כריסטופר רייבן
New member
רק היום שמעתי
שאת ממש ממש יתומה וזה העציב אותי כי אני לא יכול להיות שמה לפעמים אנשים נהיים אטומים מרוב הפחדים שלהם עצמם לפעמים הם מפחדים מהתגובות של אחרים הרי כל כך הרבה זמן לא דיברנו, כל כך הרבה זמן לא חלמתי עליך מלטפת לי את הגב. לא נפרדנו כמו שצריך, אני חושב שאם היינו נפרדים כמו שצריך הייתי עדיין בסביבה, אבל אני לא טוב בפרדות, פרדות לא מסתדרות איתי חזרתי לירושלים לכמה זמן פגשתי את אחת השכנות שהיו לי שם שלא ידעתי על קיומה אז העץ עדיין במקלחת אבל הבעלים של הדירה לא ממש נחמדים, זה גרם לי להיות עצוב בלי סיבה חזרתי גם לעצמי, אני עצוב יותר, לא שמח כמו פעם, לא מתחבק איתך וחולם על עבודה בחול וזה מוזר כי את לא חסרה לי, כמעט אף אחת לא חסרה לי, אני מעדיף לשכוח דברים מהעבר, להעלים הכל, ובכל זאת אני חוזר למקומות שהייתי פעם, מנסה להבין אם אפשר היה לחזור על זה בצורה אחרת, לגעת בקצוות חשופות ולא להרגיש את זה בנימים
שאת ממש ממש יתומה וזה העציב אותי כי אני לא יכול להיות שמה לפעמים אנשים נהיים אטומים מרוב הפחדים שלהם עצמם לפעמים הם מפחדים מהתגובות של אחרים הרי כל כך הרבה זמן לא דיברנו, כל כך הרבה זמן לא חלמתי עליך מלטפת לי את הגב. לא נפרדנו כמו שצריך, אני חושב שאם היינו נפרדים כמו שצריך הייתי עדיין בסביבה, אבל אני לא טוב בפרדות, פרדות לא מסתדרות איתי חזרתי לירושלים לכמה זמן פגשתי את אחת השכנות שהיו לי שם שלא ידעתי על קיומה אז העץ עדיין במקלחת אבל הבעלים של הדירה לא ממש נחמדים, זה גרם לי להיות עצוב בלי סיבה חזרתי גם לעצמי, אני עצוב יותר, לא שמח כמו פעם, לא מתחבק איתך וחולם על עבודה בחול וזה מוזר כי את לא חסרה לי, כמעט אף אחת לא חסרה לי, אני מעדיף לשכוח דברים מהעבר, להעלים הכל, ובכל זאת אני חוזר למקומות שהייתי פעם, מנסה להבין אם אפשר היה לחזור על זה בצורה אחרת, לגעת בקצוות חשופות ולא להרגיש את זה בנימים