Padme Amidala
New member
רע לי כל כך ../images/Emo7.gif
אז קודם כל- אני לא משתתפת פה הרבה, זאת נראה לי הפעם השניה שלי פה בסך הכל... שלום לכולם. חזרתי לפנות בוקר מחו"ל. החופשה שלי הייתה הרבה יותר מדהימה ממה שציפיתי. ועכשיו רע לי, פשוט רע לי. במשך כל הנסיעה לשדה התעופה בכיתי, בטיסה בכיתי, וכשחזרתי הבייתה בכיתי. נדלקתי שם על מישהו, ושוב הסיפור חוזר על עצמו- הוא מבוגר ממני בהרבה, אין לו מושג שנדלקתי עליו, והוא בטח רואה אותי כילדה קטנה. לא רציתי לעזוב את הארץ הזאת. עכשיו אני יודעת שאני בחיים לא אראה אותו שוב. אני עכשיו כל הזמן נזכרת בו ומרגישה רע. אני יודעת שאני צריכה לשכוח מהכל כדי להרגיש טוב אבל אני לא רוצה לשכוח אותו. אני יודעת שיש אנשים עם בעיות הרבה יותר רציניות משלי, אבל רע לי. אני שונאת את ההרגשה הזאת, של הלב שנשבר. הפעם זה אמנם לא היה כ"כ חזק כמו בפעם הקודמת, אבל זה עדיין חזק, וזה לא עושה שום דבר טוב. הדבר היחיד הטוב שנשאר ממנו זה הזיכרון. עכשיו יש לי מליון דברים על הראש ואני לא יכולה להתרכז בכלום בגלל ההרגשה הנוראית הזאת.
וזהו. זה מה שרציתי לפרוק.
אז קודם כל- אני לא משתתפת פה הרבה, זאת נראה לי הפעם השניה שלי פה בסך הכל... שלום לכולם. חזרתי לפנות בוקר מחו"ל. החופשה שלי הייתה הרבה יותר מדהימה ממה שציפיתי. ועכשיו רע לי, פשוט רע לי. במשך כל הנסיעה לשדה התעופה בכיתי, בטיסה בכיתי, וכשחזרתי הבייתה בכיתי. נדלקתי שם על מישהו, ושוב הסיפור חוזר על עצמו- הוא מבוגר ממני בהרבה, אין לו מושג שנדלקתי עליו, והוא בטח רואה אותי כילדה קטנה. לא רציתי לעזוב את הארץ הזאת. עכשיו אני יודעת שאני בחיים לא אראה אותו שוב. אני עכשיו כל הזמן נזכרת בו ומרגישה רע. אני יודעת שאני צריכה לשכוח מהכל כדי להרגיש טוב אבל אני לא רוצה לשכוח אותו. אני יודעת שיש אנשים עם בעיות הרבה יותר רציניות משלי, אבל רע לי. אני שונאת את ההרגשה הזאת, של הלב שנשבר. הפעם זה אמנם לא היה כ"כ חזק כמו בפעם הקודמת, אבל זה עדיין חזק, וזה לא עושה שום דבר טוב. הדבר היחיד הטוב שנשאר ממנו זה הזיכרון. עכשיו יש לי מליון דברים על הראש ואני לא יכולה להתרכז בכלום בגלל ההרגשה הנוראית הזאת.
