רע לי כל כך

תגובה

בתיכון היו לי מעט חברים, רובם לא קרובים (היה אחד קרוב לתקופה קצרה), ועם כולם כבר ניתקתי קשר. הייתי ביישן. (עדיין קצת, לא נראה לי שזה באמת עובר..). נשיקה ראשונה שלי היתה בכיתה י"א, ואני עדיין בתול (בגיל 19 וחצי) אני בצבא כרגע. אני מוקף באנשים דומים לי, במיוחד בגף הספציפי שאני בו. יש שם אנשים שלדעתי יש להם פחות חיים ממני. הנקודה היא שיש מקומות עם אנשים שתסתדרי איתם, כי כמוך - גם אנשים אחרים באותו המצב מתגייסים לצבא. אני לא אוהב אלכוהול, מעולם לא עישנתי (סיגריות), ואני גם לא מתקרב לסמים (שלא נדבר על זה שאסור לי.. אפילו אם זה יהיה חוקי..) לגבי להתנשק (או כל דבר מיני אחר), זה נורא קל לבת. את יכולה להגיד למישהו, ורוב הסיכויים שהוא ירצה, במיוחד אם את לא מכוערת. אם את מחכה לאהבה, זה כבר סיפור אחר. הדרך הנכונה להשיג ביטחון, היא על ידי אומץ. עשיית אומץ מוסיפה לך ביטחון עצמי. אומץ מלווה בחרדה/פחד, ברגע שהלכת לתוך הפחד, ועשית את מה שהיית צריכה - נוסף לך ביטחון עצמי. תחשבי על זה, וקחי צעדים לשנות דברים בעצמך שאת רוצה. שינוי זה דבר מבורך, אני לא אוהב אנשים שחיים בגישה של "זה אני ואני לא אשתנה/יכול להשתנות". אם את לא מרוצה ממשהו - תשני אותו. את יכולה לשנות המון. בהצלחה.
 

Greebo

New member
הו לך

אין להרגיש רע בגלל הדברים האלו... כלומר..אני אומר את זה עכשיו, למרות שבזמנו היה לי דיכאון (עדיין יש האמתי P: רק פחות..) בעיקר בגלל הסיבות שציינת.. בגילך גם אני לא הלכתי למסיבות או שתיתי לגילופין (פעם ראשונה האמתי שהשתכרתי היתה בלילה של קבלת תעודת הבגרות... עסק ביש שהסתיים בהקאה מאסיבית על הרגליים של אמא והתעלפות משוללת בגדים באמבט :פ), האמתי קיימתי בתיכון מין סוג של חיים כפולים.. בכיתה הייתי אחד המופנמים שלא מצייץ, ומחוץ לה (מחוץ לתיכון) הכרתי אנשים על ימין ועל שמאל (אישיות קיצונית שכזו..או שאוהבים אותי מאוד או ששונאים אותי מאוד P:) ובכלל זה לא ידעתי בכלל לדבר עם המין השני... בכלל. לאחר שיצאתי מהצבא (לאחר חודש שלם!:ם) חוויתי את הנשיקה הראשונה שלי, בן 18 וחצי הייתי.. אני מכיר עוד הרבה מאוד אנשים בגילי שאפילו עוד לא התנשקו (כולל ברנש אחד בן 23 שלא נראה רע כל כך Oם).. then again החברים שלי....לא נורמליים כל כך (זה שאיזה 50% מאיתנו יצאנו על 21 ורוב אלו שנשארו בצבא...אין לי מושג למה לא בעטו אותם החוצה עדיין..). אבל במצב רע..את לא... מעבר לכך, לחשוש מהצבא זה נורמלי.. כל שינוי מסגרת זה מפחיד, אך את חוששת מהסיבות הלא נכונות... אם יש דבר אחד שלמדתי בצבא זה שהאנשים שפוגשים שם....לא חסרים... את תפגשי בנות בדיוק כמוך ותתחברי לבנות שבמהלך התיכון די בטוח שבכלל לא הייתן נוגעות אחת בשניה.. ובעוד כמה שנים יסתיים המעגל.. ותוכלי להסתכל אחורה לזמן זה ולצחוק על עצמך (או שרק אני עושה את זה כל כמה שנים? :פ). נ.ב: אני יכול להשבע שאני מכיר את הניק שלך מהיכנשהו >.< תקולל הסניליות שלי >.<
 
למעלה