רפואה וציונים גבוהים

[guyavhuji]

לא יודע מי זה.

וגם אני כתבתי ספרים שלמים בשביל הדורות הבאים. זה לא קשור.

 

[lernery]

אז על מה זה מעיד לדעתך אם לא

הישגיות? כאשר אתה לוקח את הציון רק בתור מדד לידע שהצלחת להגיע אליו, ולא בתור המטרה עצמה. שזה מה שעושים לדעתי האנשים הטובים ביותר...

 

[Regina Phalange]

אבל יוסי,

אצלנו (לפחות אצל חלק מהאנשים) ציון הוא לא מדד לידע בלבד, אלא מדד למזל שלך בעת הבחינה, ליכולת הריכוז שלך בעת הבחינה, ולכמות הניחושים הנכונים שלך... נראה לי שאתה מכליל, וגם אם לא- זה אולי נכון לגבי השנה שלנו, אבל הרבה דברים רעים נכונים לגביה, זה לא אומר שזה ככה בכל השנים מעלינו

 

[lernery]

אבל אני לא מדבר על שום דבר רע

אני גם לא חושב שהשנה שלנו כל כך גרועה בגלל 2 אנשים שרבים עם עוד 2 אנשים אחרים... הציון בבחינה ספציפית וניחושים ספציפית בבחינה אחת הוא מדד למזל, אבל בחישוב הכולל זה לא מדד. ובכל מקרה המדד הוא לא בשביל אחרים אלא כלפי עצמך, השאיפה ל-100 היא שאיפה לידיעה מושלמת של החומר, והיא שאיפה שבאה תוך כדי הלימוד לבחינה ולפניה ולא אחריה. אחר כך חשוב רק המאמץ והידע שבא בעקבות הקורס ולא הציון עצמו. זה ההבדל בין ללמוד למבחן מסיכומים מקוצרים ומקוצררים, לבין להשקיע וללמוד מהספר - כדי לדעת יותר טוב, ובכלל להרחיב את הידע. יש אצלנו הרבה אנשים שחשוב להם לדעת יותר, אני חושב, יחסית להרכב ממוצע של אוכלוסיית הסטודנטים לרפואה.

 

[Regina Phalange]

לא בגללם, מי שם עליהם...

אידיוטים ממני והאלה בכל מקרה, אין לי מושג מה הלך הרוח בשנה שלנו, אולי אתה צודק

 

[lernery]

האנשים האלה בכל מקרה הם יחידים,

יחסית. אבל אני אתן לך דוגמה פשוטה - רוני בראונשטיין נהג לקחת לנו, באופן קבוע, רבע שעה מההפסקה, בכל פעם. חבר שלומד בתל אביב אמר לי שאם זה היה קורה בתל אביב - בשעה 1 וחצי כולם היו שומטים את העפרונות שלהם והולכים, לא משנה מה. אצלנו כל הכיתה נשארו כמו טאטל'הס, בגלל שאנשים באו עם יותר חרשנות מהבית (את זה אני אומר במישור של החרשנות ולא של השאיפה לידע)

 

[Regina Phalange]

או שאנחנו פשוט מנומסים....

היו הרצאות שלמות בגדילה והתפתחות שנשארתי, למרות שרצו לי המון מחשבות אובדניות בראש מרוב שיעמום, רק כי לא היה לי נעים לצאת. מצד שני, אני מוזרה בקטע הזה, ואתה כנראה צודק... אבל בכל מקרה, אני לא חושבת שכולם רואים בציון מדד לידע, זה אתה יכול להעיד רק על עצמך.

 

[natalysh]

אז באמת יש שוני בין הפקולטות.

זה שאנשים לא מסוגלים להתמודד עם שיעורים ארוכים מדי (ואני דוגמה חיה טובה מאוד לכך) לא אומר שהם לא מנומסים. מותר לצאת החוצה לשאוף אוויר, לשתות, לשטוף פנים, ולחזור, וזה מה שעושים אצלנו. אם אתם מסוגלים לגמוע 2 ארוכות (בהנחה שלא מדובר בנושא הכי מרתק בעולם) עם הפסקה קצרה מדי, זה אומר שאו שאתם חרשנים מדי, או שאתם חרשנים מדי.

 

[Regina Phalange]

תשמעי, אני מסכימה איתך

הן בגישה (קבלי ח"ח) והן במה שאמרת פה. ה"לא מנומסים" היה בצחוק. מה שכן, רוני הבהיר לנו שאם לא נישאר לא נספיק את החומר (שגם ככה צומצם בשבילנו מפאת מחסור בשעות), ואנחנו הסקנו שזה אומר להשלים לבד.ולהשלים לבד סטטיסטיקה זה לא כיף, אני מניחה. זאת הסיבה האמיתית שכולם נשארו לדעתי.

 

[natalysh]

עוד הבדל בין ירושלים לת"א

בת"א בכל שיעור (אצל אותו המרצה) היו פחות מ-30% מהכיתה בכל רגע נתון. אף אחד לא באמת למד בשיעורים, אלא לפני הבחינה, והציון הכי נמוך בכיתה היה כ-75, כאשר הממוצע היה 92.

 

[Regina Phalange]

אממ

אני חושבת שכדאי שנפסיק עם "הבדלים בין ירושלים לת"א", זה לא באמת מוביל לדברים טובים אבל כבר שהזכרת את זה, הקורס הזה ניתן לנו בסמסטר הראשון של שנה א', אנשים היו תמימים ולא ידעו שלא חובה לבוא לשיעור בכלל...רק בדיעבד הבנו שגם אם לא היינו באים לאף הרצאה זה לא היה משפיע על הציון (בסמסטר א' לפחות). אחר כך היו לנו 3 ימים ללמוד לבחינה, וזה הספיק. הממוצע כמדומני היה 92-93, לא זכור לי מה היה הציון הנמוך ביותר... [רק אותי זה מצחיק שקוראים ל-230 איש "כיתה"?]

 

[guyavhuji]

האנשים הטובים ביותר הם קודם כל

אנשים טובים. וכשאתה לומד מסיכומים של אחרים, זו לא דרישה מוגזמת מעצמך לתרום קצת בעצמך. ותוך שנה שנתיים אתה תבין שהציון הוא לא ממש מדד לידע שלך. באמת שלא.

 

[lernery]

אבל המאמץ שאתה משקיע כן

ושוב, הציון הוא תופעת לוואי, אם אני לא מקבל ציון גבוה סימן שאני לא יודע מספיק טוב את החומר (מבחינתי), ולא שאם אני מקבל ציון גבוה אז אני *כן* יודע מספיק טוב את החומר... והסיכומים האלו נועדו רק למי שרוצה להוציא מאיות, כי עם כל הכבוד - כדי להוציא 85 לא צריך אותם..

 

[guyavhuji]

בשנה א'. קצת סבלנות.

 

[Regina Phalange]

../images/Emo10.gif

 

[guyavhuji]

זה לא כזה עצוב.

לפחות לא בהשוואה לשעות שאת ערה בהן... היתרון הגדול הוא שזה נעשה מעניין, כך ששנה ב' למשל היא שנה מאד כיפית בעצם. יש למה לחכות. שנה ג' לא משהו, למרות שלומדים דברים מאד מעניינים, בגלל העומס. בכל מקרה, יש למה לחכות. יהיה טוב.

 

[Regina Phalange]

היי היי היי

לפנות בוקר זה ה-שעות להיות ערים בהן

תודה על העידוד, למה לא רואים אותך יותר אצלנו? (לא שאני מאשימה אותך..)

 

[guyavhuji]

מה זה אצלנו?

 

[Regina Phalange]

בקומונתינו ה-הו-כה-מקסימה

 

[lernery]

הי, אני דיברתי על שנה א' כמובן

לא אמרתי שלא בעיה להוציא 85 בשנים ב' וג'. אני מכיר מספיק טוב את הסיפורים...