון שירדת. השלד עוד לא התרגל לשינויים"
TJSBZ ,זה לא עניין של כסף.
זה סוג של עבודה. את מתעסקת במסחר של חפצים (מעבירה חפצים ממקום אחד למקום אחר) ולא מתעסקת עם אנשים כמו בפיסכולוגיה, או בהוראה. זה סוג של עבודה, לא "אישית" עובדים עם אנשים אבל הכל שם "אובייקטיבי". במחקר למשל עובדים עם מבחנות, ויש מעט קשר עם אנשים. אנשי מחשבים עובדים מול המסך, גם שם יש מעט אינטראקציה עם אנשים. במסחר יש כל הזמן קהל, לקוחות, ספקים, חשבוניות הצעות מחיר הזמנות. זה סוג מאוד דינמי של עבודה. אין זמן לנשום. בכל אופן ככה היה אצלי. אהבתי את העבודה. ובקשר לרופאים, יש להם תמיד תשובה, לכל שטות.
זה סוג של עבודה. את מתעסקת במסחר של חפצים (מעבירה חפצים ממקום אחד למקום אחר) ולא מתעסקת עם אנשים כמו בפיסכולוגיה, או בהוראה. זה סוג של עבודה, לא "אישית" עובדים עם אנשים אבל הכל שם "אובייקטיבי". במחקר למשל עובדים עם מבחנות, ויש מעט קשר עם אנשים. אנשי מחשבים עובדים מול המסך, גם שם יש מעט אינטראקציה עם אנשים. במסחר יש כל הזמן קהל, לקוחות, ספקים, חשבוניות הצעות מחיר הזמנות. זה סוג מאוד דינמי של עבודה. אין זמן לנשום. בכל אופן ככה היה אצלי. אהבתי את העבודה. ובקשר לרופאים, יש להם תמיד תשובה, לכל שטות.
putzi היחידה
New member
אנילה - יכול להיות שכלתך פוטרה
בגלל שנסעה לחו'ל להיות עם אימה בזמן הניתוח. לא כל מעביד, ביחוד לא עם עובדת מתחילה מוכן לסבול את זה. אם אביה בעל עסק - היא יכולה לעבוד אצלו ולנהל לו את הענינים. אני מאחלת לך בריאות טובה - קודם כל (גם אני סובלת מלחץ דם גבוה) ודבר שני - בהצלחה עם הדיאטה - גם אני צריכה לעשות - אבל זה נורא קשה בגיל שלי. אני סובלת ממחלת קרוהן - שזה דלקת כרונית במעיים, ובדרך כלל כל החולים במחלה - הם שחיפים ורזים מתת תזונה - כי האוכל לא נספג בגוף. רק אצלי הכל הפוך - אני שמנה כמו כל בני משפחתי, זה כנראה בגנים. הרופא אומר שזה לטובה - בגלל המחלה. אבל כל החיים אני בדיאטה - מורידה קצת ומעלה פי כמה. אז החלטתי לא לחשוב דיאטה, רק לאכול קצת פחות. אני אוכלת פחות אבל הבעיה היא מה אני אוכלת. אני מתחילה עם ארוחת בריאות בבוקר, אבל מהצהרים אני לא אוכלת מסודר ומנשנשת כל מיני - במיוחד פירות. אני מתה על פירות וזה משמין. אז בהצלחה בדיאטה וגם עם הכלה - אל תתיאשי.
בגלל שנסעה לחו'ל להיות עם אימה בזמן הניתוח. לא כל מעביד, ביחוד לא עם עובדת מתחילה מוכן לסבול את זה. אם אביה בעל עסק - היא יכולה לעבוד אצלו ולנהל לו את הענינים. אני מאחלת לך בריאות טובה - קודם כל (גם אני סובלת מלחץ דם גבוה) ודבר שני - בהצלחה עם הדיאטה - גם אני צריכה לעשות - אבל זה נורא קשה בגיל שלי. אני סובלת ממחלת קרוהן - שזה דלקת כרונית במעיים, ובדרך כלל כל החולים במחלה - הם שחיפים ורזים מתת תזונה - כי האוכל לא נספג בגוף. רק אצלי הכל הפוך - אני שמנה כמו כל בני משפחתי, זה כנראה בגנים. הרופא אומר שזה לטובה - בגלל המחלה. אבל כל החיים אני בדיאטה - מורידה קצת ומעלה פי כמה. אז החלטתי לא לחשוב דיאטה, רק לאכול קצת פחות. אני אוכלת פחות אבל הבעיה היא מה אני אוכלת. אני מתחילה עם ארוחת בריאות בבוקר, אבל מהצהרים אני לא אוכלת מסודר ומנשנשת כל מיני - במיוחד פירות. אני מתה על פירות וזה משמין. אז בהצלחה בדיאטה וגם עם הכלה - אל תתיאשי.
פוצי, כלתי אמרה שבעבודה אישרו לה
את הנסיעה על חשבון חופשה שנתית. הרי לא ייתכן שלא הייתה נוסעת לניתוח כזה גורלי ומסוכן. חבל, זאת הייתה ממש עבודה טובה. רק 7 שעות עם שכר ממש טוב. עד שמוצאים עבודה היום הנשמה יוצאת. אין לכם מושג כמה מבחנים היא עברה וכמה ראיונות היו לה לעבודה הזאת. אני שמחה שאני לא צריכה לחפש עבודה היום. לא הייתי מסוגלת לעבור את כל המבחנים האלה. בזמני התקבלתי לעבודה על סמך ראיון בע"פ וזהו. כי אנשים יותר סמכו על עצמם. היום אף אחד לא מוכן לקחת אחריות על כלום. הגרפולוג הוא הפוסק האחרון. יעני חוות דעת "מדעית" שאינה תלויה בדבר.
את הנסיעה על חשבון חופשה שנתית. הרי לא ייתכן שלא הייתה נוסעת לניתוח כזה גורלי ומסוכן. חבל, זאת הייתה ממש עבודה טובה. רק 7 שעות עם שכר ממש טוב. עד שמוצאים עבודה היום הנשמה יוצאת. אין לכם מושג כמה מבחנים היא עברה וכמה ראיונות היו לה לעבודה הזאת. אני שמחה שאני לא צריכה לחפש עבודה היום. לא הייתי מסוגלת לעבור את כל המבחנים האלה. בזמני התקבלתי לעבודה על סמך ראיון בע"פ וזהו. כי אנשים יותר סמכו על עצמם. היום אף אחד לא מוכן לקחת אחריות על כלום. הגרפולוג הוא הפוסק האחרון. יעני חוות דעת "מדעית" שאינה תלויה בדבר.
ניסיתי
אבל הם רוצים עם ניסיון. הכי הורג אותי הקטע הזה: רוצים אותך צעירה, עם ניסיון של עשור, אשת משפחה יציבה, אבל בלי ילדים, אקדמאית שמוכנה לעבוד במשכורת סטודנט... ועוד יותר הקטע הבא: כולם רוצים עם ניסיון, א ב ל איפה אדם אמור לצבור ניסיון אם אף אחד לא רוצה להיות הראשון שנותן לו עבודה???
אבל הם רוצים עם ניסיון. הכי הורג אותי הקטע הזה: רוצים אותך צעירה, עם ניסיון של עשור, אשת משפחה יציבה, אבל בלי ילדים, אקדמאית שמוכנה לעבוד במשכורת סטודנט... ועוד יותר הקטע הבא: כולם רוצים עם ניסיון, א ב ל איפה אדם אמור לצבור ניסיון אם אף אחד לא רוצה להיות הראשון שנותן לו עבודה???
yael just married
New member
לי היה מזל...
מתוך כל הקורות חיים ששלחתי, חזרו אליי רק משלושה מקומות, שניים מהם חזרו אליי והציעו לי משרה שלא כל כך רציתי אבל הלכתי בכל זאת למיונים כי שמחתי שסוף סוף חזרו אליי ושלפחות יהיה לי במה לעבוד. כמובן שלא התקבלתי, וטוב שכך, כי במקום השלישי שהלכתי אליו הציעו לי את התפקיד שרציתי, וכבר ידעתי בדיוק מה יהיה במיונים פחות או יותר אז הייתי מוכנה והתקבלתי! אחרי שאני מסיימת ללמוד, עוד שבוע, אני מתחילה סוף סוף לעבוד!
מתוך כל הקורות חיים ששלחתי, חזרו אליי רק משלושה מקומות, שניים מהם חזרו אליי והציעו לי משרה שלא כל כך רציתי אבל הלכתי בכל זאת למיונים כי שמחתי שסוף סוף חזרו אליי ושלפחות יהיה לי במה לעבוד. כמובן שלא התקבלתי, וטוב שכך, כי במקום השלישי שהלכתי אליו הציעו לי את התפקיד שרציתי, וכבר ידעתי בדיוק מה יהיה במיונים פחות או יותר אז הייתי מוכנה והתקבלתי! אחרי שאני מסיימת ללמוד, עוד שבוע, אני מתחילה סוף סוף לעבוד!
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.