רקע להתפתחות תיאוריית ההתפתחות
מדעני המאה ה19- היו משוכנעים שבכוחם להסביר את כל עולם החומר בצורה טבעית ועל בסיס חוקיות עקבית וברורה. במאה ה19- התרחשו תהליכים שונים אשר הובילו לעליה בתודעת החירות, ולהתגברות הנטייה להשתחרר ממגבלות שונות. החופש החירות והשוויון היו מושגים שנחרטו על דגלן של מדינות שונות בעיקר באירופה המערבית. המהפכות התעשייתיות והשלטוניות עודדו מגמה זו. הפרט בקש זכויות וחופש. חופש זה בא לביטוי בתחומים שונים; מדיניים, חברתיים ומוסריים, דבר אשר הביא להחלשת כוחם ולערעור סמכותם של גורמים דתיים שונים. התיאוריה, אשר באה להציע דרך ''טבעית'' להיווצרות החיים ולהתפתחותם על בסיס ''מדעי'', ללא צורך בהתערבות ''גורם מכוון על טבעי'', התאימה מאוד לרוח התקופה והתיישבה מהר על הלבבות. החברה, שבקשה להשתחרר מסמכות מחייבת ומגבילה, מצאה צידוק - מדעי כביכול - לרצונה להאמין, שאין גורם מכוון, ''אין דין ואין דיין''. על רקע זה, נתקבלה התיאוריה באהדה, בהבנה, בהסכמה, בסיפוק, ואף בהרגשת רווחה. התיאוריה נתפרסמה לראשונה ב1859- על ידי צ'ארלס רוברט דארוין, ביולוג בריטי, אשר הפליג מספר פעמים לארצות מרוחקות ותיאר את בעלי החיים המיוחדים שראה במסעותיו. כיוון שכפר בבריאת העולם כפי שהיא מתוארת בתורה, חיפש הסבר להתפתחות החי והצומח על פני כדור הארץ. עיקרי השערתו מתבססים על העובדה, שישנם יצורים רבים הדומים זה לזה בצורה החיצונית או במבנה הפנימי. עקב ההשקפה אשר לפיה אין ''גורם מכוון'', הניח דארוין כי היצורים נתפתחו זה מזה בצורה אקראית, בלתי מתוכננת ובלתי מכוּונת. על פי ההנחה, מרבית היצורים אשר ''התפתחו באקראי'' לא התאימו לסביבה ולא הצליחו לשרוד לאורך זמן. רק יצור אשר הסתגל לסביבה, יכול היה להתרבות ולשרוד. מכאן העיקרון אשר נוסח במילים: הישרדות המתאים ביותר - Survival of the fittest (לעתים משתמשים בביטוי שאינו מדויק; הישרדות החזק). דארוין הבין כי אקראיות והדרגתיות, כרוכות בהתפתחותן של אלפי צורות מעבר. התפתחות שכזו, אם אמנם היתה אקראית, התרחשה בהכרח לאורך פרקי זמן ארוכים ביותר. הנחה זו גררה בעקבותיה הנחה נוספת המתחייבת ממנה והיא - גיל עולם מופלג. צרוף זה של תצפיות ''אובייקטיביות'', הנחות ''מדעיות'', ומסקנות ''הכרחיות'', אשר כרוכות בסתירת ההשקפה הדתית, המאמינה בבריאה יש מאין, נפל על לבבות פתוחים ואוזניים קשובות. מאת: דר` שלמה קאפח
מדעני המאה ה19- היו משוכנעים שבכוחם להסביר את כל עולם החומר בצורה טבעית ועל בסיס חוקיות עקבית וברורה. במאה ה19- התרחשו תהליכים שונים אשר הובילו לעליה בתודעת החירות, ולהתגברות הנטייה להשתחרר ממגבלות שונות. החופש החירות והשוויון היו מושגים שנחרטו על דגלן של מדינות שונות בעיקר באירופה המערבית. המהפכות התעשייתיות והשלטוניות עודדו מגמה זו. הפרט בקש זכויות וחופש. חופש זה בא לביטוי בתחומים שונים; מדיניים, חברתיים ומוסריים, דבר אשר הביא להחלשת כוחם ולערעור סמכותם של גורמים דתיים שונים. התיאוריה, אשר באה להציע דרך ''טבעית'' להיווצרות החיים ולהתפתחותם על בסיס ''מדעי'', ללא צורך בהתערבות ''גורם מכוון על טבעי'', התאימה מאוד לרוח התקופה והתיישבה מהר על הלבבות. החברה, שבקשה להשתחרר מסמכות מחייבת ומגבילה, מצאה צידוק - מדעי כביכול - לרצונה להאמין, שאין גורם מכוון, ''אין דין ואין דיין''. על רקע זה, נתקבלה התיאוריה באהדה, בהבנה, בהסכמה, בסיפוק, ואף בהרגשת רווחה. התיאוריה נתפרסמה לראשונה ב1859- על ידי צ'ארלס רוברט דארוין, ביולוג בריטי, אשר הפליג מספר פעמים לארצות מרוחקות ותיאר את בעלי החיים המיוחדים שראה במסעותיו. כיוון שכפר בבריאת העולם כפי שהיא מתוארת בתורה, חיפש הסבר להתפתחות החי והצומח על פני כדור הארץ. עיקרי השערתו מתבססים על העובדה, שישנם יצורים רבים הדומים זה לזה בצורה החיצונית או במבנה הפנימי. עקב ההשקפה אשר לפיה אין ''גורם מכוון'', הניח דארוין כי היצורים נתפתחו זה מזה בצורה אקראית, בלתי מתוכננת ובלתי מכוּונת. על פי ההנחה, מרבית היצורים אשר ''התפתחו באקראי'' לא התאימו לסביבה ולא הצליחו לשרוד לאורך זמן. רק יצור אשר הסתגל לסביבה, יכול היה להתרבות ולשרוד. מכאן העיקרון אשר נוסח במילים: הישרדות המתאים ביותר - Survival of the fittest (לעתים משתמשים בביטוי שאינו מדויק; הישרדות החזק). דארוין הבין כי אקראיות והדרגתיות, כרוכות בהתפתחותן של אלפי צורות מעבר. התפתחות שכזו, אם אמנם היתה אקראית, התרחשה בהכרח לאורך פרקי זמן ארוכים ביותר. הנחה זו גררה בעקבותיה הנחה נוספת המתחייבת ממנה והיא - גיל עולם מופלג. צרוף זה של תצפיות ''אובייקטיביות'', הנחות ''מדעיות'', ומסקנות ''הכרחיות'', אשר כרוכות בסתירת ההשקפה הדתית, המאמינה בבריאה יש מאין, נפל על לבבות פתוחים ואוזניים קשובות. מאת: דר` שלמה קאפח