רקוויאם לבלוגים המתים

[פגעסוס]

זה באמת היה בלוג שדרש השקעה

אני מכיר לפחות שני אנשים שתהו בפני אם תחזרי לכתוב בו.

 

[דנטל]

../images/Emo9.gif יא, איזה משפט מאדים

בכל מקרה, אני לא נטשתי אותו לחלוטין, לכן כתבתי שזה מוות קליני. כשתהיה לי הסבלנות אני אעדכן אותו. זה פשוט משהו שאי אפשר לדעת מתי הוא יקרה. אני בן אדם עצלן, זה מה יש.

 

[חיים חפר]

כשהפסקתי לעדכן

(את הבלוג התפוזי שלי), באמת הייתי בדילמה, והיו כמה אפשרויות: א. למחוק אותו לגמרי ב. למחוק אותו ולהעביר את כל הפוסטים לבלוג החדש ג. למחוק אותו ולהעביר חלק מהפוסטים לבלוג החדש ד. לא למחוק אותו ולהעביר פוסטים לבלוג החדש. בסופו של דבר החלטתי לא למחוק, למרות שיש כמה וכמה פוסטים שהיו לא הייתי כותב. הבלוג הזה הוא חלק ממני והוא מייצג אירועים שעברתי ומחשבות שחשבתי בתקופה שכתבתי אותו. חוץ מהבלוג הזה היה לי פעם בלוג בישרא שהיה בעל אופי מאוד מאוד אישי, ובאמת שכתבתי אותו כמו יומן אישי שנשמר מתחת למזרן. אבל בשלב מסוים התחלתי לפתח חרדות שמישהו שמכיר אותי יצליח לקשר אלי את הבלוג והתחלתי לשים לעצמי גבולות. אבל אחרי שכבר לא כתבתי חופשי כמו בהתחלה כבר לא היה לזה אותו אפקט, ודיי מהר נטשתי את הכתיבה שם ומחקתי את מה שנשאר.

 

[פגעסוס]

גם לי היה פעם בלוג בישרא

שהכיל את יומן המסע שלי מהטיול להודו. לצערי הוא לא זכה לנוח על משכבו בשלום כי יריב קבר אותו לאחר שהפסקתי לעדכן במשך תקופה ארוכה.

 

[הנץ הכחול]

נושא מעולה

היו לי כמה וכמה בלוגים שמתו. את חלקם נטשתי משום שכבר לא היה לי שום צורך בהם (לא הרגשתי צורך לעדכן אותם, אולי משום שלא לקחתי אותם ברצינות), אחד אחר נטשתי כי כבר לא ראיתי בו צורך ואחר כי אני לא יודע למה. בשבועות האחרונים שקלתי להחזיר אותו בפלטפורמה אחרת, אבל סביר להניח שלא אעשה את זה. להסיר או לא להסיר מהרשת? אני מאמין שזה תלוי. תלוי למה הבלוג מת. רוב הבלוגים שלי שהפסקתי לעדכן אותם (כלומר, מתו) עדיין נמצאים באוויר. כביכול חיים ונושמים. לא ראיתי שום סיבה למחוק את התוכן שנכתב בהם. בבלוג אחר כן סגרתי והסרתי את כל הפוסטים, משום שסיבת הסיגרה הייתה שונה ונגעה לתכנים ולא לרצון או הכוח לעדכן בפוסטים חדשים (עבודה שהמשכתי לכתוב, אך מבלי לפרסם). לסיכום, לדעתי אין תשובה חד משמעית.

 

[הר הקסמים]

יש לי כמה כאלה

נטשתי אותם לאחר שסיימו למלא את תפקידם. ניסיתי עכשיו להיכנס למסך הניהול של אחד מהם אבל אני לא זוכרת את הסיסמא ואפילו לא את המייל שדרכו אוכל לבדוק אותה. אפילו לא זכרתי אם ביטלתי פירסום, מסתבר שכן. אולי עדיף להשאיר אנדרטאות ולא למחוק. בטח יש מיליוני בלוגי צללים כאלה ברשת. עושה לי צמרמורת לחשוב על זה.

 

[gesus]

אני משאיר את הבלוגים שלי באויר

יש לי כמה שבקרוב גם ככה יגמר לי הרישיון לדומיין אז הם יסגרו מעצמם. יש לי עוד איזה 5 שהם סטטיים ולא מפריע לי שאין עדכון. לבלוג העיקרי שלי, אחד שיודע, יש רישיון לדומיין לשנתיים, אז אין מצב שאני לא אתחזק אותו. אתר ישראלים בשבדיה הולך לעבור מהפך רציני ולהיות פורטלון קטן, אז זה שאין בו תכנים לא מטריד אותי. זה זמני ביותר.

 

[Witchcrafts]

שלי מת. |מייבב|

אבל לא כי איבדתי עניין, אלא מהסיבה שאני כותבת ולא מסיימת. ז"א, מתחילה לכתוב רשומה, משהו מונע ממני להמשיך אותה באותו הרגע (או מלפרסם), ואז, בהזדמנות הבאה – הרשומה לא רלוונטית יותר / איבדתי את העניין שהיה לי בה. אני מוחה על הסרת בלוגים, אולי כי אני פנאטית לשמירת היסטוריה (מה שמנגד גורם לי להבין אחרים שלא חושבים כמוני). אם יבוא יום שבו אפסיק לחלוטין לפרסם את הגיגיי ברשת, לא אסיר את התיעוד. וכדי למנוע מעצמי להגיע למצב קריטי כזה או אחר, אני דואגת שלא לפרסם דברים בבוטות שאתחרט עליה לאחר מכן. עניין של שליטה וכוח רצון, אני מניחה; אם כי יש לזה את הצדדים הרעים, כמובן (צנזור עצמי ודברים בסגנון).