מבחינת "דקדוקי חוק"
סביר שלא התכוון להרוג הילדה, ולכן זה לא נכנס לקטגוריה "רצח". (ומה לעשות, בית המשפט מתפקד, בתחומים אלה, כ"תוכנת מחשב"). למרות שהמחשבה הראשונה שעלתה בראשי, כששמעתי על כך- היתה להשוותו לנתן זאדה. סביר יותר שזאת היתה פרובוקציה, שהתפתחה מעבר למה שתכנן. ופרובוקציות דומות- יצא לי אישית לראות. וכדי שיהיה ברור. אין איסור בחוק על נהיגה ביום כיפור. אבל משום היום המיוחד- הכבישים (בעקר בישובים, ובשכונות המגורים), מלאים בילדים. ולכן היו קטעי כבישים שהמשטרה סגרה לתנועת רכב, ובאחרים "הציקה" לנהגים ש"לא היה להם מה לחפש שם". (ומה יש לנהג שאינו תושב המקום, לחפש ביום כזה בשכונת מגורים יהודית? רק פרובוקציה, או "סתם גנבה"). את זה אני ראיתי, כמתנדב. וגם נתתי תשובות כאלו. וגם המשטרה, וגם אמבולנסים, נסעו שם לאט ובזהירות. אבל לפי שבא לשם הפרובוקציה (כנראה התכוון שיברחו ממסלול נסיעתו)- רק "דקדוקי חוק" מבדילים בין מעשיו, ובין רצח. והטענה שלי- למצב החוקי השורר כיום, בו זכויות, ושלום העבריין האלים, קודמים לשלום קורבנותיו. מצב בו אסור לשוטר שרואה זאת לעשות שמוש בירי, או בכל אמצעי אחר שיש בו כדי לסכן העבריין, כדי למנוע הסכון מהאזרחים! והיות אותו עבריין ערבי, או יהודי, או בודהיסט, או חייזר- ניתנת, בכלל, לברור רק לאחר שנעצר. ואז היא רלוונטית רק לעניין שרותי הדת להם הוא זכאי.