רק השארו בשקט

[lightflake]

ראיתי שעות של וידאו שלו, אין לי מה לקרוא בויקיפדיה

זה בלתי אפשרי כי ''הארה'' זו ידיעה שזה - המציאות הזו עכשיו - זה מה שקיים לעומת תוכן מחשבתי שהוא דמיוני, אז גם אם עולה פה מחשבה על געגועים לדרמה או לאגו זה ברור מאליו שאלו הם דמיונות לעומת זה - מה שקיים. כי ''הארה'' זה סופו של החיפוש אחר סיפוק פנימי אחר ממה שיש כאן - נוכח. מי שמעדיף לחזור ולהאמין לדמיונות כנראה שמעולם לא באמת יצא מהן.

 

[זה פשוט]

 

[זה פשוט]

גם ככה אין הארה כי אין מי שמתעורר

No one has ever become enlightened,
because no self or mind has ever existed to become enlightened.
(ג'קסון פיטרסון)
אותו דבר לגבי סבל... אבל למוח (לי) קשה להבין דבר כזה

 

[בן טל-שחר]

כלומר למיינדך קל יותר "להבין" את זה לגבי ערות מאשר לגבי סבל?

 

[זה פשוט]

זו אותה חוסר אמונה שאין מי שסובל ואין מי שמתעורר

אבל אמונה זה גם סוג של מחשבה אז ברשותך אדלג עליה בקלילות ואחזור לריקות (

 

[בן טל-שחר]

תזכורת

אנחנו יכולים לשוחח כמה שמתחשק לנו.
גם לחשוב כמה שמתחשק לנו.
אין לזה קשר לריקות, לשקט, לדממה.
שום כמות של מחשבות או דיבורים לא תניב שקט או דממה.
גם לא תפגע בהם.
אפשר לקשקש כאן בחופשיות.
רק כשאת נזכרת לפעמים, שאין לזה קשר להתעוררות וששום כמות של מלל לא תקדם ערות, את אולי ממהרת להשתתק... אך גם לזה אין קשר לערות.
וגם לתזכורת הזאת, אין קשר לערות.
כמו גם לכל דבר שנכתב או שידובר אי פעם.
בכל שניה ושניה, קורים המון דברים. נשימה, חשיבה, תנועה... לפעמים גם אכילה, דיבור וכו'. תכני הדיבור אינם משנים, לצורך העניין... הנה אני מקשקש כאן... והנה עולות בך תגובות כלשהן... וכל זה, לא קשור לערות ולא יהיה קשור לערות, אי פעם.

 

[זה פשוט]

אנחנו יודעים שהשקט היא התשובה הסופית

אבל לא מפסיקים לכתוב על השקט במקום להיות בשקט. אנחנו די מפספסים את המטרה אם כך ועוד ביודעין. לי זהנראה כמו בריחה. מי שער לא היה כותב כאן אלא אם הוא מורה, דונט יו ת'ינק?

 

[בן טל-שחר]

תגובה 1 מתוך 3 - בעניין ה"דונט יו ת'ינק"

לא, אני חושב שכל אחד שמתחשק לו לכתוב כאן, כותב כאן... כמו בכל פורום אחר באינטרנט.

 

[בן טל-שחר]

תגובה 2 מתוך 3 - בעניין התשובה הסופית

יכול להיות שאת מרגישה וחושבת, שאת ואחרים מדברים פה במקום להיות בשקט. אני חושב שזאת השלכה על אחרים, כלומר שאת חווה לפעמים את עצמך "כותבת פה במקום להיות בשקט". אני חושב שאולי את מרגישה/חושבת שאת מחפשת, נתונה בחיפוש כלשהו, אחרי משהו. שיש בך שאלה כלשהי, משאלה כלשהי, "להיות ערה" או משהו מעין זה; ושספגת אמירות כמו "החיפוש עצמו, השאלה עצמה, צריכים להתפוגג" או משהו בדומה לכך; ושזה היתרגם אצלך למה שכתבת כאן, בפוסט שאליו מגיב. בנוסף, חווית בטח לא פעם ולא פעמיים (ולא עשר) מצבים של שקט עמוק, שבהם לא היה צורך בכל השאלות האלה, בכל החיפושים האלה. ככה בערך אני מבין את מה שכתבת: מעין מסר לעצמך: "התשובה היא השקט". זה נכון?

אצלי אין רעש מהסוג המסויים הזה, של "חיפוש אחר השקט" או "אחר הערות" או אחר התשובה או וואטאבר. מעולם לא נלכדתי בז'אנר הזה, למזלי. אינני מחפש. חיפשתי בעבר הרחוק למשך מספר שנים, עד שהרגשתי שמצאתי. מחברת הזן שכתבתי לעצמי באותה תקופה הסתיימה בדף המציאה ונותרה רובּה ריקה (הדפים שכן היו כתובים בה, היו מעניינים מאוד ומהנים מאוד, ללא ספק). מאותו רגע, מבחינתי, החיפוש נגמר (הוא לא הספיק להימשך הרבה זמן, למרבה מזלי). עברו מאז שנים רבות. השקט כאן. הוא לא מופרע מדיבורים ומקשקושים... אחרי הכל, אם הוא היה מופרע מדיבורים ומקשקושים, של עצמי או של אחרים, איזה מין שקט מפוקפק זה? שצריך כל הזמן להגיד "ששששש" ולשמור עליו? שאפשר להפר אותו בכמה מלים?

 

[זה פשוט]

זו שאלה של מה יותר מעניין? לדבר או להיות

אפשר שניהם ברור אבל אם הרצון להארה חזק הדיבור על זה לא יתרום כלום ויחזק את העניין להמשיך לחלום.

 

[בן טל-שחר]

בשבילך, כנראה, זו שאלה כזאת.

את גם מציינת "רצון להארה", אז בכלל.

 

[זה פשוט]

לתומי חשבתי שזה הרצון של כל הכותבים כאן

 

[בן טל-שחר]

תגובה 3 מתוך 3 - בעניין המסר שנדמה לי ששיגרת לעצמך

לגבי המסר החשוב "התשובה היא השקט", מנסיוני זה אכן נכון לגבי שאלות רוחניות רבות (שבמובן מסויים הן אמנם כולן אחת), שהתשובה עליהן היא שקט, כאשר הכוונה היא כמובן לשקט של ידיעה, של שלווה, של שלמות פנימית (איחוי פנימי).

שקט עמוק ומודע שכזה אצל השואל, אכן מתגלה במקרים האלה, כתשובה טובה עבורו יותר מכל רצף של מלים.

 

[זה פשוט]

THANK you! סו"פ!

Be still and know that I am + what you are looking for is what's looking
הציטטות האלה מהנצרות בעיני מסכמות את כל העניין אבל לוקח זמן עד שבאמת באמת באמת הבנתי אותם ותרגלתי, שזו מילה מצחיקה בהקשר הזה כי איך אפשר לתרגל את עצמי או את המציאות, אבל ככה זה. בחנתי את התובנות האלה שוב ושוב ושוב ושוב כדי להפריך או לאמת אותם לעצמי, גם בעזרת הנאדה יוגה והחקירה של רמנה והמבט הדומם, עד שהגעתי למקור שזה השקט התודעתי המופלא והפשוט הזה. לפעמים כשאני מגיעה למקום הזה בא לדמות שבתוכי לשתף את התרגשותי והתפעמותי מהגילוי הזה בפורומים ועם חברים למסע אבל לרוב הם לא מבינים ("זו חוויה שלך, לא שלי") והיה לי נחמד מה שכתבת כאן אבל כשאני בוחנת את הצורך בשיתוף וחיזוק הוא נעלם...ואני נשארת, כאן ועכשיו ותמיד.

 

[בן טל-שחר]

לכאורה התעוררות קורית לטיפוס כמו שהתפוגגות קורית לעננים.

כי לכאורה, מנקודת מבטו של הטיפוס, התעוררות היא פשוט היעלמותו, הסתיימותו.

זאת אומרת, הוא לכאורה לא יכול כבר להעיד על מה ש"קרה" לו, כי הוא איננו עוד.

אך בפועל, נראה שרוב המרקם האישיותי נשאר וממשיך לשרת, ככל דבר אחר בקיום, רק נתפש אחרת.

 

[זה פשוט]

 

[lightflake]

משמעות אחרת ...

התפוגגות היא אכן מכוונת אל מה שמתפוגג ונעלם, העננים
התעוררות מכוונת אל מה שנותר ער
מקבילה מתאימה בהקשר של שמים יכולה להיות התבהרות, והיא אכן לא קורית לעננים
&nbsp
האופי של הטיפוס לא באמת מפריע לקיום כמו שהעננים לא באמת מפריעים לשמים

 

[בן טל-שחר]

 

[lightflake]

זו מהות האדם

אם הוא יודע מזה או לא
&nbsp
&nbsp

 

[בן טל-שחר]

נכון...